שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עדות מדאיגה

האוקיינוסים מתחממים בקצב מהיר בהרבה ממה שחשבו בעבר

האוקיינוסים מהווים מגן מפני התחממות כדור הארץ, תוך ספיגת החום שנלכד תחת גזי החממה. טמפרטורות המים שברו שיאים בשנים האחרונות, ולפי החוקרים, "האוקיינוסים מצילים אותנו מחימום מסיבי — לעת עתה"

ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קרחון שנמס באזור גרינלנד
קרחון שנמס באזור גרינלנדצילום: LUCAS JACKSON/רויטרס
ניו יורק טיימס

האוקיינוסים בעולם מתחממים בקצב מהיר בהרבה ממה שחשבו בתחילה, כך לפי מדעני אקלים בכירים ברחבי העולם. לפי החוקרים, התחממות האוקיינוסים היא עדות קשה למצבו של כדור הארץ, מפני שכמעט כל עודף החום שנספג בכדור הארץ נאגר בסופו של דבר במי האוקיינוסים.

ניתוח חדש שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת Science מצא שהתחממות  האוקיינוסים מהירה ב–40% בממוצע ממה שהעריך פאנל מטעם האו"ם לפני חמש שנים. החוקרים הגיעו למסקנה שטמפרטורות האוקיינוס שברו שיאים במשך כמה שנים ברציפות. "2018 תהיה השנה החמה ביותר באוקיינוסים של כדור הארץ מאז החל המעקב אחר הנושא", אמר זיק האוספאת'ר, אנליסט וחוקר אקלים שחיבר את המאמר. "כפי ש–2017 היתה החמה ביותר עד אז ו–2016 היתה השנה החמה ביותר לפניה".

מאז החלה התחממות כדור הארץ, שימשו האוקיינוסים מגן חיוני. הם האטו את ההשפעות של שינוי האקלים על ידי ספיגה של 93% מהחום שנלכד בכדור הארץ עקב גזי החממה. "אלמלא ספג האוקיינוס חום רב כל כך, פני הארץ היו מתחממים הרבה יותר מהר ממה שהם מתחממים כיום", אמר מיילין פינסקי, מרצה במחלקה לאקולוגיה, אבולוציה ומשאבי טבע באוניברסיטת רטגרס. "למעשה, האוקיינוס מציל אותנו מחימום מסיבי — לעת עתה".

עם זאת, החוקרים מזהירים כי העלייה בטמפרטורת המים מחסלת מערכות אקולוגיות, מעלה את גובה פני המים ומחוללת הוריקאנים הרסניים בשיעור גבוה בהרבה מבעבר. עם ההתחממות המתמשכת של האוקיינוסים, השפעות אלה יהיו הרסניות יותר, כך לפי המדענים. סופות גשומות ועזות יותר דוגמת הוריקן הארווי ב–2017 והוריקן פלורנס ב–2018 יהיו שכיחות יותר, וקווי החוף ברחבי העולם יוצפו לעתים קרובות יותר.

פינגווינים באנטארקטיקה, ב-2015
פינגווינים באנטארקטיקה, ב-2015צילום: AP

גם שוניות אלמוגים, שאוכלוסיות הדגים שלהן הן מקור מזון למאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם, ייפגעו; חמישית מכל האלמוגים כבר מתו בשלוש השנים האחרונות. תושבי האזורים הטרופיים, שדגים הם המקור העיקרי שלהם לחלבון, ייפגעו קשות, אמרה קתרין מתיוס, סגנית המדען הראשי של ארגון לשמירה על איכות הסביבה. "יכולתם הנוכחית של האוקיינוסים לייצר מזון פחתה במידה רבה, וזה אומר שמתקרב היום שבו מזונם של האנשים האלה לא יהיה בטוח", הוסיפה.

מאחר שתפקידם בהתחממות האקלים חיוני כל כך, האוקיינוסים הם אחד מתחומי המחקר החשובים ביותר למדעני אקלים. הטמפרטורות הממוצעות באוקיינוסים הן גם אמצעי בדוק ומנוסה למעקב אחרי השפעת פליטות גזי החממה, מאחר שדפוסי אקלים בטווח הקצר אינם משפיעים במיוחד על הטמפרטורות האלה, ציין האוספת'ר. "האוקיינוסים הם בעצם המדחום הטוב ביותר למדידת השינויים בכדור הארץ", הוסיף.

קרח ים צפונית לקנדה
קרח ים צפונית לקנדהצילום: Mario Tama/Getty Images/AFP

מאז תחילת האלף מודדים מדענים את טמפרטורות האוקיינוסים בעזרת רשת של מצופים נסחפים בשם "ארגו" — על שם ספינתו של יאסון במיתולוגיה היוונית. המצופים האלה מודדים את הטמפרטורה והמליחות של האוקיינוסים עד לעומק 2,000 מ', והנתונים המתקבלים מהמדידות מועברים למדענים באמצעות לוויינים.

אך לפני "ארגו" התבססו החוקרים במדידותיהם על חיישני טמפרטורות שהורדו מספינות למעמקי האוקיינוסים בעזרת כבלי נחושת. הכבל העביר את הנתונים מהחיישנים לספינה עד שנשבר, ואז החיישן התנתק ונסחף עם הזרמים. אי הדיוק של השיטה הזו מהווה בעיה למדענים כיום, המנסים לאחד את נתוני הטמפרטורות שנמדדו במאה ה–20 עם הנתונים הנוכחיים.

בבדיקה הנוכחית שילבו האוספת'ר ועמיתיו שלושה מחקרים, שעורכיהם לקחו בחשבון את בעיות המכשור הישן. התוצאות המאוחדות הביאו להערכה שהתחממות האוקיינוסים גבוהה יותר מזו שדווחה בדו"ח האו"ם של 2014, ושהיא תואמת יותר לדגמי האקלים הממוחשבים. התחממות המים הקרובים ביותר לפני השטח היא הגבוהה ביותר, והיא הואצה בשני העשורים האחרונים.

ככל שהאוקיינוסים מתחממים, מי הים מתרוממים, משום שמים חמימים יותר תופסים מקום רב יותר ממים קרים. למעשה, הסיבה לעיקר עליית מי הים, שנצפתה עד כה, היא בגלל אפקט ההתחממות הזה, ולא התמוססות כיפות הקרח. עורכי המחקר כתבו כי אם לא תינקט פעולה לצמצום פליטות גזי החממה, ההתחממות לבדה תגרום לעליית מי הים ב–30 ס"מ עד שנת 2100, וכיפות הקרח יתרמו לכך עוד יותר.

להתחממות המים יש גם השפעות קשות על בעלי חיים ימיים. לדברי החוקר פינסקי, "כשמקום מסוים באוקיינוס מתחמם, עוברים הדגים למקום חדש. אנחנו כבר רואים שזה גורם לסכסוכים בין מדינות: מלחמות סחר, סכסוכים דיפלומטיים, ובמקרים אחדים אף מובילים לניתוק קשרים דיפלומטיים".

על אף שהעתיד הצפוי לאוקיינוסים, לפי המחקרים החדשים, עלול להיות קודר, האוספת'ר אומר כי המאמצים לצמצם את התחממות כדור הארץ, כולל הסכם האקלים שנחתם ב–2015 בפריז, עשויים לעזור. "אני חושב שיש סיבה מסוימת לאמונה שנצליח למנוע את התוצאות הקשות ביותר, גם אם אנחנו לא בדרך להשגת התוצאות שאנחנו רוצים", הוסיף.

לכתבה המלאה בניו יורק טיימס מאת קנדרה פייר־לואיס

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ