טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חישובי בוזון היגס מגלים: יקום חדש עשוי לבלוע את הנוכחי

המסה של החלקיק שהתגלה במאיץ הגדול בשווייץ, נמצאת בטווח בעיית אי היציבות. המשמעות - היקום כנראה נולד ומת במחזוריות של מיליארדי שנים

תגובות

האם היקום שבו אנו חיים הוא רק הגרסה האחרונה במחזור קבוע של אירועים הגורמים להיוולדות ולמות יקומים? זו אחת השאלות המעניינות שעמה מתמודדים בימים אלה פיזיקאים ברחבי העולם בהתבסס על תוצאות הניסויים שבוצעו אשתקד במאיץ החלקיקים הגדול שבשווייץ. במרכז עומד מושג הידוע בשם "מטא-סטביליות של הריק", שאם החישובים בעניינו יתבררו כמדויקים, עשוי להביא בעוד מיליארדי שנים לפתיחת יקום חדש בתוך היקום הנוכחי, ובסופו של דבר גם לבוא במקומו.

מקור התיאוריה הזו בחלקיק הדומה לבוזון היגס (החלקיק האלוהי) שאותר לראשונה בניסויים שהתקיימו ב-2012 במאיץ Large Hardon Collider שבמרכז Cern. הבוזון היגס קשור לשדה אנרגיה המתפשט על פני החלל ומסייע למדע להסביר את קיומה של מסה ביקום. במילים אחרות, הוא מהווה בסיס להבנת התהוות כל החומר שסביבנו. מאז התגלה החלקיק, עסוקים חוקרים במאיץ ובמוסדות הקשורים אליו ברחבי העולם בפיתוח תיאוריות על ההשלכות הפיזיקליות של הבוזון. אחד הרעיונות שעלה בהקשר זה היא האפשרות לקיומו של "יקום מחזורי", דהיינו יקום שבו מדי פרק זמן מסוים החלל מתחדש.

הבוזון היגס נצפה בשרידי התנגשויות שנוצרו בתוך הטבעת הענקית של המאיץ בשווייץ. הנתונים, שהתקבלו בשני גלאים (אטלס ו-CMS) הפועלים במנותק זה מזה, גילו כי המסה של היגס היא 126 ג'יגה אלקטרון-וולט. "החישוב הזה מוביל לבשורה לא כל כך טובה", אומר ג'וזף ליקן, התיאורטיקן של מעבדת המאיץ הלאומי האמריקאי על שם פרמי. "התוצאה היא תנודה קוונטית (quantum fluctuation) היוצרת בועה זעירה של ריק, שהיקום רוצה להיות בתוכה. מאחר שמדובר במצב אנרגטי נמוך, הבועה הזאת תתפשט במהירות האור ותסחף כל דבר העומד לפניה". למרות תחזיתו האפוקליפטית, מבקש ליקן להרגיע ומסביר שאין צורך לדאוג. עד שתהליך זה יתמשש - השמש, כדור הארץ והירח כבר לא יהיו קיימים.

אי–פי

לדברי הפיזיקאי כריס היל מאוניברסיטת אוהיו, הנתון שהתקבל בבדיקת המסה של הבוזון היגס - 126 ג'יגה אלקטרון-וולט - נמצא בדיוק בטווח שבו בעיית אי היציבות ביקום נעשית רלוונטית. "לפני שגילינו זאת, המסה של היגס יכלה להיות בטווח גדול מאוד. מה שמדהים בעיניי הוא שמכל המסות האפשריות, מ-114 ועד כמה מאות ג'יגה אלקטרון-וולט, התגלתה התוצאה באזור ה-126, ממש על הקו המכריע. עכשיו עלינו למדוד אותה בצורה מדויקת יותר כדי לגלות את גורל היקום".

המדענים עדיין צריכים לבחון כשליש מהנתונים שהתקבלו מההתנגשויות. אולם יידרש להם מידע רב הרבה יותר כדי לבטל את האי-ודאויות שנותרו במדידת המסה של היגס, כמו גם לברר תכונות אחרות של הבוזון. זו אחת הסיבות שהמדענים מהססים לפי שעה להכתיר את החלקיק שגילו כבוזון היגס מעדיפים לומר שגילו חלקיק "כמו היגס". החוקרים יידרשו גם למידה רבה של סבלנות, מכיוון שבינתיים נסגר מאיץ החלקיקים בשווייץ לתיקונים ושדרוגים שיימשכו כשנתיים. "כדי להכריע סופית, יידרשו כמה שנים אחרי ש-LHC יחזור לתפקד בשנת 2015", מציין הווארד גורדון מהמעבדה הלאומית ברוקהייבן וחבר בצוות של הגלאי אטלס.

כשיחזור LHC לפעולה האנרגיה שלו תהיה גבוהה יותר, כלומר תהיה באפשרותו לשדר נתונים רבים יותר על החלקיק היגס ועל חלקיקים אחרים. אז יוכלו המדענים לחזור אל חישובי המטא-סטביליות של הריק, כדי לנסות לאשש את הטענה שהיקום שאנו רואים כיום (יקום המפץ הגדול), יקום שנולד לפני כ-13.7 מיליארד שנה, הוא רק הגרסה האחרונה במחזור קבוע של אירועים שבהם יקומים נולדים ומתים.

רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות