בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיכום 2015

קרטל אופ"ק הניח למחירים לצנוח וערער את שליטת מדינות המפרץ בנפט

על רקע התחרות מול מקסיקו ורוסיה, החליט קרטל אופ"ק להניח למחירי הנפט לצנוח — צעד שפגע אפילו בעשירות שבין חברות הקרטל. לרוסיה הסנקציות המערביות דווקא עזרו

תגובות
פועל ממלא חביות נפט ברוסיה, בסוף השנה שעברה
בלומברג

בסוף השבוע האחרון של נובמבר 2014 ישבה בווינה קבוצת אנשים ודנה בדרך להתמודד עם המציאות החדשה. אלה היו שרי החוץ של קרטל הנפט אופ״ק, המורכב מיצואניות הנפט הגדולות בעולם המספקות כשליש מהתצרוכת העולמית. המציאות עמה התמודדו היתה קשורה למחירי הנפט בעולם שצנחו מרמה של כ-105 דולר לחבית ביוני 2014 עד לכ-85 דולר לקראת סוף נובמבר. הפגישה הזו היא שקבעה למעשה את מחירי הנפט הנמוכים שאפיינו את שנת 2015.

הסיבות לירידה החדה במחירי הנפט בקיץ ובסתיו 2014 נעוצות בתהליכים שהחלו מוקדם הרבה יותר. ראשית, היצע הנפט הגולמי הגלובלי עלה בהתמדה מאז תחילת המאה ה-21, בעיקר בשל הבשלת טכנולוגית הפראקינג (הפקת גז מפצלי שמן). אולם לעומת הגידול המרשים בצד ההיצע, הגידול בביקוש נשאר הרבה מאחור, הרבה בגלל השלכותיו של המיתון הכלכלי הגלובלי שפרץ ב–2008, ושאחריו הסתמן קצב התאוששות נמוך יחסית. ב-2014 עלה ההיצע ל-93.3 מיליון חביות ליום, בעוד שהביקוש טיפס רק ל-92.5 חביות ליום. אין תמה שהמחיר שיקף את המציאות החדשה של עודף היצע, וצנח משמעותית. גורם נוסף לצניחת המחיר הוא העובדה שהעולם למד לחיות עם אי השקט בעולם הערבי. ב-2011, עם פרוץ האביב הערבי, עלה מחיר הנפט באופן משמעותי עקב החשש שאספקת הנפט ממדינות מסוימות תהפוך לבלתי סדירה. בין דצמבר 2010 לאפריל 2011 עלה מחיר חבית נפט מכ-85 דולר לכ-115 דולר. בשנים שחלפו המשיך העולם הערבי לבעור, אולם אספקת הנפט לא שובשה. גם עלייתו של ארגון המדינה האיסלאמית (דאעש) והשתלטותו על שדות נפט בעיראק ובסוריה לא שינתה את התמונה. וכך בהדרגה, הלכה ונעלמה פרמיית הסיכון שנוספה ב-2011 למחיר הנפט.

בחזרה לחדר ההוא בווינה בנובמבר 2014. בפני שרי הנפט של אופ״ק – שמתכנסים פעמיים בשנה בווינה כדי להחליט באופן קולקטיבי על מכסות הייצור של חברות הקרטל – עמדו שתי ברירות, ושתיהן לא היו טובות. ברירה אחת היא להשאיר את מכסות הייצור של הקרטל על כנן. במקרה זה מחירי הנפט הגולמי היו ממשיכים לצנוח, מה שהיה פוגע בכל יצרניות הנפט, בקרטל ומחוצה לו. הברירה השנייה היא להחליט על הורדת מכסות הייצור של הקרטל. החלטה כזו הייתה מעלה מיידית את מחיר הנפט ואת רווחי הקרטל. עם זאת, בטווח הארוך יש לצפות שמחירי הנפט היו צונחים שוב, כיון שיצרניות מחוץ לקרטל היו מגדילות את תפוקתן בתגובה ובכך מגדילות את נתח השוק שלהן על חשבון הקרטל וגורמות להיצע לעלות שוב על הביקוש.

ברקע ההחלטה של אופ״ק עמד ניסיון שכשל, מוקדם יותר באותו שבוע, לתאם הורדת מכסות ייצור סימולטנית עם רוסיה ומקסיקו, שתי יצואניות נפט גדולות שאינן חברות בקרטל. בפגישה נכחו נציגים של רוסיה ומקסיקו, לצד נציגי אופ״ק ונצואלה, שתמכה בקיצוץ ההפקה, וסעודיה שהתנגדה למהלך. מהניסיון הזה ניתן ללמוד שאופ״ק (או חלקו) מוכן כנראה לתמוך במחירים על ידי הקטנת ההיצע, אולם סירב לשאת בנטל הקטנת ההיצע לבד וניסה לדון בתיאום עם יצרניות גדולות אחרות. לעומת סעודיה העשירה שיכולה להתמודד עם מחירי נפט נמוכים, לרוסיה, שכבר היתה נתונה תחת סנקציות של המערב בעקבות סיפוח חצי האי קרים, למקסיקו הנחלשת, ולוונצואלה שכלכלתה קורסת ונתונה במצב של היפר־אינפלציה, דחוף הרבה יותר לתמוך במחירי הנפט.

בסופו של דבר החליטו שרי החוץ של אופ״ק לא להקטין את מכסות הייצור, ובכך הניחו למחירי הנפט לצנוח. הרציונל המוצהר מאחורי ההחלטה היה שמחירי הנפט נמוכים מדי בגלל עודף היצע מצד יצרניות שעלויות הייצור שלהן גבוהות מדי, בעיקר חברות הפראקינג בארה"ב ובקנדה. ירידת מחירים תגרום ליצרניות אלו להפסיק לייצר בהפסד, מה שיקטין את ההיצע ויעלה מחדש את המחירים. בינתיים, ישלימו חברות אופ״ק את הכנסות הנפט בעזרת קרנות השפע שצברו בשנים של הכנסות שיא בעבר. למשקיפים מבחוץ היה זה עוד סימן שהטון בפגישות אופ״ק ניתן על ידי מדינות המפרץ העשירות, ושמדינות עניות יותר כמו ניגריה, אנגולה, וונצואלה אינן מצליחות להשפיע על החלטות הקרטל.

השוק הגיב בחזקה. מחיר חבית נפט ירד למחרת ב–12%, עד לרמה של כ–45 דולר לחבית לקראת סוף ינואר 2015.תגובת השוק לירידה היתה צפויה, גם אם לא נחזתה במדויק על ידי אופ״ק. בארה"ב ובקנדה, שם מיוצר הנפט על ידי חברות פרטיות ואין מדיניות אנרגיה מרכזית, המשיך ייצור הנפט לעלות. זאת משום שהחברות הללו חייבות לייצר הכנסות על מנת לעמוד בהחזר החובות שנטלו בעבר.

רוסיה הידרדרה למיתון עמוק, אך במידה מועטה מכפי שאפשר אולי היה לצפות. באופן אירוני, דווקא הסנקציות המערביות סייעו לה להתמודד עם הנפילה בהכנסות מנפט, זאת משום שהן נקובות בדולרים בעוד שחלק ניכר מהוצאות הקשורות בהפקת הנפט נעשות ברובל, ששערו מול הדולר קרס מכ-35 רובל לדולר באמצע 2014 ל-71 רובל לדולר כעת.

היו גם מי שנהנו מירידת המחירים. הודו, מדינת ענק התלויה בייבוא אנרגיה כדי להניע את כלכלתה, צמחה בשיעור של כ-7.5% תוך שהיא עוקפת לראשונה את קצב הצמיחה של הענקית האסיאתית השנייה – סין. לרפורמות של הנשיא מודי היה בכך חלק מכריע, אולם אין ספק שגם מחירי נפט נמוכים יחסית סייעו בכך. גם מדינות אופ״ק סבלו, כצפוי, מירידת המחירים. כך למשל, הצמיחה בניגריה בת 175 מיליון התושבים ירדה מכ-6.25% ב-2014 לכ-2.5% ב-2015. בוונצואלה המשבר הכלכלי רק החמיר והוביל לירידה בפופולאריות של משטרו של הנשיא מדורו, עד שבתחילת החודש איבדה מפלגתו את השליטה בפרלמנט לראשונה מאז 1999.

אולם השפעת מחירי הנפט הנמוכים על הקרטל לא נעצרה אצל החברות העניות. סעודיה, שכמעט 100% מתקציבה מגיע מהכנסות הנפט ושהוצאותיה עולות בעקבות המלחמה בתימן, נאלצה לממש חלק מקרן השפע שלה כדי לממן את הגירעון שנוצר בתקציבה בשל הירידה בהכנסות הנפט (ובשל הוצאות הלחימה בתימן). בתחילת דצמבר, כשמחיר חבית נפט עמד על כ-42 דולר, התכנסו שרי הנפט של אופ״ק לישיבה נוספת במשרדי הארגון שבווינה. חרושת השמועות ידעה לומר שבפגישה נידון ניסיון נוסף של מדינות כמו ונצואלה וניגריה לקצץ במכסות היצור כדי לתמוך במחיר הנפט, ושרוב חברות הארגון, כולל מדינות ערביות כמו אלג׳יריה ואיראן, תמך במהלך. בסופו של דבר גברו סעודיה ושאר מדינות המפרץ העשירות על שאר חברות הקרטל ומכסות הייצור נותרו בעינן.

הסוחרים בשוק הנפט, שחלקם לפחות ציפו לשינוי במדיניות הקרטל, הגיבו במכירות שהביאו לירידת שערים. ומה הלאה? מפתה לעסוק בתחזיות, אך מקובלת עלי האמירה של הכלכלן הראשי של ג׳יי פי מורגן, ד״ר דייויד קלי, לפיה המחיר הקשה ביותר לחיזוי בשווקים הפיננסיים הוא מחיר הנפט. עם זאת, משברים הם גם פתח לרפורמות ושינויים, ויש להניח שכך גם יקרה במשבר הנוכחי בשוק הנפט. כך למשל הסיר לאחרונה הקונגרס האמריקאי את האיסור בן ארבעת העשורים (מאז משבר הנפט שאחרי מלחמת יום הכיפורים) על ייצוא נפט גולמי מארה"ב. אסתכן בתחזית שזו לא תהיה ההשלכה ארוכת הטווח היחידה של המשבר הנוכחי.

ד"ר נוימן הוא מורה מן החוץ בבי"ס אריסון לניהול במרכז הבין־תחומי ובפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו