שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

4 ישראליות לא מורשות לצאת מעזה למשפחה בארץ

עמירה הס
עמירה הס
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עמירה הס
עמירה הס

ארבע אזרחיות ישראליות, המתגוררות בעזה, אינן מורשות לבקר בישראל, לפגוש את בני משפחותיהן ולהנפיק תעודות חדשות במשרד הפנים. הן הגישו עתירות לבתי המשפט המחוזיים בבאר שבע ובירושלים, בבקשה שיסייעו להתיר את הסבך הביורוקרטי ולאפשר את צאתן לארץ. עמותת "גישה - המרכז למען הזכות לנוע" מייצגת את ארבע הנשים (וכן את בנה הקטין של אחת מהן, שנולד אף הוא בישראל). היא נאלצה להגיש את העתירות לבתי המשפט המחוזיים בשבתם כבתי משפט לעניינים מנהליים, לאחר שתכתובת מסועפת עם משרד הפנים, מנהלת התיאום והקישור (מת"ק) ולשכת מתאם הפעולות בשטחים לא הועילה. כל זאת על אף שהרשויות אינן מכחישות את היותן של הנשים אזרחיות ישראל.

אחת העתירות הוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשם אשה ששם משפחתה וחידי, שנולדה ברחובות ב-1965, התאסלמה עם אמה בשנות ה-80, נישאה בבית הדין השרעי ברמלה לתושב רצועת עזה וכעבור כשנתיים עברה להתגורר בה. כבר בתקופת השלטון הישראלי הישיר ברצועה היא נדרשה להפקיד במשרדי המינהל האזרחי את תעודת הזהות הישראלית שלה. היא קיבלה תעודת תושב רצועת עזה כדי שתוכל לרשום בה את בנה הבכור ולקבל שירותי בריאות. אמה בת ה-77 חיה בישראל והיא לא ביקרה אצלה מאז 1999. רק ב-2011 התוודעה וחידי לזכות המגיעה לה לצאת לישראל, בשל היותה אזרחית ישראלית. מאז נובמבר 2011 היא מנסה, בסיוע "גישה", להשיג את האישור המתאים מהמת"ק אך ללא הצלחה.

לפני כשנה התבקשה וחידי להגיע לתחקור ביטחוני במחסום ארז, כתנאי לקבלת היתר יציאה. היא סירבה, וב"גישה" טענו כי התנאי שהוצב לה אינו חוקי. באוגוסט 2012 שבה וניסתה לצאת לישראל. אחת התשובות שקיבלה מהמת"ק היתה שהיא תורשה לצאת על סמך תעודת הזהות הישראלית שלה. משמעות הדבר היא שהמערכת מודעת להיותה ישראלית אך מתעלמת מהעובדה שתעודת הזהות הופקדה במינהל האזרחי (שמו הקודם של המת"ק) לפני כ-20 שנה. בית המשפט בבאר שבע ידון בעניינה של וחידי בסוף החודש.

עתירה נוספת הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשם שלוש אחיות ממשפחת דבאס, שנולדו בנהריה בין 1979 ל-1984 לאם ישראלית ואב פלסטיני. אמן מתה בצעירותן והן המשיכו להתגורר עם אביהן ברצועת עזה. שתיים מאחיותיהן חיות בישראל. עד 2005 הגיעו השלוש לביקורים בישראל, אך מאז ההתנתקות והחמרת הסגר על רצועת עזה ועד 2011 לא הצליחו לצאת. ב-2011 קיבלו היתר יציאה חד-פעמי (כתושבות עזה) לרגל נישואי אחותן בישראל. בשנים אלה לא היו מודעות לזכותן לצאת לישראל כאזרחיות, ומאז אוגוסט 2012 הן מנסות לקבל היתר יציאה.

המת"ק לא השיב לבקשת האחיות דבאס לתאם את צאתן לישראל כתושבות הרצועה. בעקבות פניית "גישה" למחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה הועבר העניין לעו"ד עירית ויסבלום מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין בירושלים. היא כתבה בדוא"ל ל"גישה" כי שלוש האחיות "הן אזרחיות ישראל, אך הן אינן נושאות תיעוד ישראלי המאפשר זיהוי חד-ערכי בעת בואן לגבול לצורך כניסה לישראל". כלומר, משום שהן אזרחיות הן אינן מקבלות היתר יציאה כתושבות, ומשום שהן תושבות, הרשויות אינן מוצאות להן סידור שיאפשר לצאת כאזרחיות. בית המשפט בירושלים ידון בעניינן בתחילת מארס.

עו"ד נעמי הגר מעמותת "גישה" ציינה בעתירות כי במקרים אחרים התאפשר לאזרחיות ישראל החיות ברצועה כתושבות לצאת לישראל. הדבר מוכיח, לדבריה, כי הרשויות הישראליות מכירות בזכות היסוד של כניסת אזרחים למדינה. בניגוד לכך, לדעתה, הן אינן מכבדות את זכות היסוד של וחידי ושל האחיות דבאס לבקר בארץ הולדתן רק משום שהן מתגוררות בעזה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ