בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אירלנד מתנצלת בפני נשים שאולצו לעבוד במכבסות מגדלנה

עד סוף המאה ה-20 נשלחו נשים ש"סטו מהדרך" לשהות בבתי מחסה ולעבוד במכבסות. עתה, ראש הממשלה הביע צער על התנאים שמהם סבלו הנשים

21תגובות

ראש ממשלת אירלנד, אנדה קני, התנצל על התנאים שמהם סבלו נשים ששהו בבתי המחסה מגדלנה. קני אמר שמוסדות אלה, שפעלו עד סוף המאה שעברה, היו חלק מתקופה שבה אירלנד היתה מדינה "נוקשה ולא מתפשרת". עם זאת, הוא נמנע מפרסום התנצלות רשמית מטעם הממשלה.

בתי המחסה מגדלנה נוסדו במאה ה-19 בידי "תנועת ההצלה" בבריטניה ובאירלנד מתוך כוונה לשקם נשים שעסקו בזנות. באירלנד המוסדות נקראו על שם מריה מגדלנה. תוך זמן קצר הפכו בתי המחסה, שיועדו לשהות זמנית בלבד למוסדות שבהם שוהות הנשים זמן רב, פעמים רבות בניגוד לרצונן. עם הזמן, בתי המחסה מגדלנה שימשו בתים בשביל נשים "שסטו מדרך הישר", ונוהלו ברובם בידי נזירות מטעם הכנסייה הקתולית. באירלנד, בית המחסה מגדלנה האחרון נסגר ב-25 בספטמבר 1996. ב-2002 פורסם הסרט "האחיות מגדלנה" המתאר את סיפורן של ארבע נערות הנשלחות למנזר מגדלנה.

השוהות בבתי המחסה באירלנד עבדו בעיקר במכבסות, ובשנים 1922 עד 1996 חיו בהם כ-10,000 נשים, כך חושף דו"ח חדש. קני הביע הזדהות עם השורדות והביע תנחומים למשפחות שקרובותיהן מתו בבתי המחסה הללו. הוא ציין כי הדו"ח לא מצא עדויות להתעללות מינית במוסדות אלה. לדבריו, עשרה אחוזים מהנשים ששהו שם נשלחו על ידי משפחותיהם ו-19% באו לשם מרצונן החופשי. כ-2,124 נשים נשלחו נגד רצונן לעבוד במכבסות על ידי הרשויות.

עוד כתבות בנושא

בשנת 2011 ועידה של האו"ם נגד עינויים דרשה מממשלת אירלנד לפתוח בחקירה בנוגע לאופן הטיפול באלפי הנשים והנערות ששהו בבתי המחסה. הממשלה הקימה ועדת חקירה בעניין, שמצאה כי מחצית מהנשים שנשלחו לבתי המחסה היו מתחת לגיל 23 וכי 15% שהו שם כחמש שנים. משך הזמן הממוצע שבו נשארו הנשים בבתי המחסה היה שבעה חודשים. הנערה הצעירה ביותר שמתה שם היתה בת 15, האשה המבוגרת ביותר מתה בגיל 95.

בנוסף, הדו"ח טוען כי הממשלה האירית פיקחה על בתי המחסה והיתה מעורבת בנעשה שם. קני דחה את טענותיהם של פעילי זכויות אדם, לפיהן התנאים בבתי המחסה היו דומים לבתי כלא ולעבדות, אולם הוא הביע צער על הסטיגמה שדבקה בנשים אלה, שכונו "נשים תועות", לשון נקיה לעובדות בזנות.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו