בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרנסיסקוס טוב ליהודים

יהודי איטליה ומומחים ליחסי ישראל והכנסייה חששו מדמות האפיפיור החדש וההשלכות על היחסי עם הוותיקאן. כשהתבררה דמותו הם פלטו אנחת רווחה

4תגובות

כשענן העשן הלבן ריחף מעל הקפלה הסיסטינית, שלשום בערב, עבר רעד קל של מתח בקרב קבוצה קטנה של פעילים יהודים ודיפלומטים ישראלים העוקבים אחר הנעשה בוותיקאן. העשן המבשר על הבחירה באפיפיור החדש היתמר בשלב מוקדם של הקונקלבה, כינוס הקרדינלים לבחירת האפיפיור החדש. אחרי חמישה סבבי הצבעה בלבד, שארכו מעט יותר מ-24 שעות, השיג אחד המתמודדים את הרוב הדרוש – שני שלישים מקולות הקרדינלים.

כמעט כל הפרשנים היו תמימי דעים בדבר משמעותה של ההחלטה המהירה: הקרדינלים הצביעו בעד מי שסומן מראש כמועמד מוביל. רק כך יכול היה להתגבש קונצנזוס סביב אחד מהם בזמן קצר כל כך. ועידת הבישופים האיטלקית לא הטילה ספק בתוצאות ההצבעה ומיהרה לשגר הודעת ברכה על הבחירה באחד מחבריה, הארכיבישוף אנג’לו סקולה. אבל בין עשרות אלפי המאמינים שהמתינו בכיכר פטרוס הקדוש בציפייה דרוכה לראות מי יופיע בגלימה לבנה על מרפסת הבזיליקה, היו כאלה שמילמלו, “רק לא סקולה”.

לא יאה לאיש ציבור יהודי לבטא בגלוי את העדפתו בנוגע לזהות האפיפיור הקתולי. אף אחד מהפעילים היהודים העומדים בקשר עם הכנסייה הקתולית לא עשה את הטעות הזאת, אבל בחודש שחלף מאז הודיע האפיפיור בנדיקטוס ה-16 על פרישתו הביעו כמה מהם הסתייגויות מסקולה. איש לא טען שלארכיבישוף של מילאנו יש משהו נגד יהודים, ועם זאת סקולה עורר לא מעט חשדנות.

רויטרס

למען האמת, סקולה לא גילה עניין מיוחד ביהודים וזכורות רק כמה תקריות בודדות בינו לבין הקהילות היהודיות במילאנו ובוונציה. עם מנהיגים מוסלמים הפעילים באירופה, לעומת זאת, יש לארכיבישוף יחסים חמים והוא אף הקים אתם קרן משותפת להבנה בין הדתות. היו מי שזכרו כי בהופעה נדירה לפני קהל יהודי דיבר סקולה על הצורך בבינאום ירושלים.

זוהי המדיניות הרשמית של הוותיקאן, אבל מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין הכס הקדוש לישראל, איש אינו מזכיר אותה. “האמת היא שאנחנו לא מעניינים את סקולה”, אמר מנהיג יהודי אחד, “אבל עדיין חשוב שלאפיפיור יהיה עניין בדו־שיח בין הוותיקאן לעם היהודי”. ותיק אחר במגעים עם הכנסייה אמר: “סקולה לא צריך להדאיג אותנו. הבעיה היא שהדיאלוג עם היהודים לא נמצא בסדר העדיפויות שלו ואנחנו עלולים לאבד את המומנטום החיובי שנוצר בתקופתם של שני האפיפיורים הקודמים”.

המלומד הקתולי האמריקאי ג’ורג’ ווייגל אמר דברים נחרצים יותר: “האפיפיור החדש חייב להמשיך את השיח בין הכנסייה ליהודים. השיח נותק במאה הראשונה לספירה וחודש על ידי שני האפיפיורים האחרונים, שהיו הפילושמיים ביותר בהיסטוריה”.

החששות חלפו כעבור שעה קלה, מיד לאחר שבמרפסת של בזיליקת פטרוס הקדוש נראתה דווקא דמותו של הקרדינל חורחה מריו ברגוליו. הפרשנים הופתעו, אבל בקרב היהודים שחזו במעמד נשמעה אנחת רווחה.

בעוד באירופה ברגוליו מוכר למעטים, יהודי בואנוס איירס רואים בו דמות אהובה. הפעמונים המשיכו לצלצל ברומא, ורשת האינטרנט התמלאה צילומים של הקרדינל ברגוליו, מעתה האפיפיור פרנסיסקוס הראשון, מדליק נרות חנוכה עם עמיתיו הרבנים. רבים סיפרו כי היה שותף לרגעים של שמחה ועצב בחיי היהודים בארגנטינה, תמך בהם לאחר הפיצוץ בבניין הקהילה ב-1994, שיתף פעולה עם רבנים והוגים יהודים בכתיבת ספרים וקיבל פרסים מארגונים יהודיים על קידום ההבנה בין הדתות. הוא נחשב ממשיך ראוי של יוחנן פאולוס השני ובנדיקטוס ה-16, שלמרות תקלות פה ושם פעלו רבות לשיפור היחסים בין יהודים לנוצרים.

ההתמקדות במערכת היחסים הטעונה בין היהדות לכנסייה נדמית כעיסוק פרובינציאלי. חברי הקונקלבה התמקדו, מן הסתם, פחות בפעילותו הבין־דתית של הארכיבישוף ברגוליו והעדיפו אותו בעיקר בגלל הצורך ברפורמה מקיפה בקוריה – הפקידות הבכירה והמאובנת של הוותיקאן – ובשיפור מראה פניה של הכנסייה בעקבות המכות התדמיתיות שספגה בשנים האחרונות.

ייתכן שהמקום הטוב ביותר שבו אפשר לעמוד על המורכבות של יחסי קתולים־יהודים הוא מרכז הקהילה היהודית העתיקה בעולם. בנייתו של בית הכנסת הגדול ברומא, השוכן על גדות נהר הטיבר בפאתי הגטו הישן, הושלמה ב-1904, אבל מסדרונותיו מלאים חפצי קודש וריהוט עתיק מבתי כנסת שפעלו בכל רחבי איטליה בימי הביניים. רב העיר, הד”ר שמואל די־סיני, הזכיר בחיוך שהקהילה היהודית חיה בעיר עוד מימי החשמונאים, שנים רבות לפני הנצרות.

“היינו כאן ראשונים, מאתיים שנה לפניהם, ואנחנו מאוד מחוברים למקום”, אמר די־סיני. מכיוון שהשיחה התקיימה בשעה שהקונקלבה עוד היתה מכונסת, הקפיד רב העיר רומא על זהירות. זהותו של האפיפיור, הסכים לומר, “מאוד חשובה ליהודים. האפיפיור קובע את הטון, את המוזיקה. בעידן של מדיה, הדרך שבה האפיפיור פועל מייצרת אווירה. הציבור הרחב לא מתעניין בתיאולוגיה. אנשים רואים טלוויזיה. כשיוחנן פאולוס השני התפלל בכותל, הוא הראה לעולם שמדובר בסמל יהודי ובמקום קדוש והיה לזה אפקט עצום”.

יורשו של יוחנן פאולוס השני לא היה כוכב תקשורת כמוהו, אבל מצא דרכים אחרות להביע אהדה ליהדות. “הוא אוהב למדנות מקראית”, אמר די־סיני. “כשמזכירים פרשנות יהודית על התנ”ך, הוא מגלה עניין עצום וכבוד רב”. שני האפיפיורים האחרונים עשו כברת דרך ניכרת כדי לקרב בין הכנסייה ליהדות, אבל קשה לגבור על כמעט אלפיים שנות טינה בשני דורות. “זה תהליך מסובך מאוד”, אמר די־סיני. “אנחנו עדיין צריכים להבין מהם היהודים בשבילם, בעוד אנחנו מעדכנים בהתמדה את התפישה שלנו לגבי הנצרות. אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים, כי מערכת היחסים נבנתה על קונפליקט”. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו