בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיומנו של לוחם למען לווייתנים

מדי שנה יוצא פול ווטסון למשימה להצלת לווייתנים מציד לא חוקי של דייגים יפנים. בטור אישי הוא חושף את המאבק המתנהל סמוך לחופי אנטארקטיקה

6תגובות

אני לא חושב שיש בעולם מקום מבודד, מרוחק ומאיים יותר מהמקום שבו אנו נמצאים ברגע זה: במרחק 4,404 מיילים ימיים מדרום לסרי לנקה, סמוך למדף הקרח אמורי; 2,632 מיילים ימיים מצפון-מזרח לכאן נמצאת עיר הנמל פרת' שבאוסטרליה. 2,632 מיילים מצפון-מערב נמצאת קייפטאון שבדרום אפריקה. אנחנו נמצאים במרחק 1,380 מיילים מהקוטב הדרומי.

באנטארקטיקה עונת הקיץ בעיצומה. על סיפון האנייה מנשבת רוח במהירות של 30 קשר, והטמפרטורה מגיעה למינוס 10 מעלות. משמאלנו, במרחק 250 מטר, נמצאת אניית "בוב ברקר", השייכת לצי כלי השיט של ארגון "רועה הים" להגנה על בעלי חיים ימיים. אני רואה את חרטומה חותך את המים הלבנים, ואת שכבת הכפור הלבנה המכסה את גוף האנייה הכהה כמו אצה צחורה.

לפנינו, במרחק 250 מטר מאתנו, מיטלטלת אנייה נוספת על קצף הגלים. שישה סילוני מים ניתזים בעוצמה אדירה מסיפונה, לשישה כיוונים שונים. אני מביט על המשטח המשופע בירכתיה, הלוע העצום שבולע לווייתנים שלמים. היצורים היפהפיים נגררים אל הסיפון ומבותרים לחתיכות. את הנתחים מורידים אל בטן האנייה, שם אורזים ומקפיאים אותם, בשעה שדמם המהביל של הלווייתנים זורם לים דרך פתחי הניקוז.

רויטרס

צוות רועה הים מכנה את בית המטבחיים הצף הזה בשם "כוכב המוות של היונקים". זוהי ה"נישין מארו" - מפעל יפני צף לעיבוד בשר לווייתנים. זה תשע שנים שאנשי הצוות שטים בעקבותיה ועושים ככל שביכולתם לשבש את פעילותה - שחיטת לווייתנים.

בשנים האלה יצאתי לתשע הפלגות במים הקפואים הללו. כמעט שלושים חודשים שהיתי בלב ים. זה היום ה-105 מאז הפלגנו ממלבורן לכיוון סמואה האמריקאית, ואז דרומה לניו זילנד ולכיוון ים רוס; ב-18 הימים האחרונים ערכנו מרדף של 2,500 מיילים מערבה, עד שהגענו לפינה שכוחת האל הזו.

שכוחת אל, אבל עוצרת נשימה ביופייה. הים משובץ באלפי קרחונים שגודלם נע מגודל בניין קטן ועד למשטחים מסיביים, שגודלם כגודל עיר שלמה ואף יותר מזה. לא כולם לבנים על רקע הכחול. הם בוהקים בשלל גווני כחול וירוק. השמש התמידית מרססת את האופק פעמיים ביום בנתזים מרהיבים של אדום, כתום וצהוב. מעל פני הים ובאוויר אנו רואים ציפורים, לווייתנים, כלבי ים ופינגווינים ומתחת לפני הים להקות דגים וצברי ענק של פלנקטון וקרילאים.

הסיבה שאנו מגיעים לכאן מדי שנה היא שהמים הללו הוגדרו על ידי גורמים בינלאומיים כמקלט הלוויינים של האוקיינוס הדרומי. אנו פועלים להגן עליהם בתחום המקלט שהוקצה להם. ציידי הלווייתנים היפנים שוחטים לווייתנים מוגנים המצויים בסכנת הכחדה, וזאת בתוך שטח המקלט, תוך הפרה של האיסור הגלובלי על ציד לווייתנים למטרות מסחריות. כמו כן, הם מפרים צו של בית המשפט הפדרלי באוסטרליה, לפיו אין להמית לווייתנים במים הטריטוריאליים של אוסטרליה באנטארקטיקה.

לפני שלושה ימים המיתה אניית ציד הלווייתנים היפנית "יושין מארו 2" לווייתן מינקי, וזאת בתחום הטריטוריאלי של אוסטרליה. לראשונה מאז 2009 הרגו לווייתן ממש לנגד עינינו. הם עשו זאת כדי לבחון את נחישותנו.

קברניט אניית "בוב ברקר", פטר המרסטד, החליט לעשות ככל שביכולתו כדי למנוע מהם להעביר את גופת הלווייתן לבית החרושת הצף. הוא ניסה לחסום את דרכם. האנייה הגדולה ואניית הצייד השליכו חבלים למים, בתקווה שיתלפפו סביב מדחף הבוב ברקר, אולם אנשי הצוות ירדו למים בסירות קטנות וחתכו את החבלים.

במשך יום שלם נאבקה היושין מארו 2 בפעילים. לא פחות מ-12 פעמים ניסתה להעביר את הגופה למפעל הצף, עד שהצליחה, וזאת אחרי שניסתה להתנגש בבוב ברקר בכוח. להמרסטד לא היתה ברירה אלא להסיט את האנייה ולפנות דרך לאניית הצייד, שהשתחלה לפני הבוב ברקר ומאחורי הנישין מארו. הצוות היפני חיבר כבל במהירות הבזק לגופת הלווייתן, ואנשי הנישין מארו משכו והעלו אותו לסיפון.
בבוקר הבא הגיעה למקום אנייה נוספת של "רועה הים". יחד, הצליחו שתי אניות הפעילים להפסיק את מסע הציד של הנישין מארו. שלושה ימים חלפו מאז, והצייד עדיין לא התחדש. אניות הצייד נעלמו, ושתי אניות "רועה הים" ממשיכות לדלוק בעקבות הנישין מארו.

אניות רועה הים מגיעות לאזור בכל שנה מאז 2005, והצליחו לצמצם את פעילות הציידים במידה ניכרת. בעונה שעברה הגיע שללן של אניות ציד הלווייתנים ל-26% מהמכסה, ובעונה הקודמת ל-17% בלבד. בעונה הנוכחית מפעיל רועה הים ארבע אניות. הארגון התחזק, אך עליו להתגבר על מכשולים לא קטנים.

בדצמבר 2012 הוציא בית משפט בארה"ב צו מניעה זמני, האוסר על כלי שיט של "רועה הים - ארה"ב" להימצא בתחום 500 מטרים מאניות ציד הלווייתנים. הזרוע האוסטרלית של הארגון נותרה אפוא בודדה במערכה.

צו המניעה שהוטל על הארגון בארה"ב גרם להידלדלות המקורות הכספיים של הארגון האוסטרלי. זאת ועוד, הוא נתן זריקת מרץ לציידי הלווייתנים היפנים, שחידשו את פעילותם במשנה מרץ ובתוקפנות חסרת תקדים.

קומץ מתנדבי רועה הים מנהלים מאבק עיקש לשמירה על הלווייתנים בשטח המקלט בדרכים לא אלימות. למרות זאת כונו בתקשורת "קיצונים" ו"אקו-טרוריסטים". ואולם, בתשע השנים שבהם המאבק מתנהל, לא פגעו אנשי רועה הים באיש מצוותי האניות היפניות ולא גרמו נזק לאניות. הצוותים היפנים, לעומתם, פגעו פיזית באנשי רועי הים, גרמו לנזקים לכלי השיט של הארגון והרסו אנייה אחת כליל.

קרב מוזר מתנהל כאן, באוקיאנוס הדרומי. אנו צופים שבתוך יומיים יצטרפו לנישין מארו עוד שלוש אניות דיג לווייתנים. לאלה יתלוו הספינה הצבאית "שונאן מארו 2" והמכלית הקוריאנית "סאן לורל". שלוש האניות של רועה הים ייאלצו אם כן להיאבק בשישה כלי שיט, במאמציהן לעצור את ציד הלווייתנים. בה בעת ינסו אניות הציד להביא למותם של לווייתנים רבים ככל האפשר.

סוכנות הדיג היפנית התירה באחרונה לציידי הלווייתנים להרוג 935 לווייתני מינקי מוגנים, 50 לווייתנים מצויים ו-50 לווייתנים גדולי סנפיר, המצויים בסכנת הכחדה. פעילי רועה הים מבטיחים שציידי הלווייתנים יצליחו לתפוס רק אחוז קטן מרשימת הנידונים למוות הזו, וכי יפסידו מיליוני דולרים גם בעונה הקרובה. אם יחזרו לכאן בשנה הבאה, ימצאו במקום שוב את אנשי רועה הים. וכך גם בשנה הבאה, ובשנה שלאחריה.

ווטסון הוא מייסד ונשיא ארגון שימור הסביבה "רועה הים"
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו