בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התקווה המרוקאית מתפוגגת לאטה

האביב הערבי הביא איתו ניצני דמוקרטיה אך לאחרונה מתברר כי המלך, בניגוד להבטחות, לא ממש שש לוותר על כוחו

תגובות

עד לאחרונה, היו אספות פוליטיות במרוקו אירועי שטיח אדום שבהם התנהל השיח בערבית גבוהה, בלתי מובנת לאזרח הממוצע. ואולם ראש הממשלה הנוכחי, עבד אל-אילה בנקיראן, מתנהל בצורה שונה לגמרי. באחרונה נאם בפני תושבי רובע הפועלים בטנג'יר במגרש בוצי, כשהוא עומד על במה מאולתרת.

נאומו לא היה כתוב מראש, הוא נישק תינוקות שהועברו אליו והבטיח, כבעבר, להילחם בשחיתות ולהחזיר את השלטון לעם. "עוד נתחזק בעזרת האל ונשיג את מבוקשנו", הכריז.

הקהל שאג בהסכמה. ואולם מרוקאים רבים מטילים ספק ביכולתו לקיים את הבטחותיו, ותוהים אם אכן האביב הערבי תרם למרוקו הענייה דבר מה, מעבר לשינויים קוסמטיים גרידא.

אי–פי

לפני שנה היה נדמה כי אזרחי מרוקו הצליחו לחולל שינוי משמעותי תוך משא מתן תרבותי, ללא צורך בהתקוממות אזרחית. המלך מוחמד השישי (49) ניטרל את זעם המחאה, כאשר הציע להעניק חלק מסמכויותיו לנציגי העם. בתוך מספר חודשים היתה למרוקו חוקה חדשה.

מפלגת האיסלאם המתון של בנקיראן, מפלגת הצדק והפיתוח, זכתה ברוב הקולות בבחירות לפרלמנט שהתקיימו בנובמבר. ממשלות המערב ציינו לטובה את תהליך הבחירות, והביעו שביעות רצון מהעובדה שבמרוקו, מדינה בעלת חשיבות אסטרטגית גדולה, נפתח עידן חדש של דמוקרטיה.

ואולם רבים תוהים באם המלך ומקורביו אכן ביצעו ויתורים של ממש. בכתבת שער שהתפרסמה באחרונה בשבועון רב-ההשפעה "טלקל" נטען כי המלך נטל לעצמו מחדש סמכויות שוויתר עליהן, שממשלת הצללים של המלך התערבה בכל סוגיה שמצאה לנכון, ואף שלחה נציגים משלה לארה"ב ולבריסל, כדי לקדם אינטרסים של מרוקו. בנקיראן, נאמר בכתבה, הודה בגלוי כי יועצי המלך מקיימים פגישות עם בכירים בממשלה, ללא ידיעתו.

התרבו הידיעות על ניסיונות להשתיק פעילים פוליטיים. באוקטובר הודיע האו"ם שיש בידיו ראיות להשתקת דיווחים על עינויים של פעילים פוליטיים במדינה. כ‑70 מפגינים הקשורים לתנועה הדמוקרטית "20 בפברואר" עדיין מוחזקים במעצר. במאי נגזר על זמר ראפ פופולרי מאסר של שנה, בגין ביצוע שיר שעוסק בתופעת השחיתות במשטרה. שישה פעילים פוליטיים העידו בספטמבר כי עברו התעללות פיזית ומינית בעת שנעצרו בהפגנה ביולי.

בימים אלה, הגורם העיקרי למתיחות במדינות שעברו את טלטלת האביב הערבי הוא התחזקות המפלגות האיסלאמיות. סוגיות אלה עלו גם במרוקו. ואולם כאן, המחלוקות נסבות בעיקר סביב הכוח שנותר בידי אנשי השלטון הישן. מרוקאים רבים לא ידברו סרה במלך, ומעדיפים להפנות את חצי ביקורתם אל עבר בעלי הכוח וזכויות היתר המקיפים אותו, ולמחות נגד השחיתות שמונעת מהם כל תקווה לשגשוג כלכלי.

מרוקו ניצבת בפני בעיות קשות ביותר. סכומי עתק הושקעו בבניית תשתיות. המדינה רושתה בכבישים מהירים וכעת מתוכננת גם רכבת מהירה. ואולם, 40% מהאוכלוסייה אינם יודעים קרוא וכתוב. על פי הערכות כתב העת פורבס מגיע הונו של המלך לשני מיליארד דולר. עם זאת, ההכנסה הממוצעת לנפש נמוכה מאוד, כמחצית ההכנסה הממוצעת בטוניסיה, שבה החל האביב הערבי.

בנקיראן החל את כהונתו בסדרה של צעדים דרמטיים. הוא קיצץ משמעותית בשכר ובהטבות הניתנות לשרים וסירב להשתכן בארמון ראש הממשלה. כמו כן, שם קץ לשיטת קידום המקורבים שהיתה נהוגה בשלטון. לתדהמת הציבור, פרסמה הממשלה שמות של אנשים שקיבלו זכיונות רווחיים להפעלת קווי אוטובוס. אולם תנופת העשייה שלו התפוגגה מאז.

יש הטוענים שהיה מי שהניח מכשולים בדרכו של ראש הממשלה בכל צעד ושעל. באביב שעבר היה נדמה כי בנקיראן מנסה להגיב בתקיפות למלך ולעושי דברו, כאשר ציין שהמפגינים עלולים לחזור לרחובות, ואולם זמן קצר לאחר מכן הודיע כי דבריו הובנו שלא כהלכה.

באוגוסט ספג השפלה פומבית, אחרי שהשתתפותו באירוע גדול, שבו היה אמור להיות הנואם המרכזי, בוטלה ברגע האחרון בהוראת משרד הפנים. לא צוינה סיבה לביטול. "לדעתי, במשרדי הממשלה עדיין מכהנים בכירים שלא שינו את התנהלותם כלל", אומר אימאן טאקובי, מראשי ליגת הצעירים של מפלגת הצדק והפיתוח.

בנאומו בטנג'יר לא התייחס בנקיראן כמעט כלל לעניינים קונקרטיים. הוא הצהיר על נאמנותו למלך, הדגיש כי שוררים ביניהם יחסים טובים, והוסיף שכל מי שטוען אחרת, משקר. בראיון נדיר שהעניק לשבועון אל ג'זירה אמר שהדמוקרטיה מתקדמת במרוקו בקצב איטי, אבל עקבי. "מי שחשב שממשלת בנקיראן תחסל את השחיתות בתוך שישה חודשים", אמר, "ציפיותיו היו לא מציאותיות".

ואולם, רבים סבורים כי שורש הבעיה טמון בחוקה החדשה, אשר נוסחה בידי ועדה שמינה המלך, ואינה מעניקה די כוח למנהיגים נבחרים. המלך עדיין מכהן כראש מועצת השרים, ראש המועצה המופקדת על המסגדים, ראש הצבא, כוחות הביטחון ושירות המודיעין, ובוחר את ראש הממשלה, אף שזה חייב להיות איש מפלגת הרוב.

"החוקה מאפשרת לנו להעמיד פנים שחל שינוי, לא יותר מזה", אומר פואד עבד אל-מוני, כלכלן, פעיל פוליטי וחבר התנועה הדמוקרטית, שריצה עונש מאסר בתקופת אביו של המלך, חסן השני. תומכיו של המלך רואים זאת אחרת. לדעתם, החוקה עונה לדרישות העם, כפי שנוסחו במשאל העם בקיץ. הם סבורים כי מרוקו מצאה דרך חדשה, "נתיב שלישי" לדמוקרטיה.

"זו תקופה של התעוררות", אמר מוכתר אל גמבו, מצוות ההקמה של האוניברסיטה ברבאט, "מרוקו מצויה בעיצומו של תהליך דמוקרטיזציה. היא עדיין לא דמוקרטיה. זה ייקח זמן. עדיין לא הגענו לשם".

מה שבטוח, מוחמד השני אינו הולך בדרכי אביו, שהשליך לבית הכלא ואף חטף והעלים אלפים ממתנגדיו. כאשר עלה לשלטון ב‑1999, הקים מוחמד ועדת פיוס, שהכירה באחריות המדינה לכמה מהעוולות הגדולות בתקופת שלטונו של אביו. כמו כן, העניק לנשים יותר זכויות אזרחיות. צעד זה פגע ביחסיו עם הקהילה המוסלמית השמרנית. ואולם מידת הפופולאריות של המלך עדיין לא ידועה. סקרי דעת קהל בעניין זה אסורים על פי חוק במדינה.

רבים מהפעילים שנטלו חלק בהפגנות בשנה שחלפה מעידים שזכו ליחס אלים מצד כוחות הביטחון. בעיר טזה הפגינו בפברואר נגד שיעור האבטלה הגבוה והעלייה החדה במחיר החשמל. כעת מוטלים שלטי המחאה בפינת משרדו של מוחמד קיאברי, ראש הסניף המקומי של ההתאחדות לזכויות אדם במרוקו. "המשימה קשה מדי", אמר קיאברי, "האלימות היתה כה קשה, שאנשים הפסיקו לצאת לרחובות".

למרות זאת, גם אלה שהביעו אכזבה מהקצב האטי שבו מתקדמים השינויים, מטילים ספק בנכונותם של אזרחי מרוקו לצאת שוב למאבק, ולחולל עוד אביב ערבי. "המרוקאים מתנהלים בקצב נינוח", אומר פאדל, עבד אל-לאוי, איש עסקים צעיר, "הם רואים את סוריה ואת לוב ואומרים לעצמם, עדיף לעשות את זה לאט לאט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו