בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל - המפסידה האמיתית בפרשת הייגל

שר ההגנה אמנם נאלץ להתמודד עם מסע השמצה מצד הימין, אך בסוף הוא ואובמה ניצחו. הייגל יתאושש מההשמצות; שמה הטוב של ישראל - פחות

42תגובות

לצ'אק הייגל יהיה רק זמן קצר להרהר בזובור המשפיל שעבר לאחרונה בידי עמיתיו לשעבר בסנאט, בטרם יושבע היום לתפקיד שר ההגנה החדש של ארצות הברית וייקלע מיד לאחד ממשברי התקציב החריפים ביותר בתולדות מערכת הביטחון האמריקאית.
הייגל יאלץ להתמודד כבר בשעות הקרובות עם קיצוץ בסך 45 מיליארד דולר, שלדברי בכירים בממשל יפגע משמעותית ברכש, בהצטיידות, בכוננות ובכושר הלחימה של הצבא האמריקאי. הקיצוץ ייכנס לתוקף ביום שישי בבוקר אם לא תימצא פשרה של הרגע האחרון בין הנשיא לקונגרס בסוגיית ה"עיקול" (sequester) המחייבת קיצוץ רוחבי בכל סעיפי התקציב הפדרלי.

הסיכויים להשיג פשרה כזו קלושים בשל הקיטוב הפוליטי הקיצוני המתקיים היום בוושינגטון, האחראי לעימותי התקציב החוזרים ונשנים בין הנשיא לקונגרס וגם למסע הייסורים שנאלץ הייגל לעבור בחודשיים האחרונים, עד להצבעה הסופית אתמול בסנאט, שבה אושר מינויו ברוב של 58- 41. ההצבעה התנהלה על פי קווים מפלגתיים מובהקים, למעט ארבעה סנאטורים רפובליקאים, שזכרו להייגל בן מפלגתם את חסד שירותו במשך תריסר שנים לצדם והרימו ידם יחד עם כל המחוקקים הדמוקרטים, ללא יוצא מן הכלל.

הייגל ייכנס לתפקידו מושפל ומוחלש, לאחר מאבק פוליטי חסר תקדים במרירותו שריתק את התקשורת ואת וושינגטון – אך לא את הציבור האמריקאי – בחודשיים שחלפו מאז הודיע אובמה בתחילת ינואר על מינויו. את המסע נגד הייגל יזמו והובילו גורמי ימין יהודיים, ובהם הקואליציה היהודית הרפובליקאית וועד החירום למען ישראל, שהיו אחראים במידה רבה גם לתעמולה החריפה שהופנתה נגד הנשיא אובמה במערכת הבחירות לנשיאות בקיץ שעבר.

רויטרס

על ההתבטאויות הבעייתיות כשלעצמן של הייגל כלפי "הלובי היהודי" ה"מפחיד מחוקקים" בוושינגטון ועל עמדותיו הפייסניות כלפי איראן, סוריה וחיזבאללה הוסיפו מקטרגיו כהנה וכהנה עיוותים, חצאי אמיתות והוצאת דברים מהקשרם שכללו גם האשמות בוטות באנטישמיות וברצון לשרת את רצונה של טהראן. לעתים קרובות, כמו בתשאול הנוקשה שעבר בידי הסנאטור הטרי מטקסס טד קרוז, חביב מסיבת התה, האווירה העוינת המגובה בהאשמות לא מבוססות הביאה עיתונאים רבים להיזכר בסנאטור הידוע לשמצה ג'ו מקארתי ובמסעות הציד שניהל בתחילת שנות החמישים נגד סוכנים קומוניסטים הנטועים כביכול בלב הממסד.

אף שמנהלי המסע נגד הייגל - כמו העיתונאי ביל קריסטול העומד בראש "ועד החירום לישראל", שעם תורמיו נמנה גם שלדון אדלסון – ניסו לנחם עצמם אתמול בפרס תנחומים בדמות "החלשת יכולתו של הייגל לקדם את מדיניותו המסוכנת בתוך משרד ההגנה", המערכה שניהלו היתה בין המכוערות, המביכות והמזיקות ביותר שנראו בוושינגטון בשנים האחרונות. הדגש המוגזם ששמו יריבי הייגל על ישראל, שהוכפל והועצם בידי הסנאטורים הרפובליקאים שתחקרו אותו בסנאט, לא עמד בשום יחס להיגיון ולשכל הישר. בעוד הסנאטורים לא מפסיקים לדרוש מהייגל להתכחש להתבטאויותיו הקודמות ולהישבע אמונים לישראל, הם הקדישו אך שאלה אחת לאפגניסטאן, שם מוצבים עדיין עשרות אלפי חיילים אמריקאים המסכנים את חייהם מדי יום ביומו.

הייגל מצדו עשה מאמץ בוטה ומעט שלומיאלי לעבור את החקירה ללא פגע ולהגיע בשלום למחוז חפצו במטה משרד ההגנה בווירג'יניה. הוא התנער מדעות שהביע בעבר, סתר את עצמו חזור וסתור ובסך הכל איבד גובה גם בקרב מחוקקים ועיתונאים שתמכו בעבר במועמדותו.

עם זאת, ייתכן שעוצמת ההתנגדות להייגל היא שהבטיחה בסופו של דבר את מינויו. המתקפה החריפה עליו התפרשה, ובצדק, כניסיון של הרפובליקאים ושל מבקריו היהודים לפגוע בנשיא אובמה, לקעקע את אמינותו ולהמשיך במלחמה שבה לכאורה הפסידו מבקריו זה עתה במערכת הבחירות לנשיאות.

במצב הזה, לסנאטורים הדמוקרטים לא נותרה ברירה אלא להתייצב כאיש אחד מאחורי הייגל כדי לסכל את המתקפה על נשיאם. שני אישים מילאו תפקיד מפתח באישור המינוי - השגרירה באו"ם סוזן רייס, שהסרת מועמדותה לתפקיד שרת החוץ לנוכח מתקפות רפובליקאיות חריפות על תפקודה בדברור פרשת רצח השגריר בבנגזי מנעה מאובמה כל אפשרות לשקול גם את ביטול מינויו של הייגל, בשל הפגיעה הצפויה ביוקרתו ובמעמדו של הנשיא. גם הסנאטור היהודי מניו יורק צ'אק שומר היה קריטי לתהליך, לאחר שהוכתר על ידי תומכיו ואוהדיו של הייגל כ"משגיח הכשרות" שפסיקתו תכריע את הכף. החלטתו של שומר לתמוך במינוי חייבה למעשה את כל שאר הסנאטורים הדמוקרטים, יהודים ושאינם יהודים, לעמוד גם הם מאחורי מועמדו של הנשיא.

להייגל, עם זאת, לא יהיה לוקסוס להיות ברוגז עם מבקריו משום שהוא זקוק לתמיכה דו-מפלגתית בקונגרס כדי לנסות ולהיחלץ מהמשבר התקציבי הקשה שינחת עליו. כפי שידע לספוג את העלבונות שהוטחו כלפיו בסנאט ובתקשורת הימנית באמריקה, כך ישכיל הייגל, הבקי והמנוסה בדרכי ההתנהלות בוושינגטון, למחול על כבודו ולבנות לעצמו בסיס תמיכה מחודש בקרב הסנאטורים שזה עתה תקפו אותו ואת אישיותו.

לשמה הטוב של ישראל יהיה קצת יותר קשה להתאושש. לא בכדי נזהר הלובי היהודי אייפא"ק, שבוודאי היה מעדיף מועמד אחר כשר הגנה, מללכלך את ידיו במאבק מזיק ומיותר שבמבט לאחור נראה אבוד מראש. מנהלי המסע נגד הייגל שמו את ישראל בראש שמחתם והשעינו עליה את עיקר מאבקם. שמם התנוסס בכותרות ומממניהם יצאו מרוצים, אבל ישראל עצמה, כמו במערכת הבחירות לנשיאות, מצאה עצמה גם הפעם נטועה עמוק בצד המפסיד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו