בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אשת הברזל שלי"

החיים הפשוטים שלנו בדאונינג 10

קרול תאצ'ר, בתה של מרגרט תאצ'ר מספרת על המנהיגה במשרה מלאה. "האדם המעשי, היעיל והמאורגן ביותר שהכרתי בחיי"

תגובות

איך היו החיים לצדה של מרגרט תאצ'ר ויחסי העבודה איתה? כיצד התנהלו המאבקים נגדה? הגרדיאן הבריטי קיבץ טורים אישיים של האנשים שהכירו אותה הכי טוב ושל יריביה המרים ביותר.

דאונינג 10 היה מקום מושלם לאדם שמכור לעבודתו. 17 מדרגות בלבד הובילו מהדירה הפרטית לחדר העבודה של ראש הממשלה בקומה הראשונה. הדירה לא היתה קרובה אפילו לתדמית הפופולארית של מקום מגורים מפואר. היא היתה בעבר עליית גג, ובתקופת נוויל צ’מברליין הוסבה לחדר עבודה. כשהוצגה הדירה באחד מסרטי ג’יימס בונד היינו מלאי קנאה, משום שהיא נראתה בו הרבה יותר זוהרת מאשר במציאות.

אני זוכרת שהסידורים בדירה בדאונינג 10 היו בסגנון “עשה זאת בעצמך”. אורחים שבאו לבקר מצאו לעתים קרובות את אחד מהוריי מכינים להם כוסית של ג’ין וטוניק, כשאנחנו רצים במדרגות הלוך ושוב אל המטבח כדי להביא קרח מהמכונה, כי אף אחד לא חשב למלא את מגשי הקרח במקפיא שלנו.

אי–פי

אמי נהגה לראות אוכל כדלק ולא היו לה שום יומרות להיות אנינת טעם. המחזאי רוני מילאר, שנהג לבוא אלינו לעתים קרובות במוצאי יום ראשון, כדי לכתוב נאומים, נהג להרים את עיניו לשמים ולמלמל: “שוב לזניה”.

לאמי היתה “ראיית מנהרה” בכל הנוגע לעבודה, שאפשרה לה לשמור על ריכוז בכל מצב. עוד לפני שנבחרה לראשות הממשלה, כשאחי ואני היינו ילדים, נהגנו לצפות בתוכניות מוזיקת פופ בטלוויזיה בשעה שהיא עבדה באותו חדר. פעם שאלתי אותה אם היא רוצה שאנמיך את הקול. “לא”, היא ענתה. היא אפילו לא ידעה מה משודר.

כשהייתי בפנימייה, היא באה באדיקות לכל אירוע בבית הספר, אבל תמיד היתה לה ערימת מסמכים שאותם קראה או שעליהם חתמה בהפסקות בין המופעים.

אני חושבת שהיתה האדם המעשי, היעיל והמאורגן ביותר שהכרתי בחיי. פעם קראתי שתיארו אותה בתור “מסודרת בצורה פנאטית”, ואילו אני הייתי “בלגניסטית פנאטית”. אני מסכימה עם זה בכל לבי.

טורים נוספים: מיכאיל גורבצ'וב; התווכחנו, לא הסכמנו – אבל ניהלנו דיאלוג | ננסי רייגן; רוני ומרגרט - נשמות פוליטיות תאומות | סטיב קמפ; שנאתי אותה, ואני עדיין שונא

הפרויקט המלא בגרדיאן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו