בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משפחת חסיד אומות העולם הערבי הראשון מסרבת לקבל את התואר

סוכנות הידיעות אי־פי איתרה קרובת משפחה של ד"ר מוחמד חילמי, רופא מצרי שהציל משפחה יהודיה בברלין. "היינו שמחים לקבל את האות ממדינה אחרת", אמרה

61תגובות

משפחתו של חסיד אומות העולם הערבי הראשון, ד"ר מוחמד חילמי, מסרבת לקבל את האות מ"יד ושם". סוכנות הידיעות אי־פי בסיוע היסטוריונית גרמניה הצליחה לאתר קרובת משפחה של חילמי בקהיר, שאמרה: "היינו שמחים לו היה מקבל את האות מכל מדינה אחרת".

חילמי, רופא מצרי שהתגורר בברלין, הציל משפחה יהודית בשואה. בסוף החודש שעבר הודיע יד ושם כי העניק לו את התואר "חסיד אומות עולם", ומסר כי הוא מחפש את קרובי משפחתו, כדי שיקבלו בשמו את התעודה. חילמי הוא הערבי הראשון מבין 25 אלף חסידי אומות עולם מ–44 מדינות ולאומים שקיבלו את האות מיד ושם, ולכן סיפורו עורר עניין תקשורתי רב.

סוכנות הידיעות אי־פי הצליחה לאתר את קרובת משפחתו, מרוות חסאן, בת 66, בקהיר. חילמי היה דוד מדרגה שניה של בעלה של חסאן, שביקש לשמור על חסיון שמו. חסאן מסרה לסוכנות הידיעות, כי המשפחה לא מעוניינת לקבל את האות מישראל בשל היחסים הגרועים בין ישראל למצרים. עם זאת, היא הדגישה כי היא "מכבדת את היהדות כדת ומכבדת את היהודים". לדבריה, "חילמי לא ברר בין לאום, גזע או דת כשבחר למי לעזור. הוא טיפל בפציינטים שלו ללא קשר למי הם היו".

תעודת חסיד אומות העולם של ד"ר מוחמד הלמי
מוזיאון יד ושם

חילמי נולד ב–1901 בחרטום לאב מצרי ולאם גרמניה. ב–1922 הוא עבר לברלין כדי ללמוד רפואה ועבד שם כאורולוג עד 1938. הנאצים שללו את רישיון העבודה שלו מפני שלא היה בן הגזע הארי. חרף העובדה שנרדף בעצמו על ישי המשטר, הוא הביע ביקורת כלפיו ואף סיכן את חייו כדי להציל יהודים.

לפי המידע שאסף יד ושם, כשהחלו השילוחים של יהודי ברלין, הוא העניק מקום מסתור לאנה גוטמן לבית בורוס, חברת משפחה בת 21.

אחרי המלחמה היא כתבה: "חבר טוב של משפחתנו, ד"ר חילמי... הסתיר אותי בבקתה שלו בברלין מן ה–10 במרץ 1942 עד לסיום הקרבות... במקרים רבים כאלה הביא אותי ד"ר חילמי למשך תקופות הסכנה למכרים שלו, שם הייתי כמה ימים במסווה של אחייניתו מדרזדן... מה שד"ר חילמי עשה בשבילי היה מתוך נדיבות לבו ואהיה אסירת תודה לו לעולם".

חילמי סייע גם לאמה של אנה ולבעלה - בני הזוג גיאורג ויוליה ווהר וגם לסבתה ססיליה רודניק. "לאורך כל תקופת המלחמה סיפק להם חילמי את כל השרותים הרפואיים שנזדקקו להם וצייד אותם בתרופות", נכתב במידע שהעביר "יד ושם".

אחרי המלחמה הוא נישא לאשה בשם אמי. קרובת משפחתו המצריה של חילמי סיפרה כי השניים לא הביאו ילדים לעולם ונותרו לגור בגרמניה. "הם לא רצו ילדים, מחשש למלחמות. הם לא רצו שהם יראו את אימת המלחמה". חילמי מת ב–1982, ואשתו מתה ב–1998.

"יד ושם" העביר פנייה בנושא לשגרירות מצרים בישראל, בתקווה שיאותרו קרובי משפחה נוספים של חילמי, שאולי יאותו לקבל את האות. גם אם לא יימצאו כאלה, תוארו של חילמי כחסיד אומות העולם לא ייפגע. מיד ושם נמסר: "אנו מצטערים על כך ומקווים שיבוא יום שהרגש האנושי יגבר על הפוליטי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו