בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשימה הבאה של התייר הראשון בחלל: מסע למאדים

המיליונר דניס טיטו, שנסע לחלל עם צוות רוסי ב-2001 ועורר את זעמם של אנשי נאס"א, הודיע על כוונתו לשלוח זוג למאדים בעוד חמש שנים בלבד

8תגובות

במארס 2001 נחשב המיליונר האמריקאי דניס טיטו לאדם לא פופולרי בקרב אנשי סוכנות החלל האמריקאית נאס"א. טיטו, מהנדס בהכשרתו, הציע לרוסים 20 מיליון דולר תמורת מסע לחלל. דניאל גולדין, מי שניהל את נאס"א אז התפרץ בכעס: "אין לנו זמן להחזיק את היד לתיירים שלא עברו את ההכשרה הראויה", זעם.

כעבר חודש, הצטרף טיטו למשימה של חללית סויוז ובילה כמעט שמונה ימים במסלול סביב כדור הארץ בתחנת החלל "מיר". הוא סבב את כדור הארץ, הסתכל מהחלונות ואף ביצע כמה ניסויים. אבל הדבר החשוב מבחינת ספרי ההיסטוריה הוא שטיטו היה תייר החלל הראשון בעולם.

כעת טיטו חוזר לכותרות. הקרן החדשה שלו, "השראת מאדים", קיימה מסיבת עיתונאים היום (רביעי) כדי להודיע על כוונתה לקדם תוכניות נועזות למסע למאדים. טיטו אמר שהוא מתכוון לשלוח לחלל איש ואישה – ככל הנראה זוג נשוי, ולא לטוס בעצמו. בדיווחים בכתב העת NewSpace נכתב כי השניים ישוגרו בתא SpaceX Dragon באמצעות משגר "פלקון כבד", שייסוב סביב מאדים וישוב לכדור הארץ. לא כוונתו המוצהרת של טיטו היא הדבר המרשים, על אף שהיא שאפתנית בהחלט, אלא לוח הזמנים. הוא רוצה להוציא את המסע לחלל בעזרת מקלעת כבידתית (slingshot) בחלון הזדמנויות שייפתח בינואר 2018, כלומר בעוד חמש שנים בלבד.

הזדמנות דומה נוספת תתרחש רק ב-2031. טיטו אמר כי הוא מתכוון להשיג את המימון למשימה עד סוף 2014. את הכסף יגייס באמצעות תרומות ממשקיעים פרטיים וקרנות, ואולי באמצעות מכירת הדיווחים מהמסע לתקשורת ושליחת נתונים מדעיים לנאס"א. "אין זמן לבזבז" אמר. "עכשיו זה הזמן".

התגובות בקרב אנשי נאס"א נעות ממבוכה או חוסר אמון ועד עידוד ויראת כבוד. "גם אם נאס"א היתה אומרת שהיא שולחת צוות למאדים, הייתי נדהם מעצם המחשבה שהם מסוגלים להוציא זאת לפועל בזמן קצר כל כך. אבל כאן אנחנו מדברים על אדם פרטי", אומר קווין פונג, מנהל המרכז לרפואת חלל ביוניברסיטי קולג' בלונדון, ומחבר הספר Extremes: Life, Death and the Limits of the Human Body (מצבי קיצון: חיים, מוות ומגבלות הגוף האנושי), שעומד להתפרסם בחודש הקרוב.

ואולם, טיטו אינו תמהוני, וגם לא האנשים שהוא עובד אתם. אחד מהם הוא ג'ונתן קלארק, לשעבר רופא תעופה בנאס"א וכיום יועץ לרפואת חלל במכון הלאומי לחקר ביו רפואי ברפואת חלל ביוסטון. יש חשיבות ליוקרת הצוות, משום שהיא מאלצת את קהילת החלל להתייחס לתוכניות ברצינות, או לפחות ברצינות רבה יותר משהיו מפגינים לו היה מדובר באנשים אחרים. "לא מדובר בחבורה שכל מה שעשתה הוא לקרוא חוברות קומיקס של מדע בדיוני בשנות ה-50", אומר פונג.

עד כמה המשימה בכל זאת אפשרית? הכוונה של טיטו היא לנצל את המסע מתכוון לנצל את ההיערכות הקרובה של כדור הארץ ומאדים במארס 2018, כדי שהמסע יהיה מהיר ככל האפשר. אולם אפילו אז, המסע הלוך ושוב יימשך כ-500 ימים, וזהו פרק זמן ממושך לשהות בו בתוך תא חלל קטן.

בואו נסתכל בנפרד על כל אחד ממרכיבי המסע. קודם כל, תחום הדלק והאנרגיה: האם מסוגל טיל מאויש לערוך מסע הלוך ושוב למאדים? התשובה היא כן, בוודאות כמעט מלאה. כפי שפונג מציין, נדרשת אנרגיה רבה יותר להנמיך עצם ששוגר לחלל למסלול סביב כדור הארץ מאשר לשגר אותו הישר למאדים. אתגרים אחרים אינם פשוטים כל כך.

גוף האדם מסתגל לחלל. ללא כבידה, השרירים התומכים בנו על כדור הארץ נחלשים ומתפרקים. הלב אינו נדרש לעבוד קשה כל כך כדי להעביר דם אל המוח, ולכן גם הוא מתנוון. מסת העצמות קטנה בתהליך הדומה לאוסטיאופורוזיס. הסידן עובר מהעצמות לדם, מה שעלול לגרום להיווצרות אבנים בכליות. כמו כן יש סכנה ללקות בדיכאון, ובעצירות. האסטרונאוטים בחלל מתאמנים יומיום, אבל גם האימונים רק מאטים את תהליך ההתנוונות. לא ברור כמה מקום יהיה בתא של טיטו כדי להכיל את הציוד ההכרחי.

ויש גם את הקרינה. החלל בוער מקרינה מהשמש, כוכבים אחרים, ואובייקטים שמימיים נוספים. ישנן קרניים קוסמיות שחודרות דרך מעטפת החללית. אסטרונאוטים דיווחו כי ראו הבזקים של אור כשעיניהם היו עצומות, בעוד הקרניים הכו בקרניות שלהם. הקרינה משפיעה על הגוף, גורמת נזק הדרגתי לאיברים פנימיים, מעלה את הסיכוי לסרטן, וייתכן שגם מאיצה את מחלת האלצהיימר. הקרינה מדאיגה במיוחד עבור אסטרונאוטים צעירים יותר, שרוב חייהם עוד לפניהם.

בנוסף, לא כל הקרינה הקוסמית זהה. ישנן קרניים מסוכנות יותר, שעשויות לפגוע באופן קשה בחלליות קטנות וקלות. ומעבר לכך, ישנם כמובן גם אתגרים פסיכולוגים רבים בשהות של מאות ימים בתא קטן בחלל.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו