בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נאום מצב האומה

כדי לממש את שאיפותיו, אובמה זקוק לנחישות ורגישות

הצהרותיו של נשיא ארה"ב על תפקידו של הממשל בהבטחת הצמיחה, מסמנות את כיוונו: גיבוש מדיניות שתחזיק מעמד גם אחרי שיעזוב את הבית הלבן

3תגובות

32 שנים לאחר שהכריז הנשיא רונלד רייגן כי "הממשל הוא הבעיה" ו-17 שנים לאחר שהנשיא ביל קלינטון אמר כי "חלף עידן הממשל המנופח", קרא הלילה (רביעי) נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לחיסול מדיניות הצנע של הממשל הפדרלי. בנאומו על מצב האומה פרט אובמה את הצהרותיו בנאום ההשבעה לקווי מדיניות, בעיקר בתחום הכלכלה, שמשמעותם: על ארה"ב להשלים עם העובדה שלממשל יש תפקיד חיוני בהבטחת הצמיחה הכלכלית ובביצור המעמד הבינוני.

"לא ייתכן שנחסום את דרכנו לשגשוג. הגיע הזמן לנקוט גישה מאוזנת יותר", אמר אובמה, "אין חולק, בקרב רובנו, שתוכנית לצמצום הגירעון מוכרחה להיות חלק מסדר היום שלנו. אבל שיהיה ברור: רק צמצום של הגירעון איננו תוכנית כלכלית". בהמשך נימק אובמה כיצד הממשל צריך להגיע למה שלדעתו, היא דרגה מתקבלת על הדעת של יציבות פיסקלית באמצעות קיצוצים בביטוח הבריאות "מדיקר" והגדלת מסים. "הרשו לי לחזור על זה: שום דבר ממה שאני מציע לא יגדיל את הגירעון שלנו ולו בעשרה סנט", הבטיח אובמה, "איננו צריכים ממשל גדול יותר, אלא ממשל חכם יותר, שקובע סדר עדיפויות ומשקיע בצמיחה רחבת בסיס".

אובמה לא רק קבע את התנאים לסיבוב הבא בעימות הצפוי בינו עם הרפובליקאים בקונגרס, הוא גם הציב טיעון רחב יותר הקובע שהאומה האמריקאית צריכה לשנות את תפיסתה. עליה להסיט את מוקד העניין מהקטנת הממשל, הנושא ששלט בשיח הפוליטי בשנים האחרונות, אל סדר יום מעט יותר אקטיביסטי, שיטפל באי השוויון העקשני ובכוחותיה המשבשים של הכלכלה הגלובלית המונעת על ידי הטכנולוגיה.

בה בעת, הכיר אובמה מפורשות במגבלות הפוליטיות והמדיניות של עמדתו לאחר ארבע שנים של גירעון תקציבי הנאמד בטריליון דולר. הוא גם הכיר באי הנוחות ציבורית נוכח החוב המשתק שירבץ על כתפי הדורות הבאים. לעומת זאת, הוא לא הציג שום תוכנית ממריצה חדשה, שום "מסע למאדים", וגם לא איזו תוכנית שאפתנית לשיקום שוק הדיור.

רמיזותיו של הנשיא למחלוקת הבין מפלגתית החריפה ורצונו להביא לדיון תוכניות רווחה, קרוב לוודאי שלא יבטלו את הביקורת הרפובליקאית הקשה שמוטחת בו. עוד לפני הנאום כבר לגלגו הרפובליקאים לנוכח דבריו של הנשיא על "העשרה סנט" ואמרו שהוא אינו עושה די לצמצם את החוב הלאומי, המאיים להגיע לרמות מסוכנות בעשורים הבאים. העמדה הרפובליקאית באה לידי ביטוי בדבריו של הסנאטור מרקו רוביו מפלורידה: "התוכנית של הנשיא היא להגדיל את הממשל".

אבל משנכנסים לפרטים, על פי המסגרת התיאורטית שקבע הנשיא בהשבעתו, ברור לגמרי שהוא אינו מתכוון לתת לדחף הרפובליקאי העקשני לקיצוצים בתקציב להגדיר את הקדנציה השנייה שלו. כשהציג את סדר היום שלו, המשיך לנסות ולהגדיר את גרסת המאה ה-21 לליברליות, לייצר קווי מדיניות שיחזיקו מעמד גם לאחר תקופת נשיאותו ולעשות למען הדמוקרטים מה שרייגן עשה למען הרפובליקאים.

רויטרס

שימוש בקשיחות ולוחמנות מצד הנשיא בסוגיות כמו התחממות כדור הארץ יהיו נקודת מפנה בטיפול בבעיה שעלולה להיות קיומית. אם אובמה יצליח להעביר חוק הגירה חדש ואמצעי פיקוח, ולו צנועים, על כלי נשק, מבחינת המפלגה הדמוקרטית ייחשב הדבר לפריצת דרך בוושינגטון המקוטבת. קריאתו "לעשות שינוי משמעותי" בפיקוח על כלי הנשק הייתה אחד הקטעים המרגשים ביותר בנאומו.

ואולם, אובמה תמיד העריץ את רייגן על שהצליח להסיט את המרכז האידאולוגי של האומה באופן מתמשך ומעבר לסוגיות הבוערות של תקופתו. אף על פי שאובמה איננו תומך במדיניות רייגן, במסע הבחירות של 2008 הוא זקף לזכותו את השינוי ב"מסלול של אמריקה באופן שלא ריצ'רד ניקסון ולא ביל קלינטון הצליחו לעשות". כדי להגיע לדרגת השפעה שכזאת לפני שיעזוב את הבית הלבן, יידרשו לאובמה לא רק החקיקה שאפתנית בתוך שנה או שנתיים, יהיה עליו "למכור" ברגישות למצביעים שאינם מצביעים קלאסיים שלו, חלופה משכנעת למנטרה השמרנית האומרת שכמעט כל הבעיות נובעות מפיקוח יתר של הממשל.

זה שנים שאובמה משמיע את הטענה שהצלחתה של ארה"ב נבנתה על בסיס מאמץ משותף לא פחות מאשר על בסיס היוזמה הפרטית. העניין הזה חזר גם במסע הבחירות ב-2012 והגיח שוב בנאום על המצב האומה. "העם אמריקאי אינו מצפה שהממשל יפתור כל בעיה", אמר אובמה, "אבל הוא גם יודע שאמריקה מתקדמת רק כאשר אנחנו עושים זאת יחד, ושהאחריות לשפר את האיחוד הזה הוא מטלה של כולנו".

שלא כמו רייגן, אובמה אינו נחשב לגיבור בעיני החברים האידאולוגיים יותר של מפלגתו. אלה רואים בו בעיקר אידאולוג פושר ואיש מרכז עד כאב. ואכן, אפשר לאפיין את הליברליות של אובמה באמצעות רכיב אחד: רצונו להכיר ולהטמיע בתוך השקפת עולמו כמה מאבני הבניין של התנועה השמרנית המודרנית. אפילו מבקריו השמרניים הקיצוניים ביותר מכירים בכך שלאובמה יש יחס של כבוד ואף הערצה לשוק החופשי ולצמיחה הכלכלית. אובמה רואה בהם כוחות חשובים לעשיית טוב. בין היתר הוא אימץ רעיונות כמו לחייב בחוק רכישת ביטוח בריאות, שמקורו בקרב הוגים שמרניים. הוא גם מבקש להטיל אחריות גדולה יותר על המורים ועל בתי הספר בכל הנוגע לאיכות החינוך, ובנאומו אף הודיע שהממשל ינפיק כרטיסי ניקוד בהם יוערך איכות החינוך ביחס לעלותו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו