בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הודו נכשלה במניעת פגיעות מיניות בילדים במוסדות ציבור

ארגון Human Rights Watch מותח ביקורת חריפה על התמודדות הרשויות ההודיות עם התופעה הרווחת של התעללות מינית בקטינים

תגובות

ממשלת הודו נכשלה במניעת פגיעה מינית בילדים, בעיקר בבתי ספר ובמעונות ילדים המנוהלים על ידי המדינה, כך הודיע היום (חמישי) ארגון למען זכויות האדם. הדו"ח של Human Rights Watch מתפרסם לאחר פרשת האונס הקבוצתי והרצח של צעירה באוטובוס בדצמבר, אשר זעזעה את הודו ואילץ רבים להכיר בבעיית האלימות המינית הרווחת במדינה.

הארגון טוען שההתעללות המינית בילדים נפוצה מאוד, ושהממשלה אינה מצליחה להגן על ילדים ולטפל כיאות בנפגעים. בדו"ח נאמר גם כי בדיקת המעונות המנוהלים על ידי המדינה לקויה ואינה מתאימה, מאחר שרבים מהם אפילו לא רשומים ברשויות המקומיות כפי שדורש החוק. "מזעזע לומר כי ילדים חסרי ישע מוחזקים במוסדות, שהיו אמורים להגן עליהם, בעוד שהם אלה שמסכנים אותם בהתעללות מינית נוראה", אמרה מינאקשי גנגולי, מנהלת הארגון בדרום אסיה.

הארגון קרא ליישם בקפידה חוקים נגד אלימות מינית ולפקח טוב יותר על מעונות לילדים. הוא גם דרש התייחסות רגישה יותר מצד המשטרה, כולל לשים קץ לבדיקות הרפואיות הפולשניות, שלדבריו טראומטיות וחסרות תכלית. בהודו אין מספרים מבוססים על מקרי ההתעללות המינית בילדים, בעיקר משום שכמעט אין דיווח על פשעים כאלה. כתוצאה מכך, מתבסס הארגון על מאות תחקירים יסודיים שנעשו אצל נפגעי התעללות מינית, קרובי משפחותיהם, בכירים במערכת להגנה על ילדים, מומחים עצמאיים, שוטרים, רופאים ועובדים סוציאליים.

לחצו לקריאת הדו"ח המלא

רויטרס

430 מיליון הילדים בהודו הם שליש מאוכלוסייתה, המונה 1.2 מיליארד בני אדם, והם מהווים כחמישית ממספר הילדים הכולל בעולם. המצב קשה במיוחד במעונות ממלכתיים או כאלה הממומנים על ידי המדינה, נאמר בדו"ח. "ההתעללות המינית בילדים רבה מאוד, והיא מחמירה משום שאף אחד לא מפקח על המעונות לילדים", אמרה אנוג'ה גופטה, מ"הקרן להחלמה מגילוי עריות", בניו דלהי, שציינה כל ההתעללות מבוצעת לעתים קרובות על ידי המטפלים. "כשהמטפל בעצמו הוא המתעלל, המצב טראומטי במיוחד משום שאז אין לילד לאן ללכת", הוסיפה גופטה.

אפילו מסירת הודעה למשטרה היא אתגר בפני עצמו, אומרים פעילים למען זכויות אדם. במקרים רבים מסרבים שוטרים או פקידים בבתי משפט להסכים שבוצע אונס, אומרת שאנתה סינהה, יו"ר "הוועדה הלאומית להגנה על זכויות ילדים". "אנשים צריכים להיות מודעים לזכויותיהם ולהליכי רישום תיק בתחנת משטרה ולדרוש שייעשה צדק", אמרה סינהה בתדרוך לעיתונאים.

הפגיעה בילדים מחמירה לעתים קרובות ששוטרים שלא הודרכו בצורה נאותה מסרבים לרשום תלונות או לעודד נפגעים לדרוש פיצויים מתוקפיהם. ההרשעות נדירות, וטיפול בתיקים כאלה עלול להימשך שנים, ולפעמים אפילו עשרות שנים, במערכת המשפט האיטית של הודו. עם זאת, בכירים במשטרה טוענים שכוחותיהם מקבלים כעת הדרכה מתאימה יותר מאשר בעבר לטיפול באלימות מינית.

הזעם שהתעורר בעקבות האונס באוטובוס בדלהי אילץ את הממשלה להעביר במהירות חוקים חדשים להגנה על נשים. ועדה ממשלתית, שהוקמה אחרי האונס, לבחינת היחס בנשים, שופכת אור גם על השכיחות הרבה של התעללות מינית בילדים, ועל כישלונה של הממשלה ביישום חוקים להגנה על ילדים. הממשלה אמנם העבירה ב-2012 חוקים מקיפים להגנה על ילדים מפני פגיעה מינית, אך הם לא יושמו כלל או שהמאמצים ליישומם היו עלובים, אומרים הפעילים. בכירים בממשלה מודים כי יישום החוקים האלה לא הוכתר בהצלחה, ולדבריהם הסיבה העיקרית לכך היא היעדר משאבים למימון הפיקוח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו