בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות || שבוע המחץ של הליברלים: אובמה שוב על הסוס

עם קבירת ההתקוממות נגד רפורמת הבריאות ומגילת העצמאות של הקהילה הגאה, ספגו השמרנים מפלות כואבות. אם הרפובליקאים לא ישכילו לגשר על הניגודים, הדמוקרטים ימשיכו לשלוט עוד זמן רב

52תגובות
רויטרס

אלפי שנים חלפו מאז הגדיר ספר ויקרא משכב זכר כתועבה שדינה מוות, ועד שבית המשפט העליון האמריקאי קבע ב-2003 שחוקי מדינה המגדירים יחסים הומוסקסואלים כעבירה פלילית אינם חוקתיים. היום (שישי), בחלוף תריסר שנים נוספות בלבד, השופטים האמריקאים השלימו את המהלך כשפסקו שאותה חוקה מחייבת את המדינות להעניק הכרה רשמית ושוויון מלא לזוגות חד-מיניים המבקשים למסד את יחסיהם בברית נישואים. התיקון ה-14 לחוקה המבטיח "הגנה שוויונית על פי חוק", קבעו השופטים, חל על כולם.

"אמריקה יכולה להיות גאה", קבע הנשיא אובמה, במשפט שדו-משמעותו ברורה יותר בעברית. ביום ראשון ייערכו ברחבי ארצות הברית מצעדי הגאווה המסורתיים, שיהפכו עכשיו לחגיגות עצמאות ומצעדי ניצחון. בניו יורק יחלוף המצעד ליד פונדק סטונוול ברחוב כריסטופר בווילג׳ המערבי, היכן שלפני 46 שנה פרצו המהומות הראשונות נגד ההתעמרות המשטרתית והמשפטית בלהט"בים, ובחלוף שנה נערך המצעד הראשון שנשא את שם הגאווה.

חגיגה כזו, אפשר להעריך כבר עכשיו, ניו יורק כבר מזמן לא חוותה. "אחרי עשרות שנים של מאבק אמיץ", אמר אובמה, "הצדק מגיע כמכת ברק". הוא שיבח והלל את מובילי המאבק להכרה בנישואים חד-מיניים, אולי כדי לחפות על כך שהוא עצמו הצטרף אליו מאוחר. ב-2008 עדיין הסתייג, ב-2012 כבר תמך. גם הוא, כמו רוב הפוליטיקאים באמריקה, התקשה לעקוב אחר השינוי הדרמטי והמהיר שחל ביחסה של דעת הקהל כלפי נישואים של בני זוג מאותו המין: ב-2001 57% התנגדו, ב-2015 57% כבר תמכו, ובהם רוב מוחץ בקרב בני הדור צעיר. אובמה בסך הכל רכב על הגל.

בכל זאת, התרגשותו הכנה של אובמה היתה ניכרת כשהופיע על מדשאת הבית הלבן. גם בשל גודלו של הרגע עבור האומה האמריקאית, וגם כביטוי לשבוע המהפכני שעבר עליו ועל המחנה שהוא מייצג. אחרי שזכה לאישור הסנט לקדם את השותפות הטרנס-פאסיפית, אחרי שבית המשפט אישרר את חוק הבריאות הקרוי על שמו, לאור המנהיגות שגילה בעקבות רצח תשעה מתפללים בכנסייה השחורה בצ׳ארלסטון והנאום הסוחף ויוצא הדופן שנשא אתמול בהלווייתו של המטיף שנרצח, ובתוספת הפסיקה ההיסטורית מהיום - אובמה, הברווז הצולע, שוב יושב בבטחה על הסוס. התמורה המהירה במעמדו מלמדת שכל התחזיות והפרשנויות הפוליטיות, של מומחים ועיתונאים כאחד, תמיד כפופים לאירועים וצריכים להילקח בערבון מוגבל.

אי־פי

זה היה שבוע של ניצחונות מחץ עבור ערכים ליברליים, ומפלות כואבות עבור מתחריהם השמרנים. חלקם צרבו במיוחד משום שהונחתו על ידי בית משפט שנחשב שמרני, ועל ידי שופטים שלא מינה הנשיא אובמה, אלא קודמיו הרפובליקאים. ביום חמישי היה זה הנשיא ג׳ון רוברטס, שמונה על ידי ג׳ורג׳ בוש הבן, שקבר סופית את ההתקוממות נגד חוק הבריאות של אובמה; היום היה זה השופט אנתוני קנדי, מינוי של הנשיא רונלד רייגן, שחתם על מגילת העצמאות של הקהילה הגאה. לכך צריך להוסיף את המיאוס שפשט באמריקה, בעקבות טבח התשעה בצ׳ארלסטון, כלפי ערכי וסמלי הקונפדרציה שנלחמה במלחמת האזרחים. עבור שמרנים רבים, ערכים אלה מהווים נדבכי יסוד בהשקפת עולמם.

הכומר מייק האקבי, מועמד רפובליקאי לנשיאות, הגיב בחמת זעם להחלטת "בית המשפט האימפריאלי" והצהיר שיסרב לכבד את פסיקתו. לא רק שפסק הדין מבטל בפועל את האיסור על נישואים חד-מיניים, שעדיין היה קיים ב-14 מדינות שמרניות, אלא שאנשי דת רבים חוששים, כמו האקבי, שהפיכתם לזכות המעוגנת בחוקה עלולה לחייב אותם  לערוך טקסי נישואים בעתיד, בניגוד לאמונתם. כנגד זכותם של להט"בים לשוויון על פי התיקון ה-14 לחוקה, מתנגדיהם מעלים עתה על נס את זכותם לחופש דת על פי התיקון הראשון.

רוב הרפובליקאים האחרים, השואפים לשמש כמועמד מפלגתם לנשיאות, שוב נאלצו למלמל דברים לפה ולשם, כפי שנהגו השבוע גם אחרי הרצח בכנסייה השחורה, וגם בעקבות הפסיקה בנוגע לחוק הבריאות. הם מבינים היטב שמפלגתם תקועה בין הפטיש לסדן: בין בוחרים אידיאולוגיים המצביעים בהמוניהם בפריימריז, החשים שהם ״מאבדים את אמריקה״ ומתחלחלים לנוכח הישגיהם של אובמה והליברלים, לבין רפובליקאים צעירים ובוחרים עצמאיים שאולי תומכים בעמדות המפלגה בכל הקשור לכלכלה וביטחון, אך סולדים מעמדותיה בנושאי דת וחברה, ובהם זכויות נשים ולהט"בים. המפלגה הרפובליקאית תקועה בעבר ומתקשה להתחבר אל העתיד. אם מועמדה לנשיאות ב-2016 לא ישכיל לגשר על הניגודים הללו, הדמוקרטים ימשיכו לשלוט בבית הלבן עוד שנים רבות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו