בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלימות בחסות החוק

הסנאט האמריקאי פתר רק השבוע את התסבוכת המשפטית שמנעה העמדה לדין של גברים לבנים שמכים את נשותיהם בשמורות האינדיאנים

תגובות

בהיותה בת 26, התאהבה דיאן מיליץ’ בגבר לבן והתחתנה אתו. ב-1998 עברה לגור אתו בבית בשמורת שבט יוטי שבדרום קולורדו אך היא לא רוותה נחת מחייה אתו. זמן קצר אחרי הנישואים, חייה הפכו לגיהינום של אלימות. סיפורה על מכות, איומים, התפייסויות וגירושים אינו נדיר כלל בקרב נשים אינדיאניות.

אך בסיפור שלה יש תוספת מיוחדת משום שבעלה היה לבן, ולכן משטרת השבט בדרום יוטי לא יכלה לגעת בו. ומאחר שהיא אינדיאנית והתגוררה בשטח השייך לשבט, גם משרד השריף במחוז לה פלאטה היה חסר אונים. היא ניסתה ללכת לרשויות הפדרליות, אך ללא הועיל.

היא מספרת כי אחרי אחת הפעמים שהכה אותה, הוא בעצמו קרא לשריף המחוזי כדי להוכיח לה שהיא לא תוכל לעשות לו דבר. הוא נעצר רק אחרי שפרץ למשרד שלה במנהל המקרקעין הפדרלי, ירה ופצע את אחת מחברותיה לעבודה.
חוסר הבהירות בסמכויותיו של בית הדין השבטי והחור השחור שאליו נקלעה מיליץ’ בשל הבלבול בסמכויות השיפוטיות, הם סלע המחלוקת האחרון המונע מהקונגרס לאשרר מחדש את חוק האלימות נגד נשים.

ניו יורק טיימס

הסנאט אישר ביום שני את החוק המשתרע על פני 218 עמודים והנהנה מתמיכה דו-מפלגתית רחבה. ואולם, עדיין קיימת אפשרות שהחוק לא יעבור בבית הנבחרים, היכן שנציגי המפלגה הרפובליקנית עדיין נאבקים על סעיף שלפיו, לראשונה בהיסטוריה, יורשה למשטרה האינדיאנית ולבתי המשפט של השבטים להעמיד למשפט לא-אינדיאנים שתוקפים נשים על אדמות השבט. זאת, למרות שתומכי ומתנגדי החוק כאחד מכירים במצוקתן של נשים כמו מיליץ’. “זה היה פשוט טירוף. כעת, כשאני חושבת על כך, אני מבינה עד כמה זה היה מטורף”, אמרה מיליץ’ בריאיון.

הסיכוי שנשים אינדיאניות ייאנסו גדול פי שניים וחצי מזה של לבנות. אחת מתוך שלוש תותקף ושלוש מתוך חמש יסבלו מאלימות במשפחה, אמר סנאטור טום אודול, דמוקרט מניו מקסיקו. אולם, מתנגדי החוק השמרנים טוענים שהנוסח שהוצג בסנאט מרחיק לכת, ומעניק לבתי המשפט השבטיים סמכויות שאין ביכולתם לממש, ובכך מונעים מנאשמים את הזכויות וההגנות המעוגנות בחוק.

“זהו חוק שיכול להועיל רבות במאבק למען זכויות הקורבן, אך לרוע המזל הוא מוחזק כבן ערובה בשל סעיף אחד, שעלול לבטל כל זכות חוקתית בסיסית שממנה יכולים ליהנות אזרחים אמריקאים”, אמר סנטור ג’ון קורנין, רפובליקאי מטקסס. “ולמה? לשם מה? כדי לרצות את הדרישות הלא-חוקתיות של אינטרסים מיוחדים”.

המאבק המתנהל כעת הוא בין עמדה משפטית יבשה לבין עמדה רגשית ובעלת השלכות פוליטיות פוטנציאליות רבות. ארגוני האינדיאנים וארגונים למען זכויות הנשים אומרים שהם לא רק אינם אינטרסים מיוחדים, אלא הם אזרחים בעלי זכות הצבעה. “בואו נדבר על פוליטיקה”, אמר חבר הקונגרס טום קול, רפובליקאי מאוקלהומה, המנהל משא ומתן כדי לפרוץ את המבוי הסתום. “החוק היה יכול לעבור בסנאט. הנשיא מצדד בו, ואילו אנחנו מעכבים חוק המתייחס לאלימות במשפחה שצריך להיות מובן מאליו, משום שאתם לא רוצים לסייע לנשים אינדיאניות, שהן הפגיעות ביותר, בגלל נקודה פילוסופית”.
קול וחבר קונגרס רפובליקאי בכיר אחר, דארל איסא מקליפורניה, נפגשו פעמים רבות עם אריק קנטור מווירג’יניה, מנהיג הרוב בבית הנבחרים, כדי לנסות לשכנע את הרפובליקאים להתעלם מנושא בתי המשפט השבטיים.

הם הציעו להרחיב את סמכויותיהם של בתי משפט אלה, אך גם להעניק לנאשמים, שאינם אינדיאנים, את האפשרות לערער בפני הרשויות הפדרליות לאכיפת החוק אחרי מעצר והרשעה. נציגים מהקונגרס הלאומי של האינדיאנים נפגשו בשבוע שעבר עם חברים מהצוות של קנטור, ואמרו שהם תומכים בפשרה של איסא.

ג’קלין פאטה, מנכ”לית הקונגרס הלאומי של האינדיאנים באמריקה, אומרת שהשבטים מנסים להרגיע את חששות הקונגרס, להגדיל את המימון והסמכויות, לתגבר את הנציגות המקומית ולשנות את התפקידים כדי להבטיח שלא-אינדיאנים יועמדו בפני חבר מושבעים שיורכב מאינדיאנים ולא-אינדיאנים כאחד.

בשלב הנוכחי, טוענת פאטה, אינדיאנית מאלסקה, ההתנגדות לחוק נראית כנובעת מדעות קדומות. “כשרואים את התיקונים לחוק, שמעניקים לפושעים זכויות רבות יותר מאשר לנשים אינדיאניות, מתחילים לתהות היכן האיזון”, אומרת פאטה. “אנחנו מוכנים לתת לכל קהילה במדינה את המשאבים והכלים הנחוצים לה כדי שייעשה צדק, אבל איננו מוכנים לתת אותם לאינדיאנים”. קול, שבמדינה שלו מצויה אוכלוסיית האינדיאנים הגדולה ביותר בארה”ב, מסכים עם דבריה עד לנקודה מסוימת.

הוא אומר כי אחדים מחבריו “חוששים שהאינדיאנים ינקמו בנו בצורה כזו על 500 שנות יחס גרוע”. “והפחד הזה הוא מה שמסתתר מאחורי כל התיאוריות החוקתיות”, הוא מוסיף.

ראשי הרפובליקאים להוטים להזים האשמות כאלה. בשבוע שעבר ניסה קנטור להבטיח לראשי הדמוקרטים כי אכפת לו “מאוד מאוד מנשים הסובלות מהתעללות, ואנחנו חייבים להעניק להן את ההקלה שהחוק הזה מציע”. הוא אפילו גייס את סגן הנשיא ג’ו ביידן להשתתף בשיחות. עם זאת, הוא הזהיר: הוצגו כמה נושאים שאינם קשורים ישירות למצב ההתעללות במשפחה בשטחי השבטים”.

חברי הסנאט, המצדדים בחוק, שעמם נמנים גם כמה רפובליקאים, אומרים שלא יוותרו. הסנאטורית ליסה מורקובסקי, רפובליקנית מאלסקה, עלתה על בימת הנאומים ביום חמישי.

היא גינתה את האלימות הקיימת בקרב הילידים במדינתה, ואמרה שתלחץ על בית הנבחרים להזדרז. “אסור לוותר כשהמטרה צודקת”, היא הדגישה.
מיליץ’ אומרת שהנושא חשוב ולוחץ מאוד. בעלה לשעבר אמנם בכלא, אך לדבריה, היא עדיין חשה את הסכנה. “יהיה טוב מאוד אם אפשר יהיה להעמיד למשפט כל מי שפועל באלימות, ואין זה משנה היכן הוא עושה זאת”, היא מוסיפה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו