בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רוח של שנאת זרים

ראש הקהילה היהודית ברומא: השנים הטובות נגמרו, עלינו לעלות לישראל

ריקרדו פצ'יפיצ'י מזהיר מפני עליית הגזענות במדינה, מותח ביקורת על הפתעת הבחירות, בפה גרילו, וטוען שמפלגתו מסוכנת יותר מהפאשיסטים

64תגובות

בית הכנסת הגדול של רומא הוא בניין מרהיב על גדות נהר הטיבר שבנייתו הושלמה ב-1904, אבל במונחים מקומיים זהו בניין חדש למדי. החדרים מלאים בחלקי ריהוט, כלי קודש וכתבי יד מאוירים שמקורם בבתי כנסת מימי הביניים ברחבי איטליה. המבנה, שבו פועל גם מוזיאון, משמש כמרכז לקהילה היהודית של רומא. החיים כאן שוקקים: שלושה מניינים ביום, מאות ילדים שמגיעים לשיעורי עברית, טקסי בר־מצווה ופגישות שמתקיימות ללא הרף במשרדי הקהילה.

מאחורי בית הכנסת מתפתלים רחובות הגטו הישן, כיום אטרקציה תיירותית עמוסה במסעדות כשרות וחנויות יודאיקה. הקהילה היהודית ברומא, הקהילה העתיקה ביותר באירופה ואולי בעולם כולו, פורחת. אך דווקא עכשיו אומר נשיא הקהילה, ריקרדו פצ’יפיצ’י, שיהודי איטליה צריכים “להתחיל אט אט להתארגן לעלייה לישראל”.

פצ’יפיצ’י מדגיש כי הוא איננו מנסה לעורר בהלה, ומיד מסביר את דבריו: “עכשיו זה עדיין רגע טוב ליהודי איטליה. אנחנו זוכים לכבוד מהאוכלוסייה המקומית, יש חוקים נגד אנטישמיות, לא פשוט לדבר נגד יהודים כיום באירופה. אז דווקא עכשיו צריך לקבל החלטה, בזמן טוב. הגרף עולה ויורד ואני חושב שהטוב ביותר מאחורינו”, הוא אומר תוך מחווה גלית בידו. כמה זמן נשאר? אולי עשור או שניים, אבל פצ’יפיצ’י משוכנע שתוך עשר או עשרים שנה, “הדמוגרפיה תתהפך ואופייה הנוצרי־יהודי של היבשת ישתנה”.

רויטרס

רוח רעה של שנאת זרים נושבת באירופה אך פצ’יפיצ’י נחוש שלא להצטרף למקהלת הקסנופוביה. “כיהודים”, או אומר, “בגלל הזיכרון ההיסטורי שלנו, אנחנו חייבים לתמוך בקליטת מהגרים באיטליה ואירופה, ולדאוג לאנשים שנולדו במדינות בהן לא היה להם סיכוי או תקווה ומבקשים להגר הנה. אנחנו חייבים לעשות הכל כדי לתמוך באנשים אלה. אבל העובדה היא שהם לא מסמפטים יהודים או נוצרים”.

פצ’יפיצ’י רואה בחיבור בין גלי ההגירה, הגזענות והפאשיזם הגואים והמשבר הכלכלי שבו מצויה אירופה. הוא רואה בכך תהליך בלתי הפיך. “כמובן שלא כל המהגרים הם מוסלמים ולא כל המוסלמים הם פונדמנטליסטים”, הוא אומר, “אבל כשאנשים מגיעים לכאן בחיפוש אחרי עתיד ומגלים שאין עבודה, הם נקלעים למשבר והופכים לטרף קל לפונדמנטליזם”.

באירופה ישנם גם מנהיגים יהודיים רבים שטוענים, בניגוד לעמדת פצ’יפיצ’י, שכמעט כל המהגרים המוסלמים באירופה עסוקים במציאת עבודה ורק מיעוט מזערי פונה לאיסלאם הקיצוני. אלא שבינתיים, עולה באיטליה איום חדש, מיידי יותר, הטורד את מנוחתה של הקהילה. תנועת חמשת הכוכבים, האנטי־מפלגה החדשה שזכתה בקולותיהם של כרבע מהמצביעים בבחירות לפרלמנט בחודש שעבר ושבראשה עומד הקומיקאי בפה גרילו, אדם שבעברו הקרוב התבטאויות אנטישמיות ואנטי־ישראליות רבות, מציגה נטיות פאשיסטיות מדאיגות.

“יש מי שחושבים שגרילו הוא ליצן”, אומר פצ’יפיצ’י, “בגרמניה אמרו שהוא כמו ברלוסקוני. אבל גרילו אמר שאין צורך במפלגות פוליטיות וזה בדיוק מה שהיטלר אמר לפני שעלה לשלטון. המפלגה של גרילו מסוכנת מהפאשיסטים מכיוון שאין לה מצע ברור ואנחנו לא יודעים מה הגבולות שלה. אנחנו לא מכירים הרבה אנשים במפלגה, הם אלמונים ברובם, אבל אנחנו יודעים שיש ביניהם קיצוניים מימין ומשמאל, פאשיסטים ורדיקלים, המתנגדים לדמוקרטיה”.

פצ’יפיצ’י מוטרד מכך שהממסד הפוליטי לא מבודד את גרילו ואת אנשיו. לדבריו, לפני מספר שבועות, אמרה מנהיגת סיעתו של גרילו שהיו צדדים חיוביים בפאשיזם שהנהיג הרודן בניטו מוסוליני. “כשברלוסקוני אמר דבר דומה לפני כמה חודשים כולם גינו אותו”, נזכר פצ’יפיצ’י, “אבל כשהיא אמרה את זה, רק חבר פרלמנט אחד, יהודי, גינה את הדברים. אפילו המפלגה הדמוקרטית (מפלגת השמאל המרכזית של איטליה - א”פ), חששה לומר משהו מכיוון שהיא רוצה שגרילו יתמוך בקואליציה שלה. אם החברים ההיסטוריים שלנו בפרלמנט לא מתנגדים למי שמשבח את הפאשיזם - יש כאן אור אדום מהבהב”.

עד כה, נזהרו מנהיגים יהודים באיטליה (וממשלת ישראל) מלצאת בגלוי נגד גרילו ודעותיו. הם העדיפו שלא להפוך את הפרק האנטישמי והאנטי־ישראלי שלו לנושא מרכזי בזירה הציבורית ולהרחיק את מיליוני מצביעיו מהיהודים. אבל פצ’יפיצ’י מאמין שאסור להמשיך לשתוק. הוא משוכנע שהרוב המכריע של בוחרי גרילו, כרבע מהאיטלקים, אינם אנטישמיים. “95 אחוז מהמצביעים שלו אינם שותפים להשקפת עולמו לגבי היהודים וישראל. הם הצביעו עבורו כי רצו שינוי. אפילו שומר הראש שלי, איש משטרה, אדם שחי איתי ועם משפחתי, הצביע להם. אני יודע שאין לו דבר נגדנו אבל הוא איבד אמון במפלגות האחרות”.

פצ’יפיצ’י חוזר אל טענתו המרכזית, לפיה הקהילה היהודית באיטליה צריכה להתכונן להגירה לישראל, ולא לשום מקום אחר באירופה שבו מתרחשת דינמיקה דומה. “עבורנו, העלייה לישראל היא תעודת ביטוח” הוא אומר, “הרבה יהודים כבר עלו מאיטליה וגילו בישראל חיים טובים יותר עבור משפחותיהם. ישראל היא העתיד שלנו. בששת החודשים האחרונים עלו מרומא לישראל 150 יהודים לעומת 120 שעלו בכל השנה שעברה. גם ללא ההגירה, אנחנו מצטמקים דמוגרפית”.

לא כל מנהיגי הקהילה היהודית באיטליה מסכימים עם תחזיותיו הקודרות של פצ’יפיצ’י, אך הוא איתן בדעתו. במקביל, הוא נאבק להבטיח את עתיד היהודים שבכל זאת יבחרו להישאר ומקדם מפגשים עם חברים בתנועת חמשת הכוכבים. “אנחנו צריכים להבין מי הם חבריה ועם מי מהם אנחנו יכולים לנהל דו־שיח”. גם מבחירתו של האפיפיור החדש, פרנסיסקוס, הוא שואב עידוד: “במשך מאות שנים היו לנו יחסים מאוד קשים עם הוותיקאן, אבל כיום שיתוף פעולה פורה. רק בעבודה משותפת נוכל לשמר את הזהות היהודית־נוצרית של אירופה”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו