בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספרד מציגה: טירה להשכיר

הפרדורים, מבנים היסטוריים שהוסבו למלונות יוקרה, נקלעו לקשיים כלכליים; עתה הספרדים מנסים להתאים אותם למאה ה-21

3תגובות

בילדותי, משפחתי ואני נסענו לטייל ברחבי אירופה במכונית המשפחתית. אבי, כתב ספורט שישב בפאריס בשנות ה-60, נהג לבדוק כל מיני עצות שקיבל מנהגי מרוצים בגראנד פרי. אמי, לא במפתיע, לא הפסיקה לומר לו לנסוע לאט יותר. במושב האחורי אחיותיי ואני היינו כל הזמן רעבות, עייפות או עסוקות בריבים. ובכל זאת, ראינו דברים מדהימים: טירות, קתדרלות, כפרים שנבנו על מדרונות תלולים וחופים מצולקים שבהם התנהלו קרבות במלחמת העולם השנייה.

עם זאת, מכל חוויותיי מהנסיעות האלו, הלילה שעשינו בפרדור בספרד עדיין חקוק בזיכרוני. אבי הבטיח לנו שנבלה לילה בטירה אמיתית, וכך היה. הטירה עמדה לה שם על מגדליה, החצר הפנימית, הפרוזדורים האפלוליים והחדרים שמלאים בעתיקות. נפעמתי מהביקור, ולא מפני שהטירה הזאת היתה גדולה או מרשימה יותר מהטירות שראיתי לפניה, אלא מפני שיכולתי ללכת לישון ולהתעורר מוקדם בבוקר באחד החדרים בה.

ספרד, כך למדתי מאבי, שיפצה מבנים היסטוריים והפכה אותם למלונות יוקרה, רעיון מבריק שסייע לשמר בניינים ישנים ובמקביל לקדם את התיירות בכמה מהאזורים המרוחקים והנידחים ביותר של המדינה. כיום יש 93 אתרים כאלה בבעלות ממשלתית, מרביתם שוכנים במנזרים עתיקים ומצודות וטירות מימי הביניים. כל אחד מהפרדורים יחיד במינו. היופי של רבים מהם עוצר נשימה.

ואולם, כיום פרדורים רבים נמצאים במצוקה כספית, ובשנה שעברה הפסידו הפרדורים 28 מיליון אירו. הממשלה, הנאבקת עם המשבר הכלכלי העמוק שאליו נקלעה המדינה, הודיעה לאחרונה שברצונה לסגור לצמיתות שבעה פרדורים ולסגור יותר מ-25 פרדורים לארבעה חודשים בשנה. אולם, כעבר זמן קצר חזרה בה הממשלה נוכח ההתנגדות הרבה בציבור. הספרדים גאים בפרדורים שלהם, והם גם לקוחותיהם הנאמנים ביותר.

אי-פי

ואולם, האפשרות שהפרדורים יצליחו לשרוד בעתיד עודנה בגדר תעלומה. לרוב, זוכים הפרדורים בציונים גבוהים על איכות השירות והמזון. בעיותיהם קשורות לניהול וליכולת לשרוד בתקופה של תחרותיות.

בניגוד לרוב התעשיות בספרד, הצליחה התיירות במדינה להרוויח בשנה שעברה. אלא שלדברי מומחים, הפרדורים החלו להשתמש במערכת ההזמנות באינטרנט באיחור והתעלמו ממספר הולך וגדל של מתחרים מהמגזר הפרטי, שמפעילים גם הם אכסניות בבניינים עתיקים. “צריך להסתגל”, אומר רמון אסטליאה, המזכיר הכללי של ארגון בתי המלון ואכסניות לתיירים בספרד. “הבעיה של הפרדורים היא שהם לא הסתגלו לשוק ולאופן שבו תעשיית התיירות פועלת כיום. הם זקוקים לשינוי במנטליות”.

אסטליאה טוען שהפרדורים לא נוהלו בידי מומחים בתחום התיירות, אלא בידי פוליטיקאים, שהתעלמו מהצורך למשוך לקוחות חדשים מחוץ למדינה. הם המשיכו להסתמך על הלקוחות המקומיים, שמצבם הכלכלי כיום אינו מאפשר להם לצאת לחופשות.

בנוסף, מתברר שבשנים האחרונות נפתחו פרדורים באזורים שבהם אין עניין רב והממשלה לא השקיעה בהם כראוי. לדברי אסטליאה, מאחר שהפרדורים הם מיזם ממשלתי, מועסקים בהם יותר מדי עובדים, שכעובדי ממשלה מצפים לעבוד שם עד פרישתם לגמלאות.

“האם בחדר האוכל שבו 12 סועדים”, הוא שואל, “דרושים 15 עובדי מטבח? חברות פרטיות משנות את מצבת כוח האדם לפי העונה. בחודשי החורף הן מצמצמות את מספר העובדים שלהן ואף סוגרות את בתי המלון לזמן מה. ואולם, הפרדורים אינם עושים זאת”.

אנחלס אלרקו קנוסה, שמונתה לאחרונה לנהל את הפרדורים, מסכימה עם ההערכה של אסטליאה. כדי לחסוך 20 מיליון אירו השנה, היא מתכוונת לפטר 350 עובדים. בין שאר צעדי ההתייעלות שהיא מתכננת, היא תסגור פרדור אחד לצמיתות ו-24 אחרים בחודשים שאינם בעונת התיירות. היא גם מקווה להציע חבילות נופש מיוחדות בפרדורים, המשלבות שהייה במלון עם סיורי אופניים וקורסי בישול.

בדרך כלל, עסקים שאינם מניבים רווח מראים סימני שחיקה. אבל ידידי דיוויד ואני לא ראינו עדות לכך בשלושת ימי סוף השבוע שבהם נסענו מפרדור לפרדור. מינהלת הפרדורים מעודדת פעילות שכזו, הכוללת נסיעה בין פרדורים, ומציעה חבילות נופש ומסלולים שונים שהתיירים יכולים לבחור ביניהם. אנחנו בחרנו במסלול מסוים והתחלנו בנסיעה ממדריד דרומה כדי לראות מעט מסביליה וקורדובה, אף שמן הסתם היינו נהנים יותר לו בילינו את הימים בעיירות ובכפרים שהפרדורים שוכנים בהם. וכמובן, עצרנו בפרדור שבו ביקרתי בילדותי, בסאפרה.

לאחר שנים של השקעות, הנסיעה בספרד קלה ונעימה למדי, שעה שהכבישים במדינה משופצים ואת הרכסים חוצות מנהרות או מחברים גשרים. אם אתם אוהבים דרכים כפריות, גם אלו נמצאות במצב טוב.

הגענו כמעט לכל הפרדורים לפני הזמן המתוכנן. עצרנו תחילה בקסרס, שהיתה בשליטה ערבית במשך מאות בשנים. הפרדור שוכן במרומי גבעה בעיר העתיקה, ולפי אגדות מקומיות, נערה מורית, שהתאהבה בחייל נוצרי, התגנבה החוצה מקסרס דרך מעבר סודי כדי לפגוש את אהובה באחד הלילות. הוא התחנן אליה שתספר לו כיצד הצליחה לצאת מהעיר מבלי להתגלות. היא הראתה לו את המעבר הסודי ונתנה לו את המפתחות כדי שיבוא אליה בלילה שלמחרת. אלא שבלילה שלאחר מכן נכנס מאהבה של הנערה אל העיר עם מאות חיילים נוצרים, שטבחו במורים וכבשו את העיר למען מלכם.

כיום הנסיכה המורית היתה מתקשה לזהות משהו מהפרדור בקסרס, לאחר השיפוץ המודרני שעבר. אמנם תיבות עתיקות מוצבות באולמות הכניסה ומוצגים בו שריוני אבירים, אולם התחושה דומה מאוד לזו שבמלון חמישה כוכבים, עם חדרי אמבטיה מצוידים היטב וחיבור לאינטרנט אלחוטי. מעבר לכך, היופי של העיירה הוא מעבר לכל דמיון. אין בה שום סימנים מציקים של החיים המודרניים.

ביקורת רווחת על הפרדורים היא שהעובדים, בעלי ותק של יותר מ-18 שנים בממוצע, רגילים להתנהגות שהיתה מקובלת בבתי המלון האלה בעבר. הם כמעט שאינם מדברים שפות זרות ונוטים למלא את תפקידם ביובש ובלי החביבות המקובלת כיום. כך היה גם בפרדור בקסרס.

אחר כך ביקרנו בפרדור שבסאפרה, אם כי רק לארוחת צהרים. הפרדור הזה עדיין מקסים, זו טירה מהמאה ה-15 שנראית כאילו היא לקוחה מתוך ספר. בחוץ היא נראית כמצודה ובפנים היא מזכירה ארמון עם חצר פנימית בסגנון הרנסנס. בלילה שבילינו שם לפני כ-40 שנים, הלחם בארוחת הערב היה קשה כל כך שהתבדחנו שאפשר להשתמש בו לפגזי תותחים. ארוחת הצהריים שאכלנו הפעם בבר לא הייתה טובה בהרבה. לאומלט הספרדי שהזמנתי היה טעם כאילו הוכן שבוע מראש. כריך הגבינה של ידידי היה גוש לחם לא מושך במיוחד עם קצת גבינה, וזה גם לא היה זול.

כעבור כמה שעות, נסענו דרך הכניסה המקושתת והצרה של פרדור קרמונה, עוד מצודה ערבית, הממוקמת על פסגת גבעה, שנשקפים ממנה נופים מרהיבים. גם הפרדור הזה נשמר במצב מצוין. שלא כמו זה בקסרס, הקירות מכוסים אריחים ספרדיים צבעוניים, שמעניקים לו תחושה מקומית יותר. בלילה שלמחרת היינו בפרדור אלמגרו, מנזר משופץ עם גנים יפהפיים, השומרים שהמקום לא ייראה קודר, אפילו לא בסוף שבוע חורפי. באלמגרו שמנו לב שבחדר אוכל יש יותר עובדים מסועדים. אבל זה לא הפריע לארוחה שלנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו