בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איידהו שלהם

לחצות את הגבול כדי להתחתן

ממשל אובמה פתח חזית בסוגיית הנישואים חד מיניים בארה"ב: הגיש תסקיר משפטי התומך בביטול האיסור על נישואים בין בני אותו מין בקליפורניה

2תגובות

הגבול עם מדינת וושינגטון ניצב במרחק של כ-3 קילומטרים מביתם של הנרי ג’ונסטון ובן זוגו אלכס אירווין שבמוסקו (מוסקווה), במערב איידהו. אולם לבני הזוג שקול המרחק הוא הזה לאלף קילומטרים. שם, במרחק של צעידת בוקר נמרצת, אישרו בסתיו שעבר רוב המצביעים במדינה נישואים בין בני זוג מאותו מין. כאן, במוסקו, תקפה לעומת זאת, חוקת איידהו הקובעת, על פי תיקון שהעבירו המצביעים ב-2006, שאפילו שנישואים אזרחיים אשר קיבלו הכרה במקומות אחרים אינם תקפים. “תחזיר את השעון לאחור”, אומר ג’ונסטון בדרכו הביתה מהעבודה.

מפת הטלאים הגיאוגרפית של המדינות המכירות בנישואים של בני זוג בני אותו מין לא הייתה משמעותית, כאשר רק קומץ מדינות אפשרו זאת. אלא שכעת מתירים קשרים מעין אלה תשע מדינות ומחוז קולומביה שבה שוכנת וושינגטון הבירה.

בית המשפט העליון עשוי להחליט הקיץ אם נישואים לכל הם זכות על פי החוקה. ממשל אובמה הגיש תסקיר בעניין זה אתמול בערב (חמישי), והודיע כי הוא תומך בביטול האיסור על נישואים חד מיניים בקליפורניה בטענה כי הוא נוגד את החוקה בכך שאינו מאפשר הגנה שווה לכלל האזרחים. עם זאת, התסקיר מוושינגטון מתמקד רק באיסור בקליפורניה, ואינו מנסה להרחיב את טענת האי-חוקתיות לזירה הלאומית. בתחילת השבוע הקדימה אותו קבוצה של רפובליקאים ידועים, הם חתמו על תסקיר לבית המשפט ובו נאמר כי הנישואים הם זכות על פי החוקה.

לפיכך, הגבולות וההבדלים הברורים הקיימים בין המדינות קיבלו חשיבות ונעשו מסובכים מתמיד לזוגות הומוסקסואלים, כמו גם לתיירות הפנים בין המדינות בתוך ארה”ב. לשכת הרישום לנישואים במחוז קלארק שבוושינגטון שוכנת בגדה האחרת של נהר קולומביה מול פורטלנד אשר במדינת אורגון. משנכנס החוק לתוקפו במדינת וושינגטון, נאלצה הלשכה להרחיב את שעות קבלת הקהל כדי לשרת את הזוגות הבאים מעבר לגבול.

הכנסייה האפיסקופלית הודיעה בחודש שעבר שהקתדרלה הלאומית בוושינגטון הבירה תתחיל לערוך בקרוב חתונות בין בני זוג מאותו מין. אולם, אם הזוג הטרי ייסע הביתה, לפרברי העיר השייכים פורמלית למדינת וירג’יניה, כל הזכויות המובטחות לו בבירה ייעלמו כלא היו על פי חוקת וירג’יניה.

ג’ונסטון ואירווין גאים בהיותם הומוסקסואלים ובני איידהו. לדבריהם, חשבו לנסוע באחד מימי ראשון ולהתחתן, אך ויתרו על הרעיון. להתחתן מעבר לגבול ולחזור הביתה, למקום שלמעשה זה אין כל משמעות חוקית, או לארוז ולעבור למדינת וושינגטון כדי לזכות במעמד של זוג נשוי הוא, לדעתם, הודאה בכניעה ובתבוסה. הם סבורים שאת המאבק על זכויות והכרה יש לנהל כאן, בבית, במדינה שמרנית במובהק, שבה נישואים בין בני אותו מין נותרו, לעת עתה, חלום שסיכוי הגשמתו קלושים. “איך ישתנו הדברים, אם האנשים לא עושים כאן כלום כדי שישתנו?” מקשה אירווין בן ה-25.

ג’ונסטון, בן ה-27, שנולד בעיירת חוטבי עצים באיידהו וגדל בה, טוען שדחה את רעיון הנישואים מתוך כוונה הצהרתית. “ברגע שנחצה את הגבול, לדבר לא יהיה תוקף חוקי, ונחזור להיות שוב שני בחורים שרכשו בית במשותף”. המסר ברור, מוסיף ג’ונסטון: הם נשארים שם כדי להיאבק. “אנחנו לא הולכים לשום מקום”.

אין כמעט אדם שמסוגל לדמיין, שאיידהו ומקומות שמרניים דומים לה יאמצו אל לבם את אורח החיים ההומוסקסואלי בזמן הקרוב. אפילו הניסיון להגן על זכויות ההומואים והלסביות בחוק זכויות האדם של איידהו נתקל בקיר – הפעילים לא הצליחו להביא את בית המחוקקים שבשליטה רפובליקאית להדפיס הצעת חוק בעניין זה, על אחת כמה וכמה לקיים דיון ציבורי בסוגיה. עם זאת, חל שינוי איטי ברמה המקומית. ב-2009 הודיעה הכנסייה המורמונית שתתמוך בהגנות נגד אפליה של הומוסקסואלים בסולט לייק סיטי, שבה שוכן מרכז הכנסייה. כרבע מאוכלוסיית איידהו הוא מורמוני, רק ביוטה שיעורם באוכלוסייה גבוה יותר. “אני סבור שלתמיכת הכנסייה המורמונית יש משקל מכריע”, אמר ג’ון רויטר, ראש מועצת העיר סנדפוינט, בנוגע לחוק נגד אפליה. “תמיכת הכנסייה בחוק בסולט לייק סיטי הדהדה באיידהו”.

כאן במוסקו, טוענים ג’ונסטון ואירווין שנוח להם לחיות את חייהם בגלוי והם אף נוהגים לאחוז ידיים בפומבי. בחודש האחרון החל ג’ונסטון לשדר תוכנית רדיו בת שעתיים, ושמה “ד”ש לברודוויי”, בתחנת רדיו מקומית. לאחרונה השמיע בתוכנית את השירים החביבים עליו מהמחזמר המצליח “כלוב העליזים”. “אין משהו יותר הומואי מזה”, אמר והרים את עיניו מהמיקרופון, בשעה שהקטע המהמם “אני מה שאני” העוסק באישוש גאה של זהות הומוסקסואלית, עלה מהרמקולים. ג’ונסטון סיים את התוכנית במסר של אהבה לאירווין וקרא לו “אהבת חיי”.

אולם המסר של ג’ונסטון מוגבל לטווח הזעיר שאליו מגיע האות החלש בן 100 ואט של תחנת הרדיו הקטנה. לכן, אף על פי שדעתו מקבלת ביטוי במלים ובמוזיקה, הרי שתוכניתו מגיעה בקושי לאוזניהם של מי שנמצאים מעט מעבר למרכז העיר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו