בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחתם הסכם נוסף לסיום הלחימה במזרח קונגו

ההסכם, שנחתם במעמד מנהיגי שבע מדינות ומזכ"ל האו"ם, נתפש כהסכם צולע נוסף שאינו מטפל בבעיה המרכזית של קונגו: האנרכיה השלטונית

2תגובות

שבע מדינות אפריקאיות חתמו הבוקר (ראשון) על הסכם בחסות האו"ם לסיום מלחמת האזרחים הנמשכת זה שני עשורים במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. בטקס, שהתקיים באדיס אבבה בירת אתיופיה, השתתפו מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, ומנהיגי מוזמביק, רואנדה, טנזניה, דרום אפריקה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, קונגו-ברזאוויל ודרום סודאן.

מדובר בהסכם כללי למדי שגובש בעקבות כישלון השיחות שהתקיימו בחודשים האחרונים באוגנדה בניסיון להביא לסיום הלחימה במחוזות צפון ודרום קיבו. השיחות נכשלו עקב מחלוקות סביב השאלה מי יפקד על הכוח האפריקאי שיתפרש במזרח קונגו ויפעל נגד המיליציות החמושות שפועלות באזור. 

בעוד שהאו"ם מקווה שהסכם יהווה נקודת מפנה באזור, מקטרגיו טוענים שהוא אינו אלא חוליה נוספת בשרשרת של הסכמים צולעים, הנמנעים מלגעת בשורשי הבעיה של הסכסוך במזרח קונגו. הבהילות שהביאה לגיבוש הסכם, נובעת מגל האלימות שפרץ בסתיו האחרון באזור והגיע לשיא עם כיבוש גומה, בירת מחוז צפון קיבו, בידי ארגון המורדים M23 הנתמך על ידי רואנדה ואוגנדה ומורכב ברובו מבני טוטסי ששירתו בצבא קונגו.

אי–פי

הסכם השלום הקודם במזרח קונגו נחתם ב-2009 והופר, מכיוון שהיה כשלעצמו תולדה של הסכם השלום הרעוע לסיום מלחמת קונגו השנייה. במלחמה שנמשכה מ-1998 עד 2003 היו מעורבות שמונה מדינות אפריקאיות ו-25 מיליציות צבאיות ונהרגו בה לפחות 5.4 מיליון בני אדם. חרף הבחירות הכלליות שהתקיימו במדינה והסכם ביטחון ופיתוח נוסף שנחתם ב-2006, המלחמה בצפון ובדרום קיבו לא הסתיימה והגיעה, כאמור, ב-2012 לשפל חדש.

לדברי ארגוני סיוע בינלאומיים, מינואר עד ספטמבר אשתקד נמלטו ממזרח קונגו כ-767 אלף תושבים ו-60 אלף נוספים חצו את הגבול לרואנדה או לאוגנדה. בסך הכל נעקרו מבתיהם בתוך המדינה 2.7 מיליון בי אדם, מיליון יותר מאשר ב-2011. כוח האו"ם, המונה כ-20 אלף איש, לא הצליח למנוע את הטרגדיה האנושית הזו. בסופו של דבר מתברר כי מאמצים להשגת שלום תוך התעלמות מהדעות, הרגישויות, האינטרסים וההוויה של החברה האזרחית, הקהילות מקומיות והתורמים הבינלאומיים - אינם יוצרים פתרונות ברי קיימא עבור קונגו. מעגל הקסמים הזה עומד לחזור על עצמו פעם נוספת כעת. 

ג'ייסון סטירנס, מומחה לקונגו, סבור כי שאלה מרכזית, שעד כה לא ניתנה לה תשובה, היא איזה הסכם "יוכל להבטיח שהמדינות השכנות יחדלו להתערב בענייניה של קונגו". דו"ח של האו"ם שפורסם אשתקד מאשים את רואנדה ואוגנדה בתמיכה ב-M23, דבר שהוביל זמנית להפסקת הסיוע שמעניקות בריטניה ומדינות אירופיות אחרות לקיגאלי. בדו"ח שהעביר החודש למועצת הביטחון, הביע מזכ"ל האו"ם באן קי-מון תרעומת על "סיוע זר, ישיר ועקיף" שניתן ל-M23. אך האו"ם לא רק שאינו מונע התערבות עתידית, הוא תומך במסגרת שלפיה יישלחו כ-2,000 חיילים מטנזניה ומדינות שכנות אחרות לביצוע המשימות שהוא עצמו נרתע מביצוען. 

"הקמת מנגנון פיקוח לאומי לביצוע רפורמות בקונגו הוא הדבר שחייבים להשיג. שוררת הבנה כי הצבא והמשטרה חלשים, הממשל המקומי רפה ומערכת המשפט לא מתפקדת, וכל זה מסייע להתבססות העימות בקיבו", אומר סטירנס. עם זאת הוא מדגיש כי הצעות המסגרת המעורפלות שהועלו בשיחות דוללו עד כדי כך, שממשלתו של ז'וזף קבילה "תפקח על עצמה, הסדר שלא ממש מבטיח שקיפות ונשיאה באחריות".

גם ארגונים לא ממשלתיים, החוששים שמא הסדר השלום יישאר רק על הנייר, מזהירים שנחוץ "מנגנון איתן לביצוע שינויים". במכתב פתוח הם קוראים לקביעת סדר עדיפויות לפתרונות אזרחיים בקונגו, פתיחת דיאלוג רחב וכולל עם כל השחקנים המקומיים והאזוריים, ומינויו של שליח קבוע מטעם האו"ם שיפקח על ההסכם. ארגונים אלה, שעליהם נמנים Cafod, Christian Aid ו"המועצה הנורווגית למען פליטים", רוצים גם להפעיל מחדש את התוכנית לייצוב ולשיקום מזרח קונגו, המסייעת לאזרחים שנפגעו ישירות מהעימות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו