בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בתו של מפקד אושוויץ: לא ייתכן שנרצחו שישה מיליון איש

בריגיטה הס, בת 80, מתגוררת בוושינגטון. בראיון נדיר למחבר ספר חדש על אביה, היא תוהה: "איך ייתכן שכל כך הרבה ניצלו אם כל כך הרבה נרצחו"?

108תגובות

בריגיטה הס, בתו של מפקד מחנה אושוויץ רודולף הס, אומרת שבשואה לא נרצחו שישה מליון יהודים. "איך ייתכן, שכל כך הרבה ניצלו אם כל כך הרבה נרצחו?", היא שואלת. הס, בת 80, מתגוררת בפרבר של וושינגטון בארה"ב ונאבקת במחלת הסרטן. השבוע פורסם ב"וושינגטון פוסט" מאמר אורח של תומאס הרדינג, לרגל צאת ספרו החדש "האנס ורודולף", שמתאר את לכידתו של הס בידי קרוב משפחתו, האנס אלכסנדר, יהודי-גרמני שברח מברלין בשנות ה-30, והתגייס לצבא הבריטי.

כחלק מהתחקיר לספר החדש, עלה בידיו לאתר את הס בביתה. היא הסכימה לדבר בתנאי שלא יחשף שם משפחתה הנוכחי או כל פרט שיאפשר לזהות אותה. "יש מטורפים בחוץ. הם יכולים לשרוף לי את הבית או לירות במישהו", אמרה.

את אביה רודולף הס תיארה כאדם טוב. "הוא היה האדם הנחמד ביותר בעולם. הוא היה מאוד טוב אלינו", סיפרה. לדבריה, היא זוכרת שאכלו יחד, ששיחקו בגינה ושהוא הקריא לה את הסיפור 'עמי ותמי' (הנזל וגרטל, בגרמנית).

היא לא מאמינה שעשה את מה שיוחס לו, וטוענת שהודאתו - שנגבתה אחרי המלחמה - הוצאה ממנו תוך עינויים. "אני בטוחה שהוא היה איש עצוב בתוכו. איך שהוא היה בבית. איך שהיה איתנו. לפעמים הוא היה עצוב כשהוא בא הביתה מהעבודה... בטוח שהיו לו שני צדדים. זה שהכרתי והאחר", אמרה. "היה עליו לעשות את זה. משפחתו קיבלה איומים. הוא היה אחד מרבים בס"ס. היו אחרים שהיו עושים את זה אם לא הוא", הוסיפה. "זה היה לפני הרבה זמן. אני לא עשיתי את זה, מעולם לא דיברתי על זה אבל זה משהו שנשאר בתוכי", אמרה. "אם מישהו שואל אותי על אבי, אני אומרת שהוא מת במלחמה", אמרה. גם עם ילדיה לא דיברה על הס. לדבריה, כדי "לא להרגיז אותם". "אני עדיין פוחדת כאן בוושינגטון. יש פה הרבה מאוד יהודים. והם עדיין שונאים את הגרמנים. זה לא נגמר", אמרה.

בריגיטה נולדה ב-18 באוגוסט 1933 בחווה לחופי הים הבלטי. אביה, רודולף, ואמה, הדוויג, נפגשו בחווה, שהיתה מקום מפגש לצעירים גרמנים. בריגיטה היתה השלישית מחמישה ילדים - שלוש בנות ושני בנים. את ילדותה העבירה במחנות השמדה בהם שירת אביה. בין גיל שנה לחמש היתה בדכאו; בין חמש לשבע שהתה בזקסנהאוזן; ומגיל 7 עד 11 היתה באושוויץ, שם גרה המשפחה בווילה מפוארת. "עדיף לא לזכור את הדברים האלה", אמרה. עם תום המלחמה עברו בני המשפחה לבית אחר בגרמניה, שם נתפס הס בידי חיילים בריטים.

במארס 1946 הבריטים לכדו את אביה. "אני זוכרת שהם באו לביתנו ושאלו שאלות. הייתי בת 13. החיילים הבריטים צרחו: "איפה אבא שלך? איפה אבא שלך?" שוב ושוב. קיבלתי כאב ראש חזק. יצאתי החוצה ובכיתי מתחת לעץ. הרגעתי את עצמי. הפסקתי לבכות. כאב הראש חלף. אבל היו לי מיגרנות במשך שנים לאחר מכן. הם הפסיקו רק לפני כמה שנים", אמרה. לאחרונה, כך סיפרה, כשפנה אליה מחבר הספר, שבו לתקוף אותה כאבי הראש.

הס נעצר לבסוף. תחילה הכחיש כי הוא מפקד המחנה. אלכסנדר, היהודי שלכד אותו, דרש ממנו להסיר את טבעת הנישואין. הס טען כי היא תקועה על האצבע ולא ניתן להסירה. אלכסנדר איים לחתוך את האצבע. כשהטבעת היתה בידו, הוא ראה בתוכה את השמות: "רודולף" ו-"הדוויג" - שמותיהם של בני הזוג הס.

הס הועבר לאמריקאים, העיד במשפטי נירנברג, ונתלה בידי הפולנים באושוויץ. בתו עברה לספרד, שם עסקה בדוגמנות. היא הכירה אמריקאי ממוצא אירי, ונישאה לו ב-1961. נולדו להם בן ובת. "תחילה הייתי בהלם, אבל אחרי שדיברנו על זה עוד ועוד, הבנתי שהיא היתה קורבן ככל האחרים. היא היתה ילדה כשכל זה קרה", אמר בעלה.

ב-1972 הם עברו לוושינגטון, והיא החלה לעבוד בסלון אופנה. בהמשך התברר לה, כי בעלי החנות הם יהודים, שנמלטו מגרמניה הנאצית אחרי ליל הבדולח ב-1938. הם ידעו על הסוד שלה, אך התירו לה להמשיך לעבוד שם. אמה, הדוויג, שהתגוררה בגרמניה, ביקרה את בריגיטה מעת לעת בארה"ב. בפעם האחרונה עשתה זאת בספטמבר 1989, שם מתה בשנתה. בתה קברה אותה בחשאי בארה"ב. היא מעולם לא ביקרה במוזיאון השואה בוושינגטון. "הם תמיד הופכים את הדברים לגרועים מכפי שהיו. זה נורא. אני לא יכולה לסבול את זה", אמרה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו