בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנהיג הלייבור בבריטניה: "אני ציוני"

אד מיליבנד, מי ששעשוי להיות ראש הממשלה היהודי הראשון בבריטניה, הפגין בפומבי את מחויבתו לישראל בניסיון לפייס את הקהילה היהודית

56תגובות

מנהיג מפלגת העבודה הבריטית (לייבור) והאיש שעשוי בעוד שנתיים להפוך לראש הממשלה היהודי הראשון של הממלכה המאוחדת הרגיע רבים בקהילה היהודית המקומית כשהצהיר אמש (חמישי) שהוא ציוני.

אד מיליבנד הוא אמנם בנם של פליטי שואה יהודים, אבל מעולם לא נחשב לבנה של הקהילה המקומית. הוריו המרקסיסטים גידלו אותו באווירה אתאיסטית מוחלטת והוא לא לקח חלק בשום מסגרת יהודית ואפילו לא חגג בר מצווה.

שורשיו בשמאל האידיאולוגי, בתוספת כמה אמירות ביקורתיות על פעולות ישראל ברצועת עזה, הפכו אותו עד לאחרונה לחשוד בעיני יהודי בריטניה. בשנה האחרונה החל לתקן את הרושם כשהציג נכונות גוברת להידבר עם הקהילה היהודית ולהכיר ברקע שלו. זה בא לידי ביטוי במאמר וידוי אישי על יהדותו שכתב בשבועון השמאל "הניו סטייטסמן", באזכורים לרקע שלו בנאום מרכזי בכנס השנתי של הלייבור, במפגשים סגורים עם מנהיגים יהודים ואמש, בדו-שיח הפומבי הראשון עם קהל יהודי.

רויטרס

לאירוע במרכז לונדון הגיעו רבים שהזדהו כחברי מפלגה ותיקים ומרבית השאלות שהופנו למיליבנד היו קלות, כולל כאלה שאיפשרו לו לפרט את המדיניות החברתית והכלכלית שלו, תחומים שקל לו להתבאט בעניינם הרבה יותר מאשר סכסוכי המזרח התיכון.

מיליבנד פתח בהודאה שהדת לא שיחקה תפקיד בבית בו גדל, אבל מיהר לקשור עצמו לקהל באמצעות סיפור הישרדות הוריו, בעיקר אמו, שהוחבאה במנזר קתולי בתקופת השואה. זה אפשר לו לתאר את התפישה הפוליטית של הוריו כ"תיקון עולם", ביטוי עברי שלמד רק לאחרונה. הוא גם קשר את עצמו לישראל כשסיפר על ביקור בבית סבתו בתל-אביב כשהיה בן שבע - וסחט מחיאות כפיים כשאמר ש"יש לי כבוד עצום, הערכה ואפילו חוב, לא רק כלפי בריטניה, אלא גם לישראל שנתנה מחסה לסבתי".

משם המשיך מיליבנד לפרט את עמדותיו הפרו-ישראליות, כפי שמעולם לא נשמעו בציבור. הוא אמר שלמרות שאינו "תמיד מסכים" עם ממשלתה, "אין לי כלל סובלנות כלפי אלה השוללים את זכותה של ישראל להתקיים. אסור שתהיה לנו סובלנות כלפי מי שהולכים בדרך הזו". הוא הבהיר גם שבניגוד לוועדי העובדים הבריטיים (שתמכו בו בבחירות לראשות המפלגה), הוא מתנגד לחלוטין לכל ניסיון של חרם על ישראל. כשעלתה השאלה מהקהל, האם הוא ציוני - ענה "כן, אני מחשיב עצמי תומך של ישראל".

מאותו הרגע, האולם היה שלו. מיליבנד סיפק את כל ההתחייבויות שהקהילה ביקשה ממנו - הבטיח שיגן על זכותם להמשיך לקיים ברית מילה ושחיטה כשרה בבריטניה, חזר והביע תמיכה בזכותה של ישראל להתקיים בביטחון ובפתרון שתי המדינות, ולמרות הדגשתו כי הדרך הנכונה להתמודד מול איראן היא בשילוב של סנקציות ומשא ומתן, מיליבנד גם חזר פעמיים על האמירה "אסור להוריד שום אופציה מהשולחן". עצם העובדה שמנהיג השמאל בבריטניה חוזר על ביטוי שלא שולל גם תקיפה צבאית, היא משמעותית.

שני המנהיגים הקודמים של הלייבור הבריטי, ראשי הממשלה לשעבר טוני בלייר וגורדון בראון נחשבו לתומכי ישראל מובהקים - והאמונה בהם הייתה מוחלטת, הן בירושלים והן בגולדר'ס גרין. דווקא המנהיג היהודי הראשון של המפלגה הוא זה שעורר חשש. אמש הוא הלך כברת דרך משמעותית להפיג חששות אלו. כשבשגרירות ישראל בלונדון יקראו את התמליל, גם הם צפויים לנשום לרווחה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו