בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בחזרה לימי סטאלין

הקשת נעלמת מהכיכר האדומה

שלושה מתוך ארבעה רוסים חושבים שיחסים בין בני אותו מין "בלתי מוסריים", וחוק חדש מבקש להטיל קנס על "תעמולה הומוסקסואלית"

7תגובות

הכניסה לבר "שבעה ימי חופש" במרכז מוסקווה מוצנעת בפינה של חצר אחורית מושלגת. מאחורי סורג ברזל מציץ לוח ירוק, ועליו כתובת בגיר לבן, ברוסית. באור הקלוש אפשר להבחין במלים: "מועדון תרבות". אחרי לחיצה על פעמון, מופיעה בדלת צעירה מגולחת צדעיים. מבט בוחן, והמנעול נפתח. "אין ברירה", היא אומרת בטון מתנצל, "הספיק לנו פוגרום אחד".

מדרגות מובילות בשיפוע חד למטה, למרתף. התקרה נמוכה, כמו במקלט. על הקירות תלויים פוסטרים של הביטלס ומרילין מונרו. מסכים מקרינים סרטונים של חופים רחוקים, שטופי שמש. על שידה מוצבים כדים עמוסי ורדים, חלקם אמיתיים והיתר מפלסטיק. זוגות גברים וקבוצות של נשים יושבים סביב שולחנות ומשוחחים בשקט. הדי ג'יי מנגן דנה אינטרנשיונל. "מכירים אותה ברוסיה", הוא מושך בכתפו, "אבל ההומואים כאן מעדיפים ליידי גאגא ומדונה". רחבת הריקודים שוממת.

"מאז הפוגרום, האווירה קצת נפגעה", אומר פאבל סמבורוב, סגן נשיא "אגודת קשת הלהט"בים" של מוסקווה, ומשתמש באותה מלה טעונה, "אבל אנשים עוד ירקדו הערב, חכו ותראו". לפני ארבעה חודשים ארגנו כאן סמבורוב וחבריו מסיבת יציאה מהארון. הכניסה היתה חופשית. "פתאום", הוא מספר, "הופיעה קבוצה של 20 איש עם מסיכות מנתחים על הפנים. חשבתי שהם חלק מהתוכנית האמנותית, אבל המנהיג שלהם הסתכל עלי ואמר: ‘רציתם מלחמה? עכשיו תקבלו אותה'. הם קיללו, דחפו, הפכו שולחנות ושברו כוסות ונעלמו אחרי שלוש דקות. המשטרה הגיעה אחרי חצי שעה, לקחה טביעות אצבעות ותשאלה פצועים. מאז לא שמענו כלום על התפתחות בחקירה", הוא מציין ומחייך בציניות. "אני מעריך שהפורעים היו אוהדי כדורגל לאומנים. בינתיים אנחנו שומרים על עצמנו, מקיימים סיורים. אם אנחנו מזהים שמועדון גייז נמצא על הכוונת, נוציא אזהרה מיידית בהודעות טקסט ורשתות חברתיות".

אי-פי

היעדר ההגנה מצד אנשי החוק אינה הבעיה היחידה של הלהט"בים ברוסיה. בקרוב עשוי החוק לגנות ולהגביל אותם באופן רשמי. ב-1993 בוטלה תקנה מתקופת סטאלין שאסרה על קיום יחסים בין בני אותו מין. אבל הדומה, הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי, דן בימים אלו בהצעת חוק שאוסרת על "קידום התנהגות הומוסקסואלית בקרב קטינים" ומשווה אותה לפדופיליה. על פי נוסח החוק, אזרחים פרטיים שיפיצו "תעמולה הומוסקסואלית" יהיו צפויים לקנס של עד 5,000 רובל (167 דולר). עסקים ובתי ספר יסתכנו בקנס גבוה פי מאה.

לפני הדיון בדומה התייצבה מחוץ לבניין הפרלמנט משמרת מחאה שהורכבה מ-30 פעילים לסביות והומואים. כמה מהם התנשקו. מולם עמדו נוצרים-אורתודוקסים קיצוניים, מהתומכים הבולטים בחוק. "אלו אנשים חולים, עדיף שישתקו וייגשו לקבל טיפול", אמרה אחת מתומכי החוק, גלינה סימונובה, שחקנית לשעבר. אחרי חילופי קריאות וקללות, נחת מטח ביצים וקטשופ על המתנגדים לחוק, חלקם גם הוכו. המשטרה עיכבה חמישה מהתוקפים ו-15 מהפעילים המוחים.

הצעת החוק מספר 6.13.1 זכתה בקריאה הראשונה בפרלמנט לתמיכה של 388 צירים (נציג יחיד התנגד, ואחד נמנע). אם תעבור שתי הצבעות נוספות ותיחתם על ידי הנשיא, ולדימיר פוטין, היא תהפוך לחוק פדרלי התקף בכל המדינה. תקנות דומות חוקקו בשנה וחצי האחרונה בתשעה אזורים ברחבי הפדרציה הרוסית. בסנט פטרבורג הוגשו תלונות נגד מדונה וליידי גאגא בטענה שקראו לתמוך בקהילת הלהט"בים בהופעותיהן בעיר. "יש עדויות על כך שהיו קטינים בקהל", אמר ויטלי מילונוב, חבר מועצת המחוז שהתלונן במשטרה. "הומוסקסואלים הם אנשים סוטים שמנסים להמיר ילדים, בגיבוי ממשלות מערביות. אנחנו מגינים על הריבונות המוסרית של רוסיה".

הנציגה העליונה של האיחוד האירופי ליחסי חוץ, קתרין אשטון, ופקידים באו"ם קראו לממשלת רוסיה לשקול מחדש את עמדתה.

אבל מהי, בעצם, תעמולה הומוסקסואלית? "החוק מעורפל, ולדעתי, בכוונה", אומר סמבורוב, "אם אני מפרסם ברשת חברתית הזמנה לקבוצת תמיכה של בני נוער, האם אני עבריין? או אם אני טוען שלזוגות הומוסקסואלים מגיעות זכויות שוות כמו למי שנישא בכנסייה, הפצתי תעמולה? ומה עם המלצה להשתמש בקונדומים? או מצעד גאווה?".

"את זה בית המשפט העליון של מוסקווה כבר אסר למאה השנים הקרובות", מצטרף לשיחה אחד הצעירים במועדון, אלכס, בהתייחסו להחלטה שהתקבלה באוגוסט האחרון. "אני פה בדייט ראשון עם וניה, שפגשתי בפורום באינטרנט", הוא מציג את בן זוגו לבילוי, "ומרגיזה אותי המחשבה שבמוסקווה, העיר הכי ליברלית ברוסיה, אני צריך להתחבא. נולדתי בעיר קטנה, שם כבר ספגתי מספיק מכות. זה מדהים, אנחנו חיים בעיר של 12 מיליון תושבים ויש פה בקושי עשרה ברים ומועדונים שאפשר לצאת אליהם". באגודה של סמבורוב רשומים חמישים פעילים. הוא מעריך שמאות אלפי תושבים במוסקווה נמצאים בארון.

למה לדעתכם מפלגת השלטון מקדמת מדיניות כזו דווקא עכשיו? "יותר נוח להם שידווחו בטלוויזיה על פעילים הומואים שמוחים וחוטפים מכות, מאשר שידונו בשחיתות או בתשתיות המתפוררות", אומר סמבורוב תוך לגימה מהבירה שלו, "אנחנו פתרון נוח, אמצעי להסיט את תשומת הלב מהבעיות הגדולות". נתוני ארגון זכויות האזרח ""Human rights watch תומכים בקביעה זו. לפי הארגון, 2012 היתה הגרועה ביותר ברוסיה מבחינת רדיפה וחקיקה נגד זכויות אדם מאז נפילת ברית המועצות, תוצאה של פאניקה שתקפה את השלטונות אחרי גל ההפגנות נגד פוטין.

עם זאת, לדברי אלכס השורשים עמוקים הרבה יותר. "יש פה גם עניין של תפיסת עולם, של מה זה אומר להיות גבר ברוסיה. בתקופה הקומוניסטית, כשהשלטונות רצו להכפיש מתנגד משטר, היו אומרים שהוא הפך בבית הכלא להומו. בתרבות שלנו, שמדגישה הישרדות, או שאתה גבר תוקפני או שאתה סיסי".

סרגיי אילופין, כתב טכני במקצועו ופעיל זכויות עצמאי, מציע להיפגש בבית קפה במרכז קניות. "ברים של הומואים מגבילים אותי לגטו או שמורה", הוא אומר. אילופין מפעיל את האתר Loveislegal.ru שבו מצהירים בגלוי אזרחים רוסים, סטרייטים ולהט"בים, על התנגדותם לסעיף 6.13.1. בשבועיים האחרונים העלו 900 גולשים תמונות והצהרות לאתר. 20 מתוכם יצאו מהארון. "אנחנו משפחה, לא תעמולה", כותבות זוג נשים מקזאן. "אני טרנסג'נדר ורוצה לגדל ילדים", מצהיר באתר המשתמש ג'יי מסנט פטרבורג, "אני לא מוכן שהם יחשבו שהמשפחה שלהם דפוקה".

לדברי אילופין, השלכות החוק מרחיקות לכת. "אחת הבעיות העיקריות היא שאלפי לסביות שמגדלות ילדים יחד יהיו חשופות לתביעה והטרדה. עניין אחר הוא שקטינים לא יוכלו לקבל מידע והבידוד שלהם רק יחריף. ברוסיה יש את שיעור התאבדויות בני הנוער השלישי בגובהו בעולם. מה רוצים? שעוד ילדים יהיו בדיכאון?".

סקר שנערך ב-2010 העלה כי שלושה מכל ארבעה רוסים סבורים שהומוסקסואליות היא "בלתי מוסרית" או מעידה על "נכות נפשית". אילופין לא מופתע, אבל מציע פרשנות משלו. "החברה הרבה יותר סובלנית מחברי הפרלמנט שמנסים לנדות אותנו. במשאלים, 85% אומרים שהם בעד החוק, אבל אותו שיעור של נשאלים לא פגש הומוסקסואל או לסבית מימיו. כל מה שאנשים יודעים על גייז זה פרדי מרקורי והמלחין צ'ייקובסקי. רוב הרוסים לא שונאים או אוהבים להט"בים. הם פשוט לא חושבים על זה. ברגע שלהט"בים ישתחררו מהמנטליות הפאסיבית ויתחילו לצאת מהארון יתברר לכלל החברה שלא מדובר במפלצות. במובן הזה יש גם משהו חיובי בחוק ההומופובי: התחיל כאן דיון ציבורי חסר תקדים".

הבליינים במועדון "שבעה ימי חופש" מסכימים. "אני רוצה החלפה של המשטר הדכאני. אבל המפתח לשינוי ארוך טווח הוא חינוך. אנחנו נמשיך להסביר ולדבר. כשהשינוי יגיע, הוא יהיה מהיר יותר ממה שמישהו יכול לדמיין", אומר סמבורוב בחיוך, ומרים כוסית לחיי החינוך. אלכס, וניה ובעלת הבית מצטרפים. "אולי בינתיים נעבור כולנו לתל אביב? שם יותר נחמד", היא מצחקקת, "אני מתכוונת למזג האוויר כמובן".

בינתיים, על רחבת הריקודים, כבר התחולל שינוי. נערה עם פוני ושיער ארוך רוקדת סלסה עם גבר קווקזי, שהותיר את בן הזוג הרוסי שלו לעשן לבד, בשולחן. שתי נשים שקיבלו תרומת זרע מחבר, מתכננות נסיעה לאמסטרדם, כדי ללדת ולרשום את התינוק בהולנד. הברמנית מוזגת להן גרסה מקומית של שמפניה. מלכת דראג מפריחה נשיקות רועשות. מתחת לאדמה הקפואה, יש מסיבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו