בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רוצים לבדוק אם מלח מזיק לבריאות? למה שלא ניתן לאסירים לטעום קצת

חוקרים בארה"ב החליטו ליישב אחת ולתמיד את המחלוקת על המלח במדע. הם רוצים להשתמש באסירים - נושא המעלה סוגיות אתיות סבוכות - כיוון שכך יוכלו לחקור לעומק ולאורך שנים את הסוגיה

תגובות
אסירים בכלא סקרמנטו, קליפורניה. ב-2014
Rich Pedroncelli / אי־פי

נניח שמדען היה רוצה לקיים מחקר רחב-היקף העוסק בהרגלי אכילה ובתזונה. הוא היה דוגם נתונים מאלפי בני אדם המחולקים לקבוצות באופן שרירותי ומתבקשים להיצמד לתוכנית אכילה כזו או אחרת במשך שנים, בשעה שמתנהל מעקב אחר מצבם הבריאותי. בעולם האמיתי כמעט בלתי אפשרי לנהל מחקרים בהיקף כזה. זו הסיבה לכך ששאלות כה רבות הנוגעות לתזונה המיטבית לבני אדם נותרו ללא מענה. אחת מהן היא שאלת השפעתו הבריאותית של המלח.

קבוצה של חוקרים, בהם מנכ"ל רשות המזון והתרופות האמריקאית לשעבר, ד"ר מארק מקאלן, הציעו לאחרונה שיטה ליישב את "מלחמת המלח" המתנהלת בעולם המדע. הם רוצים לערוך ניסוי רחב היקף על צריכת מלח, שבו ישתתפו אסירים, שתזונתם ניתנת לפיקוח צמוד. החוקרים, שהעלו באחרונה את הרעיון בכתב העת Hypertension, אומרים שלא זו בלבד שהם רציניים לגמרי, הם אופטימיים לגבי הסיכוי שהדבר יתממש.

השימוש באסירים כמושאי מחקר הוא שנוי במחלוקת, בלשון המעטה. ההיסטוריה רצופה בסיפורי זוועה על ניסויים מסוג זה: בשנות ה-40 הודבקו אסירים בכוונה במלריה. בשנות ה-50 אסירים אחרים הודבקו בצהבת. כעבור עשור, חשפו אשכים של אסירים להקרנות.

"בתי סוהר, מעצם הגדרתם, הם סביבה המתנהלת בכפייה", אומרת רות מקלין, מומחית לאתיקה ומרצה לאפידמיולוגיה ולבריאות הציבור בקולג' לרפואה על שם אלברט איינשטיין, "אבל אין פירוש הדבר שלא ניתן לקבל הסכמה מדעת של המשתתפים".

מטרת המחקר היא לשים קץ לחילוקי דעות השוררים זה עשרות שנים בנוגע למלח, ליתרונותיו ולסכנות הנובעות מצריכתו. חוקרים רבים סבורים שאזרחי ארה"ב צורכים יותר מדי נתרן, והדבר מזיק לבריאותם. התאחדות הלב האמריקאית ממליצה לאנשים בריאים לצרוך 2,300 מ"ג נתרן ביום. לסובלים מלחץ דם גבוה מומלץ לצרוך 1,500 מ"ג - פחות מחצי כפית.

ככל שלחץ הדם עולה, כן גובר הסיכון ללקות בהתקפי לב ובשבץ. דיאטות דלות במלח מובילות לירידה בלחץ הדם, ולכן תזונה דלה מאוד במלח אמורה להוביל לירידה בשכיחותן של מחלות של הלב וכלי הדם, ובמספר מקרי המוות.

אולם, חוקרים אחרים מבקשים הוכחה לתיאוריה זו. הם חוששים שרמות נמוכות מאוד של נתרן ישפיעו לרעה על הבריאות. במחקרים מסוימים התגלה שיעור גבוה של מקרי מוות, התקפי לב ושבץ אצל אנשים שניזונו מתפריט דל נתרן. ישנם מומחים הסבורים שהתנגדותם העיקשת של אנשים לצרוך פחות מלח מעידה על כמיהה של בני אדם למלח משום שהוא נחוץ לבריאות. כך או כך, צריכת הנתרן הממוצעת בארה"ב ובמדינות רבות אחרות לא השתנתה זה עשרות שנים, והיא עומדת בממוצע על 3,200 מ"ג ביום.

פורום של בכירים בתחום הרפואה התכנס בג'קסון שבמיסיסיפי על מנת לנסות ליישב את חילוקי הדעות. את הפורום כינס ד"ר דניאל ג'ונס, מרצה לרפואה ופיזיולוגיה באוניברסיטת מיסיסיפי ונשיא איגוד הלב האמריקאי לשעבר. הם דנו בהמלצה לערוך ניסוי קליני אקראי בקרב אוכלוסייה שניתן לפקח על תזונתה. הם שקלו לקיים את הניסוי בקרב אנשי צבא, אבל החליטו שאוכלוסייה זו צעירה מדי; בקרב דיירי בתי אבות — אבל דיירים רבים בבתי אבות כבר ניזונים מדיאטה דלת נתרן. האוכלוסייה שהתאימה ביותר היתה אוכלוסיית בתי סוהר. 

נשאלה השאלה - האם המחקר אמור להועיל לאסירים או רק לאוכלוסייה הכללית? אם האסירים לא יפיקו תועלת מהמחקר, תהיה בכך בעיה מוסרית. הקבוצה התייעצה עם מארק האוורד, מרצה לממשל ולמשפט באוניברסיטת ג'ורג'טאון, המלמד בבית סוהר שמור ביותר בסביבה. "זה קצת בעייתי מבחינה מוסרית", אמר, "יש להקפיד שהניסוי לא יזיק לבריאותם של האסירים, ושהאסירים ישתתפו בו מרצונם החופשי".

על פי התוכנית, ייערך הניסוי בשלב הראשון בהשתתפות אסירים בני 55 ומעלה. בהמשך ייערך ניסוי רחב יותר שיימשך חמש שנים, בהשתתפות 20 אלף אסירים בקבוצת גיל זו. בשלב זה, אמר ג'ונס, הניסוי הוא עדיין בגדר הצעה לאסירים.

מנהלי בתי סוהר כבר אמרו לד"ר ג'ונס שהם מוכנים להשתתף בניסוי. החוקרים ביקשו מימון מהמכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב (NIH). לדברי ג'ונס, יש להם עוד כברת דרך לעבור לפני תחילת הניסויים, אבל "אנחנו קבוצה של אנשים רציניים שמאוד לא מסכימים אחד עם השני. התאגדנו כדי למצוא פתרון. זה עצוב שזה מדהים, אבל זה מדהים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו