"אשת הברזל שלי"

שנאתי אותה, ואני עדיין שונא

סטיב קמפ, לשעבר המזכיר הכללי של איגוד הכורים, לא שוכח את תוצאות סגירתם של המכרות. "אני לעולם לא אסלח לממשלה של אותה תקופה"

סטיב קמפ, גרדיאן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סטיב קמפ, גרדיאן

איך היו החיים לצדה של מרגרט תאצ'ר ויחסי העבודה איתה? כיצד התנהלו המאבקים נגדה? הגרדיאן הבריטי קיבץ טורים אישיים של האנשים שהכירו אותה הכי טוב ושל יריביה המרים ביותר.

אני חש רק בוז , ואני בטוח שהיא חשה רק בוז לי ולכורים באיגוד הכורים הלאומי. שנאתי ואני עדיין שונא אותה.

הייתי בן 23 בזמן השביתה של 1984. ירדתי לראשונה למכרה בדרום קירקבי ביום הולדתי ה-18. הייתי חיה פוליטית זמן רב לפני כן. לא היתה לי עדיין משפחה, אבל חייתי עם שותפתי לחיים, שהיתה פקידת קבלה בשירות הרפואי הלאומי. זה עזר מבחינה כספית, כי לא יכולתי לשלם לבד את המשכנתה. אבל היה אז סיוע קהילתי – היו בתי תמחוי, אנשים נידבו אוכל וסייעו לגייס כסף.

מכרה פחם סגור - סמל לתקופה התאצ'ריסטיתצילום: רויטרס

כורים מתו במשמרות השביתה. תוצאות סגירתם של מכרות לקהילות היו נוראות והן עדיין נוראות. מקנט ועד לצפון סקוטלנד יש קהילות כורים לשעבר שחיות חיי מחסור. חברי פרלמנט מקומיים מסכימים ודאי שהתוצאות הרות האסון נראות לעין כל. אני לעולם לא אסלח לממשלה של אותה תקופה. הסגירה שברה את האנשים ואת אזורי מגוריהם.

בני הקהילות שלנו הבינו את הדוקטרינה של תאצ’ר. הם ידעו שהרעיון היה לשבור את הקהילות, לשבור את החברה. אבל הם גם ידעו שהיא לא תצליח, והם הגיבו נגדה.

טורים נוספים: קרול תאצ'ר; | |

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ