בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרק שני במאבק על התקציב האמריקאי

אובמה שוב על סף המצוק הפיסקלי

נשיא ארה"ב משתמש ברטוריקה של הפחדה כדי לאלץ את מתנגדיו להסכים על קיצוצים מושכלים, לפני כניסת הקיצוצים אוטומטיים לתוקף ב-1 במארס

תגובות

במהלך השבוע הקרוב יחזרו נבחרי הציבור בארה"ב לעמדותיהם המוכרות: כמו אקדוחנים משני קצותיו של הרחוב הראשי בעיירה, ייפתח הדו קרב התקופתי שלהם על עתיד התקציב וראש סדר היום יעמדו הפעם הקיצוצים האוטומטיים (מהלך המכונה sequester) לכל רוחב סעיפי התקציב הפדרלי. הקיצוצים ייכנסו לתוקף ב-1 במארס, אלא אם יגובש הסכם בין הדמוקרטים לרפובליקאים קודם לכן. הקיצוץ האוטומטי המתוכנן יסיר 85 מיליארד דולר מהתקציב של השנה הנוכחית, וסך של 1.2 טריליון דולר מהתקציב לעשור הקרוב.

מדובר בפרק חוזר בסאגה שזכתה לשם "המצוק הפיסקלי" - מצב שבו הממשל הפדרלי מקטין משמעותית את חלקו בכלכלה, באופן שעלול לא רק לפגוע בשירותים שהוא מספק לאזרחים ובתעסוקה, אלא במנועי הצמיחה. בתקופה זו, שבה הצריכה הפרטית טרם התאוששה, והמגזר העסקי עדיין סובל מהשפעות המשבר הפיננסי, לממשל יש תפקיד חשוב בהנעת הכלכלה – או כך לפחות סבורים כלכלנים קיינסיאניים כמו פול קרוגמן, חתן פרס נובל.

מנגד, החובות הכבדים של ארה"ב, שמגיעים בהיקפם לגודל הכלכלה כולה, והגירעון התקציבי העיקש, מסכנים את יציבותה הפיננסית בטווח הארוך. בשל כך, טוען מחנה "ניצי התקציב" (בעיקר רפובליקאים) שפשוט חייבים לקצץ, ועכשיו. לארה"ב חוב של 16.7 טריליון דולר לשנת התקציב המסתיימת במארס הקרוב וגירעון של 1.3 טריליון דולר, השווה ל-8.5% מהתמ"ג. הרפובליקאים מציעים לקצץ 2.4 טריליון דולר מהתקציב במשך 10 השנים הבאות.

בלומברג

המצב הלא מזהיר של כלכלת ארה"ב מודל 2013 עולה בקנה אחד עם מצבן של רבות מהמדינות המתועשות, בעיקר באירופה. למעשה, אפילו למדינות כמו גרמניה וצרפת יש חוב ממשלתי של 80%-90% מהתמ"ג. השאלה המרכזית היא מדוע נתקל הממשל האמריקאי בקושי כה רב בבואו להשיג הסכמה?

הבעיה היא כזו: הרפובליקאים מוכנים לקצץ, אפילו בהתלהבות, בתקציבי רווחה, בשכר מורים ובתמיכה במחקר ופיתוח. אבל הם לא מוכנים להעלות מסים, שהיא הדרך לטפל בגירעון מצד ההכנסות של הממשל. הרפובליקאים מתנגדים גם לקיצוץ בתקציב הביטחון. מועמדו של הנשיא ברק אובמה לתפקיד שר ההגנה, צ'אק הייגל, נבחר בדיוק משום שהוא האדם שיוביל קיצוצים כאלה. בשל חילוקי הדעות הללו, לא מצליחים הצדדים להגיע לתוכנית מושכלת להקטנת התקציב והגירעון וגם מינויו של הייגל נתקל בקשיים.

אובמה אולי אינו מתרגש מהקיצוץ בביטחון, אולם הקיצוץ הרוחבי עומד בניגוד מוחלט לסדר היום שלו, כפי שהשתקף בנאום מצב האומה לפני כשבוע. אובמה רוצה שהממשל ישחק תפקיד בכלכלה ובחיי האזרחים במידה שתאפשר לו לבלום את הפערים המתרחבים בין עשירים ועניים, המגיעים לשיא היסטורי.

התקרבות תעריך היעד מכניסה את אובמה למצב של "אזעקת אמת": "תובעים פדרליים יצטרכו לסגור תיקים ולשחרר פושעים... עשרות אלפי הורים יצטרכו להתאמץ למצוא מעונות יום לילדיהם", הבהיר הנשיא בנימה של אבדון, במאמץ לשכנע את המחוקקים ואת האומה שלא להגיע למצוק הקיצוצים. במקביל, הוציא היום (רביעי) משרד ההגנה האמריקאי הודעה ל-800 אלף אזרחים עובדי צבא כי הם בסכנת פיטורים אם הקיצוצים ייכנסו לתוקף. נושא התעסוקה נוגע ללבם של אמריקאים רבים, ואובמה לא היסס ללחוץ בנאומו על הנקודה הזאת. הוא גם מתח ביקורת ישירה על הרפובליקאים, ועל התנהגותם שתפגע בסופו של דבר באזרחים. אולם הרפובליקאים פחות נכונים לפייס את יריביהם, כך נדמה.

רויטרס

הפתרון שמציע הממשל כולל גם קיצוצים בתקציב וגם הגדלת הגבייה באמצעות סגירת פרצות במס. לעת עתה, אין הסכמה על כך. תוכנית שמובילים חבר הסנאט הרפובליקאי אלן סימפסון עם הדמוקרט ארסקין באולס, מציעה קיצוץ משולב בהעלאת מסים, שיקטינו את הגירעון ב-2.4 טריליון דולר בעשור הקרוב. התוכנית שלהם אינה זוכה בינתיים לתמיכה רחבה.

ברקע נמשכת גם ההתקוטטות בין כלכלנים בשאלה האם מצבה של ארה"ב חמור כפי שמציגים הרפובליקאים? ניתוח של מארק זאנדי, כלכלן חברת דירוג האשראי מודי'ס, טוען כי במהלך השנתיים האחרונות כבר קוצצו 2.4 טריליון דולר מהגירעונות החזויים לעשור הבא, באמצעות קיצוצים שכבר הוסכמו והעלאות מס. חסכון של טריליון עד 1.4 טריליון דולר נוספים, ייצבו להערכתו את החוב הלאומי כאחוז מהתמ"ג, וגם אם לא יוסכם על קיצוצים - אפשר יהיה לרסן את ההוצאות העתידיות באמצעות שינוי הגדרות טכניות של הצמדה למדד של תשלומי ביטוח לאומי, לדוגמה.

מנגד, מכון המחקר השמרני פיטרסון פירסם מחקר שטוען כי הקיצוצים עד כה לא מספיקים כדי להשפיע משמעותית, שכן הם אינם מטפלים במקורות העיקריים לגידול בהוצאות הממשלה: ביטוח לאומי והוצאות בריאות. ראש המכון, מייקל פיטרסון, חוזה כי במתווה הנוכחי, החוב של ארה"ב יגיע ל-200% מגודל הכלכלה (ללא שציין כמה שנים זה ייקח). וכך, בשבוע שנותר עד ליום הדין התורן של כלכלת ארה"ב, יימשכו הוויכוחים, תושמע רטוריקה מאיימת, ולבסוף, ככל הנראה, תושג פשרה זמנית שלא תפתור את הבעיות המבניות וארוכות הטווח.

עוד בסדרת הסרטונים "מאני טיים" באתר TheMarker



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו