טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החופש בדמוקרטיה הגדולה בעולם הולך ומצטמצם

על רקע מתיחות מחודשת בקשמיר, התרבו ההוצאות להורג בהודו והפוליטיקאים אינם מהססים להגביל את חופש הביטוי במדינה ולקדם מדיניות לא ליברלית

תגובות

אחר שנתיים של שלום זהיר וחשדני, קשמיר שוב נתונה במצור. השבוע אסרו השלטונות להוציא עיתונים, חסמו שידורי טלוויזיה וגישה לאינטרנט, הטילו עוצר בסרינגאר, בירת הקיץ של ג’אמו וקשמיר. המשטרה נאבקה במפגינים צעירים, שלושה מהם נהרגו.

למרבה הצער, כל זה היה צפוי לאחר שב-9 בפברואר נתלה בדלהי אפזאל גורו, יליד קשמיר. משפחתו קיבלה הודעה רשמית על כך בדואר יומיים לאחר מכן. עד רגע זה מסרבים השלטונות למסור את הגופה למשפחה. גורו הורשע בהשתתפות בהתקפת טרור על הפרלמנט ההודי ב-2001 וחיכה שנים להוצאתו להורג. לאחרונה גילו פוליטיקאים קוצר רוח וביקשו לזרז את ביצוע גזר הדין.

היה ברור לכול שעם מינויו של פרנאב מוחרג’י לנשיא הודו בשנה שעברה, תבוא לסיומה תקופת הדחייה הלא רשמית של עונשי המוות. בנובמבר נערכה ההוצאה להורג הראשונה זה שמונה שנים. אג’מל קסאב, אזרח פקיסטאני, שהורשע על השתתפותו בפיגוע טרור מבעית במומבאי ב-2008, הוצא להורג בתלייה. הציבור והעיתונות בהודו הריעו. כמעט מיד הציע נרנדרה מודי, פוליטיקאי עולה ובלתי מתפשר בימין ההודי, שגורו יועלה גם הוא לגרדום. מודי, החבר במפלגת בהאראטיה ג’אנאטה (BJP), נחשב בעיני רבים למנהיג אפשרי של הודו לאחר הבחירות הכלליות, שייערכו ב-2014. ייתכנו עוד הוצאות להורג. עומאר עבדאללה, ראש השרים הלוחמני של קשמיר ובעל ברית של מפלגת הקונגרס השלטת, טוען שהשלטונות צריכים להראות שההוצאות להורג אינן פוליטיות ושמבוצעות אך ורק על אסירים מוסלמים. מדוע לדחות עכשיו את תלייתם של שלושה טמילים או פונג’בי, ששלושתם הורשעו בגין התנקשויות בפוליטיקאים חשובים?

אי–פי

לפוליטיקה יש כאן תפקיד חשוב. סושיל קומאר שינדה, שר הפנים, האשים בחודש שעבר בצורה מגושמת את BJP בקידום “זעפרן”, כלומר, הטרור ההינדי בהודו. האופוזיציה הגיבה בזעם והודיעה שתחרים פגישות אתו. היא גם האשימה את הממשלה בידידות יתר לטרוריסטים איסלאמים. זמן קצר לאחר מכן הודיע שינדה כי גורו הוצא להורג. זה היה, לדברי פראטאפ באנו מהטה, בעל טור ליברלי, צעד אופורטוניסטי מזעזע. ישנם כאלה הסבורים שזה מתאים לדפוס התנהגות מטריד. הפוליטיקה היום מתונה יותר מאשר בשנות ה-90, כשהתלקחה אלימות בין-עדתית, או מאשר בשנות ה-70 כשאינדירה גאנדי הכריזה על מצב חירום. עם זאת, מדרך הטיפול בתקריות רבות עולה מגמה חדשה של חוסר סובלנות.

השלטונות אינם מהססים להגביל את חופש הביטוי. ממשלת טמיל נאדו אסרה להפיץ סרט עד שהוא נערך מחדש כדי להפיס את דעתם של מוסלמים. בתקווה למצוא חן בעיניהם של מצביעים מוסלמים, פוליטיקאים מקומיים גם מחרימים באופן שיטתי את סלמאן רושדי, מחבר “פסוקי השטן”, ומונעים ממנו להופיע בציבור. באחרונה עשתה כך מאמאטה באנרג’י, ראשת ממשלת מערב בנגל. פוליטיקאים אוסרים גם להוציא לאור ספרים שאינם מוצאים חן בעיניהם, כפי שעשה מודי בגוג’ראט לביוגרפיה של מהטמה גאנדי, בנה המפורסם ביותר של מדינת-המחוז שלו. לעתים קרובות מתנהגים מנהיגים דתיים בחוסר סובלנות. להקת נערות נאלצה החודש להפסיק להופיע אחרי שהמופתי הגדול, כהן הדת החשוב ביותר, אמר שהופעתן “לא איסלאמית” ומבול גינויים ארסיים נגדן התפשט באינטרנט.

משטרת מדינת מהרשטרה עצרה בנובמבר אשה שהתלוננה בפייסבוק כי בר במומבאי נסגר במהלך לווייתו של באל תאקרי, פוליטיקאי בריון ימני-קיצוני הינדי. המשטרה עצרה לאחר מכן ידידה צעירה שסימנה “לייק” לדבריה. השתיים נעצרו על שפגעו לכאורה ברגשות דתיים. בשבועות האחרונים סבלו גלריות לאמנות בדלהי ובבנגלור מהטרדות של קנאים הינדים שדרשו שיסולקו מהן ציורי עירום.

חוסר הסובלנות איננו תופעה חדשה בהודו (אף על פי שציורים מיניים באמנות הדתית הם חלק ממורשתה הגאה). ואולם, פוליטיקאים המתחנפים לקבוצות אינטרסנטיות אינם מהססים להגביל את חופש הדיבור. יותר מ-8,400 אנשים שהפגינו בשנה שעברה נגד תחנת כוח גרעינית בטמיל נאדו הואשמו בחתרנות. קריקטוריסטים שמותחים ביקורת על פוליטיקאים הועמדו למשפט באותה אשמה. סוציולוג אמר בחודש שעבר בפסטיבל הספרות בג’ייפור כי השחיתות רווחת בקאסטות הנמוכות, הזכאות ליתרונות מסוימים בממשלה ובחינוך, ופוליטיקאי מקומי לחץ על המשטרה שהגישה נגדו כתב אישום.

בכירים מגנים לעתים נדירות ביותר על “הזכות להעליב”, כפי שאמר שר ההסברה מאניש טיווארי ב-9 בפברואר. הסיבה לכך היא שפוליטיקאים מתחרים על גושי קולות, שהרכבם נקבע בהתאם לדת או לקאסטה. הסולידריות הגושית גוברת כשמנהיגים מדברים בהתלהמות נגד פגיעה, אמיתית או דמיונית, אפילו קטנה ביותר. מהטה אומר שההתגייסות למען רגשות פגועים ישנה כמו הדמוקרטיה ההודית. ועם זאת, נראה שהופיעו שלושה גורמים חדשים בעלי משקל רב. הראשון הוא תקשורת פעילה, בעיקר בתוכניות החדשות בכבלים, שמפיקה תועלת רבה מדיונים שטחיים אך זועמים. תוכניות כאלה מעצימות את המחלוקות משום שנשמעים בהן קולות קיצוניים ומשתתפים אנשים שנעלבים בקלות.

הגורם השני הוא התחזקות השפעתם של המנהיגים המחוזיים, שאינם נמנעים מלהסית את תומכיהם העיקריים. מפלגה כלל-ארצית עשויה למצוא יתרון בהתפשרות על נושא כלשהו, אך פוליטיקאי מחוזי צובר בדרך כלל תמיכה כשהוא מלבה תרעומות וכעסים. מאיוואטי, ראשת הממשלה לשעבר של אוטאר פראדש ומנהיגת הדאליטים (הטמאים), היא דוגמה לכך.

הגורם השלישי הוא מעמד הביניים העירוני המתעצם. אלה בדרך כלל צעירים שאינם מוכנים שיגדירו אותם על פי הדת או הקאסטה. תיאורטית, הם אמורים לצדד בפוליטיקה ליברלית יותר, אך למעשה הראיות מעורבות. רבים מאלה שהתמרמרו על האונס הקבוצתי בדצמבר בדלהי מצדדים בהוצאות להורג פומביות ואפילו בעינוי הפושעים. אחרים דורשים הקמת מיליציות של משמר אזרחי שיסיירו ברחובות הערים.
אזרחים כאלה אינם בהכרח ליברלים. מעמד בינוני עולה, המשוכנע בעוצמתה של הודו, עלול להפוך ללאומני כלפי פקיסטאן בדיוק כמו שאזרחים אחרים היו בעבר. המעמד הבינוני של הודו והתקשורת ההודית התבטאו בלוחמניות רבה על תגרת גבול שהתחוללה בחודש שעבר ובה נהרגו שני חיילים הודים ושלושה פקיסטאנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות