בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחת מ-180

באפגניסטאן הפטריאכלית מתקשים להתרגל לראש העיר הראשונה

למרות הצלחות העירייה שהיא מנהלת, אזרה ג'עפרי נבחנת תחת זכוכית מגדלת. כשהתושבים מבקשים לכבד אותה הם קוראים לה "מר ראש העיר"

תגובות

כשאזרה ג'עפרי נכנסה לתפקידה כראש עיריית נילי, עיירה נידחת בלב אפגניסטאן, היא ידעה היטב שיש צורך דחוף בהקמת תשתיות. היא ידעה שתנאי המחיה שלה יהיו עלובים, שמשכורתה תסתכם ב-76 דולרים בחודש וכי יקשה עליה מאוד לטפל בבתה בת הארבע, במקביל למילוי חובותיה כראש עיר. ואולם, היא לא צפתה את הופעתו של המולה המקומי במשרדה, אשר הכריז באוזניה שלא יסכים לנוכחותה של ראש עיר ממין נקבה, ש"תנצל את מיניותה כדי להשלים כמה פרויקטים ולהשפיע על נשותינו".

"כעבור שלושה חודשים אותו אדם ניגש אליי והודה לי", נזכרת ג'עפרי, "הוא אמר: אם גברים היו יכולים לעשות רק מחצית ממה שאת הצלחת להשיג כאן, המחוז שלנו היה משגשג. עכשיו הוא תומך בי ושיתוף הפעולה בינינו מצוין. אני מעריכה ומכבדת אותו". ארבע שנים עברו מאז, והכינוי שהודבק לג'עפרי, "מר ראש העיר", מעיד על הכבוד הרב שרוחשים לה תושבי נילי, החיים באחת המדינות שבהן נשים מופלות לרעה בצורה הקיצונית ביותר.

"עד 2009 לא כיהנה מעולם אישה בתפקיד רשמי בנילי, המונה 40 אלף תושבים", מעידה ג'עפרי. לדבריה, כשנכנסה לתפקיד היה עליה להוכיח לקהילה את רצינות כוונותיה ומחויבותה לשפר את חייהם. המחסור הקשה בתשתיות היכה אותה בתדהמה. "היה צורך לבנות הכול מן היסוד וללא תקציב", היא מספרת.

צבא ארה"ב

ג'עפרי נסעה שוב ושוב לקאבול כדי לנסות לגייס מימון ממשלתי. "כשנכנסתי לתפקיד קיבלתי משרד שניזוק מנפילת שלגים וחדר קטן שלא היו בו אלא כמה כריות. לא היה שולחן ולא כסאות. רק קומץ תושבים שהגיעו לעזור. לא היססתי לפנות עפר ולכלוך בעזרת את חפירה, ולאסוף פחמים בידיי כשהיה צורך. בנילי לא קל לנוע ממקום למקום במכונית ולעתים קרובות צעדתי מרחקים ברגל, בתוך שלג כבד, ונרטבתי כהוגן".

דמותה של ג'עפרי בת ה-34 רחוקה מדמות האישה האפגנית המדוכאת, כפי שהיא נתפסת בעיניים מערביות. היא נשואה לבמאי סרטים ובימים אלה היא מצטלמת לסדרת סרטים דוקומנטריים בשם "אפגניסטאן בעבודה", העוסקת באזרחים אפגנים מהשורה ופעילותם הראויה לציון בעתות מלחמה.

לראש העיר אין קשרים למשפחות עשירות והיא דוחה בתוקף כל רמיזה לכך שמונתה כמחווה סמלית של הממשלה, מתוך כוונה להפגין בפני תורמים במערב על צעדים שנעשים לשיפור מעמד האישה. "אם ידידינו בקהילה הבינלאומית אכן היו האחראים למינויי, כצעד לקידום נשים, הם היו מממנים את סלילת הכבישים שיזמתי. לצערי, תרומתם לבנייה במחוז דאיקונדי היתה צנועה ביותר", היא מציינת.

ג'עפרי מביעה מורת רוח נוכח הביקורת הנמתחת על נושאות תפקידים רשמיים באפגניסטאן, וקובלת על כך שבוחנים את התנהלותן תחת זכוכית מגדלת. "גברים רבים עושים את תפקידם בחוסר חשק, הם גרועים בעבודתם ושכרם הוא בזבוז של כספי משלם המסים. איש אינו בוחן את תפקודם, משום שהם גברים, איש אינו שואל אותם: 'מה היו הישגיך?'. ואולם אני, ראש העיר היחידה מתוך 180, מתבקשת, בכל מקום שאני מגיעה לאליו, לפרט מה עשיתי למען הקהילה שלי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו