בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח: עשרות אלפי יהודים בצרפת עברו דירה בעקבות גילויי אנטישמיות

איומים והתנכלויות ליהודים ברחובות וברשתות החברתיות ומעבר של תלמידים יהודים לבתי ספר קתוליים, בין היתר מחשש לפגיעה מצד תלמידים מוסלמים. דו"ח של מרכז קנטור מצביע על עלייה במספר התקריות האנטישמיות בעולם ומזהיר: "ככל שהשואה הופכת לעבר רחוק, המחויבות כלפי ביטחונם של יהודים נחלשת"

54תגובות
חייל צרפתי מאבטח בית כנסת בפריז, ב-2015
AFP

ב-2017 נרשמה ירידה של כ-9% במספר מקרי האלימות האנטישמיים כלפי יהודים ברחבי העולם אך חלה עלייה בכל יתר צורות הביטוי האנטישמיות - כך עולה מדו"ח האנטישמיות של מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו שפועל באוניברסיטת תל אביב, אשר פורסם היום (רביעי), ערב יום הזיכרון לשואה.

במרכז קנטור מציינים כי "חלק ממקרי האלימות הם ברוטליים יותר" - דוגמת רצח ניצולת השואה מיריי קנול בדירתה בפריז. "המרחב הציבורי והפרטי אינם נתפסים כבטוחים ליהודים, כפי שנוכחנו ברצח האכזרי של קנול, ששרדה את השואה רק כדי להירצח בביתה", אמר ד"ר משה קנטור, נשיא הקונגרס היהודי האירופי.

ניצולת השואה מיריי קנול, שנדקרה ונשרפה למוות בביתה בצרפת בחודש שעבר
ללא קרדיט

לצד הירידה במספר מקרי האלימות, נרשמה עלייה בכל יתר צורות הביטוי של האנטישמיות, ובמיוחד בהטרדות שחווים תלמידים יהודים בבתי ספר וברשתות החברתיות. נציגי קהילות וארגונים יהודיים תיארו בדו"ח את העלייה כדרמטית.

לפי הדו"ח של מרכז קנטור, בראשות ההיסטוריונית וחוקרת השואה פרופ' דינה פורת, "יהודים היו חשופים לאיומים ישירים, הצקות, התנכלויות, עלבונות וקריאות לפגיעה ביהודים במקומות עבודה, בבתי ספר, באוניברסיטאות, במוסדות יהודיים בסביבת המגורים, במגרשי הכדורגל, בהפגנות ברחובות ובייחוד ברשתות החברתיות".

בשנה שעברה תיעדו במרכז קנטור 327 תקריות אנטישמיות אלימות ברחבי העולם, לעומת 361 שנספרו בשנת 2016. ברוב המדינות היו פחות מעשר תקריות אנטישמיות אלימות בשנה החולפת, אך בחלקן נרשמו מספרים גבוהים יותר, כמו בארה"ב (99), בריטניה (55), גרמניה (36), קנדה (33) ואוקראינה (22).

בדו"ח מציינים עוד כי בין השנים 2006 ל-2015 נרשמו בין 600 ל-700 תקריות אנטישמיות אלימות מדי שנה, ובשנים האחרונות מספרם נע בין 300 ל-400 בשנה.

ניצולי שואה על עליית האנטישמיות - דלג
ניצולי שואה על עליית האנטישמיות

ב-2017 65% מהתקריות האנטישמיות האלימות היו מקרים של פגיעה ברכוש - 214 במספר. במקום השני ברשימה היו איומים – 20% מהתקריות (64 במספר) ואחר כך תקריות שבהן נעשה שימוש בנשק קר ובהצתות. בדו"ח תועדו שתי תקריות אנטישמיות שכללו שימוש בנשק חם.

הדו"ח כולל תיעוד מספרי של תקריות אנטישמיות שונות במדינות שונות. כך, באוסטרליה נרשמה עלייה של 9.5% בשיעור התקריות האנטישמיות בשעה שבבריטניה נרשמה עלייה של 3% - ותועדו 1,382 תקריות אנטישמיות.

בצרפת נרשמה ירידה של 7.2% במספר הכולל של התקריות האנטישמיות והוא עמד על 311, אך חלה עלייה במספר התקריות האנטישמיות האלימות, אשר עלו מ-77 ב-2016 ל-97 ב-2017. תקריות אנטישמיות נרשמו גם בגרמניה, שבה תועדה עלייה בכל סוגי האנטישמיות. מספר התקריות הללו עמד על 707 לעומת 644 בשנת 2016. מתוכן, 24 היו אלימות לעומת 15 בלבד ב-2016.

בארה"ב תועדה עלייה דרמטית של 57% בשיעור התקריות האנטישמיות. מספרן ב-2017 היה 1986 (לעומת 1267 בשנה שלפני כן). עם זאת נרשמה ירידה חדה במספר התקריות האלימות, שכוללת תקיפה פיזית, מ-36 ל-19 ב-2017. ברוסיה נרשמה עלייה במספר התקריות האנטישמיות המילוליות אך תועדו רק שתי תקריות ונדליזם אנטישמיות – פגיעה בבית כנסת ובמרכז קהילתי יהודי. 

הפגנה נגד אנטישמיות בבריטניה, השבוע
SIMON DAWSON/רויטרס

ביחס לפולין, שבה חיים היום רק כמה אלפי יהודים, תועדו בדו"ח שש תקריות אנטישמיות אלימות ונכתב כי יש עלייה במספר הכולל של התקריות שאופיין גזעני, אנטישמי וקסנופובי וכי מספר ההליכים המשפטיים הקשורים לתקריות אלה, במחצית הראשונה של 2017, היה 947. בהשוואה לשנים קודמות מדובר בעלייה.

לפי הדו"ח, הנזק העיקרי שגרמה האנטישמיות לאחרונה הוא "כרסום מסוים בחיים היהודיים הקהילתיים מאחר שיש יהודים הנמנעים מהשתתפות בהתכנסויות המסורתיות, ואינם מזוהים כיהודים במרחב הציבורי, וכך נפגעים חיי הקהילה והזהות היהודית".

אחד הביטויים למגמה זו הוא סגירת בתי ספר יהודיים או הגבלת הפעילות בהם לצד תופעה שמוגדרת בדו"ח כחדשה - מעבר של תלמידים יהודים לבתי ספר קתוליים, בין היתר מחשש לפגיעה מצד תלמידים מוסלמים.

בדו"ח נטען כי באזור פריז "אין כמעט יהודים יותר בבתי ספר ציבוריים" משום שתקיפות ועלבונות נגד יהודים הפכו שם לדבר שבשגרה. מגמה דומה נרשמה בבלגיה, שם, לפי הדו"ח, בבתי הספר הציבוריים "אין יהודים". בדו"ח לא מובאים מספרים בהקשר זה.

בגרמניה עלה לכותרות מקרה של תלמיד יהודי בן 14, שהוריו נאלצו להעבירו לבית ספר אחר בחודש מארס 2017, בעקבות תקיפות אנטישמיות שחווה מצד תלמידים ממוצא טורקי וערבי. בהולנד, לפי הדו"ח, "מורים מדווחים על קשיים בלימוד השואה בחלק מבתי הספר ועל כך שהם מתמודדים עם השוואות למצבם של הפלסטינים, במיוחד ברצועת עזה".

צלב קרס בחברת סחר ביהלומים בבלגיה, באוגוסט האחרון
בלומברג

בדו"ח נטען כי בצרפת, שבה חיים כ-450 אלף יהודים – הקהילה היהודית הגדולה באירופה, כמה עשרות אלפי יהודים שינו בשנים האחרונות את מקום מגוריהם בתוך המדינה. מחברי הדו"ח מכנים את התופעה "אקסודוס פנימי", ומצטטים דיווחים של יהודים מצרפת שלפיהם "היינו צריכים לעבור כי אנחנו יהודים".

עוד מציינים מחברי הדו"ח כי בחלק מהמדינות תועדו ביטויים של אנטישמיות קלאסית מסורתית שנשמעים לאחרונה מחדש וכן, כפי שציין קנטור עצמו, "אפילו המונח 'יהודי' שב והופיע כמילת גנאי". התופעה הזו ניכרת הן בקרב נוצרים והן בקרב האיסלאם הקיצוני, "שמאמץ יסודות נוצריים דתיים קלאסיים", לשון הדו"ח. בדו"ח מופיעים גם שלל ביטויים שנתפסים היום כאנטישמיים, בהם צורות שונות של המילה יהודי - Jew, Feuj, Juif, Jude, Yahudi.

בדו"ח מדגישים כי התקריות האנטישמיות גברו לאחר דצמבר 2017, עם הכרזתו של נשיא ארה"ב טראמפ על הכרה בירושלים כבירת ישראל. הדו"ח מציין כי התקריות, בהן שימוש בסיסמאות אנטי יהודיות ושריפת דגל ישראל, לא מאפיינות רק ארגונים מוסלמיים וערביים המגלים עוינות כלפי מדינת ישראל, אלא "תנועות מכול הקשת הפוליטית".

הדו"ח מזכיר את עליית הימין הקיצוני באירופה (כניסתה לפרלמנט בברלין של "אלטרנטיבה לגרמניה" וכניסתה לממשלה באוסטריה של "מפלגת החירות") וכן את הופעתו האלימה גם בארה"ב (באירועי שרלוטסוויל בווירג'יניה). בהקשר האירופי, מציינים מחברי הדו"ח, כי תנועות ומפלגות ימין קיצוני באירופה משתדלות להתנער מעברן ומתדמיתן הימנית ובוודאי הניאו-נאצית, ומדגישות את יחסן החיובי לישראל ואת מחויבותן להיאבק באנטישמיות. ואולם, בדו"ח נכתב, כי "לפי שעה נראה שהצהרות לחוד ומציאות בשטח לחוד, ואנטישמיות היא עדיין מרכיב מרכזי אצל בוחריהן".

בדו"ח מצוין כי התחזקות הימין הקיצוני הביאה לעלייה בהופעת סיסמאות וסמלים, המזכירים לחלק מהיהודים את אלה שבהם השתמשו תנועות ימין קיצוני באירופה בשנות ה-30 של המאה הקודמת.

אלא שאנטישמיות תועדה לא רק בקרב הימין, אלא היתה גם מנת חלקו של השמאל הקיצוני בעולם. "הישגיו של הימין הקיצוני אינם יכולים להסיח את הדעת מהעלייה באנטישמיות בשמאל, התומך בגישות מוסלמיות רדיקליות ואנטי-ציוניות המתבטאות בגילויים אנטישמיים - כמו ה-BDS, ה-ANTIFA ובקרב מפלגת הלייבור בבריטניה בהנהגתו של ג'רמי קורבין", נכתב בדו"ח.

"ככל שחולף הזמן, ומלחמת העולם השנייה והשואה הופכות לעבר רחוק, כן נחלשת המחויבות כלפי ביטחונם של יהודים ושל ישראל, בייחוד בקרב הדורות הצעירים", מסכם הדו"ח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו