בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקור אחמדינג'אד במצרים

זו אינה תחילתה של ידידות מופלאה

מצרים אינה ששה לבסס קשר קרוב עם איראן, ומורסי יודע שיחסים כאלה עלולים להזיק לו. לא במקרה הצניע אתר האחים המוסלמים את ביקור הנשיא האיראני

4תגובות

דף הבית של תנועת האחים המוסלמים בחר להבליט היום (רביעי) דווקא את שיחת הטלפון שקיים אתמול שר ההגנה האמריקאי ליאון פאנטה עם עמיתו המצרי עבד אלפתאח אל-סיסי. עיתוי השיחה וציטוט דבריו של  אל-סיסי, שלפיו מצרים תפעל בנחישות כדי שסיני לא תהפוך לאיום על ישראל, אינם מקריים. השיחה, שבה התחייב פאנטה להמשיך בשיתוף הפעולה הביטחוני עם מצרים ולסייע ברכישות הביטחוניות של המדינה, התקיימה בעוד נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד מתאמץ לסלול נתיב אל לבם של האחים ושל אזרחי מצרים, ובביקורו במדינה אף הבטיח ״להגן על מצרים וסעודיה במקרה של תקיפה חיצונית".

לא היה צורך ברמז האמריקאי העבה כדי להבהיר למוחמד מורסי מה דעתה של וושינגטון על ביקורו של אחמדינג׳אד. מורסי טרח להבהיר כבר בחודש אוגוסט, כאשר ביקר בטהראן לרגל כינוס ועידת המדינות הבלתי מזדהות, שהקשר בין המשטר המצרי החדש לאיראן לא יחרוג מן המסגרת הקפואה שבה הוא שרוי למעלה משלושה עשורים. דווקא יריביו הפוליטיים של מורסי, בהם עמרו מוסא, היו אלה שקראו לפני הבחירות לנשיאות לחדש את הקשרים עם איראן, כחלק מהרצון להפגין "עמידה לאומית איתנה" מול הלחץ האמריקאי והישראלי.

ההתנגדות המצרית לחידוש הקשר עם איראן היא לא רק תוצאה של הלחץ האמריקאי, או האיתותים המאיימים מסעודיה וקטאר - שתי המדינות שהעניקו למצרים סיוע כספי אדיר בהיקף כולל של כשבעה מיליארד הדולר. מצרים של מורסי, כמו זו של מובארק, רואה עצמה כמדינה מנהיגה בעולם הערבי. איראן נתפשת כמדינת אויב של סעודיה, היא חשודה בהלהטת המרי השיעי בבחריין, נחשבת למי שכלאה תחת חסותה את עיראק, ובעיקר – מנהלת מדיניות שנויה במחלוקת בנוגע לסכסוך בסוריה. מצרים איננה יכולה ואיננה רוצה להתחבק עם "אויבת הערבים".

אי-אף-פי

איראן גם העלתה את חמתן של מצרים ושל מדינות מוסלמיות אחרות כאשר החליטה להוציא להורג פעילי זכויות אדם ומתנגדי משטר במחוז אהוואז, שרובו מאוכלס במיעוט אתני ערבי ובו מתגורר המיעוט הסוני הגדול במדינה. לפני כמה שבועות דרשו מאיראן חכמי הלכה מצרים ובהם חברים באחים המוסלמים להימנע מהוצאה להורג של בני המיעוט הסוני ולהעניק למיעוט הערבי זכויות שוות. איראן דחתה את הפניות הללו והגדירה אותן כהתערבות בענייניה הפנימים.

פרשה זו הוטחה אתמול בפניו של אחמדינג׳אד כאשר בשיחה שקיים עם שייח׳ אל-אזהר, אחמד אל- טייב, דרש ראש המוסד הסוני החשוב ביותר לא רק להעניק זכויות למיעוט הערבי-סוני, אלא גם לחדול מ"החדירה השיעית למרחב הסוני". מאמציהם של אחמדינג׳אד ושל אל- טייב לתאר את הפגישה כשיחת ידידים לא צלחו. הפער בעמדות הצדדים, כוונתו של אחמדינג׳אד לעזוב את מסיבת העיתונאים בשל מה שהגדיר כ"סילוף ההסכמות", ובעיקר החשש מפני חדירת היד השיעית לכיס הסוני, התבטאו לא רק בפניהם החמוצים של ראשי אל-אזהר. אתר האחים המוסלמים העדיף היום לתאר את פגישותיו של הנשיא מורסי עם אישים כגון נשיא טורקיה, סולטאן ברוניי ונשיאי צ׳אד ומאוריטניה לפני שהתפנה לסקר את הפגישה עם אחמדינג׳אד.

אי-אף-פי

מורסי, שנתון עכשיו בסבך של לחצים פוליטיים אדירים בתוך מצרים, אינו יכול גם להניח למדיניות חוץ בלתי זהירה לפגוע עוד יותר בסיכויי הניצחון של האחים המוסלמים בבחירות הקרובות לפרלמנט. חידוש הקשרים עם איראן יכול בקלות להפוך מנושא חוץ לקורנס כבד, שישרת את מתנגדיו בקרב הליברלים, בקרב התנועות הסלפיות ואפילו בשורות האחים המוסלמים.

שינוי מדיניות כזה עלול גם להניע את הנהגת הצבא, שעד כה שמרה על שתיקה פומבית, לקבוע שהקשר פוגע בביטחון הלאומי של מצרים. אם נכונות ההדלפות שהתפרסמו בימים האחרונים במצרים, שעל פיהן דרש שר ההגנה ממורסי לפתור את המשבר הפוליטי במדינה ולא לגרור את הצבא לפעולות שיטור ואבטחה, אפשר להעריך שהנשיא לא יניח דווקא לאיראן לשמש עילה לקרע בינו לבין הצבא.

ביקורו של אחמדינג׳אד זוכה אמנם לתואר "ביקור היסטורי" אבל היסטוריה לא באמת התרחשה כאן. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו