שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ניו יורק טיימס
סיילן יגינסו
קהל מריע בדבלין לאחר משאל העם בנוגע להפלות, במאי האחרון
קהל מריע בדבלין לאחר משאל העם בנוגע להפלות, במאי האחרוןצילום: PAULO NUNES DOS SANTOS / NYT
ניו יורק טיימס
סיילן יגינסו

האתר של קליניקת ההפלות מופיע בראש עמוד החיפושים של גוגל כשמחפשים "אולטרסאונד חינם". התוכן והעיצוב מזכירים את אלו של שירות התמיכה הממשלתי להריונות לא מתוכננים. "מחפשת עצה על הפלות?", "באיזה שלב אני נמצאת?" – בועות הדיבור הצבעוניות מחוברות לתצלומים של מומחים לרפואה, ומטרתן לספק לנשים מידע על האפשרויות העומדות בפניהן, מאז הפכו ההפלות באירלנד לחוקיות ב–1 בינואר.

הגרסה של הקליניקה בעולם הממשי, עם זאת, פחות מזמינה. מחוץ לקליניקה תלוי שלט ענק, כמו אזהרה על קופסת סיגריות, שבו נראית בת 15 שמתה לאחר שהפילה את תינוקה בלונדון. בתוך המבנה ממתינה מכונת אולטרסאונד בחדר קטן וצר, שהאוויר בו מזכיר סמטה אחורית של מתקן רפואי.

בחודש מאי, אירלנד החליטה באופן ברור לבטל את אחד מחוקי ההפלות המחמירים ביותר בעולם, ואישרה חוק חדש שמבטיח הפלות ללא הגבלות עד השבוע ה–12 של ההיריון. החוק מאפשר גם הפלות בשלבים מאוחרים יותר של ההיריון, כאשר נשקפת סכנה חמורה לבריאות או חיי האשה, או במקרה שהעובר סובל מבעיה חריגה.

אירלנד נשלטה זמן רב על ידי הכנסייה הקתולית, וההצבעה בעד חוק ההפלות תוארה כניצחון יוצא דופן במאבק למען זכויות נשים. לנטייה לכיוון הליברלי התווספו גם אישורם של נישואים חד־מיניים ובחירתו של ראש ממשלה הומו. אך נשים ברחבי אירלנד מגלות כעת שאישורו בלבד של חוק אינו מוחק אמונות שנטועות עמוק בחברה. נשים שמבקשות לעבור הפלה נחשפות לאופוזיציה מבוססת, שנלחמת נגד מאמצי הממשלה להפוך את שירותי ההפלות לבטוחים ונגישים לכל.

הפגנות בעד הפלות באירלנד, ב-2012
הפגנות בעד הפלות באירלנד, ב-2012צילום: AP

התנועה נגד הפלות החלה להשתמש בטקטיקות שמפעילים פעילים בארה"ב, דוגמת פרסום קליניקות מזויפות, והפגנות מחוץ לקליניקות לגיטימיות. אך אלו לא רק הפעילים שמגבילים את האפשרויות של נשים ברחבי אירלנד. רופאים שחוששים מהסטיגמה הקשורה בהפלות אינם ממהרים להירשם כנותני שירות, ובתי חולים מתמהמהים בהקמת המתקנים הנחוצים. נשים שמבקשות לעבור הפלה אומרות כי ישנה תחושה שהתהליך מתקיים במחשכים, וישנן נשים שאמרו כי הן לא מרגישות נוח לשוחח על הנושא עם רופא המשפחה שלהן.

"העברתי שלושה ימים בטלפון לפני שמצאתי רופא שמוכן לעשות זאת וקליניקה שמחזיקה בתרופות", אמרה אשה אחת שהצליחה לעבור הפלה החודש. היא מסרה רק את שמה האמצעי, ארלין, כדי שמשפחתה לא תגלה שעברה הפלה. "פחדתי והרגשתי לבד. זה הרגיש כמו איך שאני מדמיינת את זה לפני משאל העם – כאילו את עושה משהו במחתרת ונגד החוק", אמרה ארלין.

בחודש שעבר ארלין שקלה לנסוע לבריטניה כדי לעבור את ההליך, כפי שדורות של נשים איריות עשו לפיה, אך היא החליטה להמתין לשירות בחינם במולדתה. אך ככל שהימים חלפו, גבר בה החשש שהסטיגמה והמחלוקות העמוקות בקרב הציבור יביאו לכך ששירותי ההפלות החוקיות לא יחלו לפעול באופן חלק. החלק הקשה ביותר בהליך עבורה, היה העובדה שנאלצה לנסוע לעיירה אחרת כדי לראות את הרופא שלה ולהמתין שלושה ימים במסגרת "תקופת צינון" שאין לה כל הצדקה רפואית, אך שנוספה לחוק כדי להרגיע פוליטיקאים שמתנגדים להפלות.

קיר זיכרון מאולתר לאשה שמתה מסיבוכים בהפלה בדבלין, במאי אשתקד
קיר זיכרון מאולתר לאשה שמתה מסיבוכים בהפלה בדבלין, במאי אשתקדצילום: פאולו נונס דוס סנטוס/ניו יורק טיימס

"הייתי יכולה לנסוע הביתה בימים האלו, זו היתה נסיעה של 40 דקות בלבד", היא סיפרה. "אך לא רציתי להיות ליד אף אחד שהכרתי", הוסיפה, "חששתי שאם מישהו יגלה הוא ינסה לשנות את דעתי, ואני מניחה שזו הסיבה לקיומם של שלושת ימים אלו".

אחת התלונות העיקריות נגד החוק החדש היא שהוא מחייב רופאים להסכים לערוך הפלות כדי להוסיף את שמם לרשימת נותני השירות, זאת בניגוד למצב שבו רופאים היו צריכים לבקש להסיר את שמם מהרשימה אם הם מתנגדים לבצע את ההליך. עד כה, במדינה שבה יותר מ–4,000 מומחים שעוסקים ברפואה כללית, יותר מ–200 רופאים הסכימו לספק את השירות. לפי מומחים לבריאות הציבור מדובר במספיק רופאים כדי לספק את הדרישה הנוכחית, אך המערכת הותירה נשים רבות באפלה בנוגע לשאלה אם הרופא המקומי שלהן בעד או נגד השירות.

"חזרנו שוב ללחישות", אמרה ארין דארסי, פעילה למען זכותן של נשים להפיל, שהתראיינה בביתה בעיר גולוויי במערב אירלנד. בימים עברו, היא הסבירה, עצם הזכרת המלה "הפלה" היתה טאבו. חברתה של דארסי, ג'ינה, סיפרה כיצד הלכה לקליניקה לתכנון משפחתי לפני 13 שנים ואמרה: "אני בהיריון ואני צריכה לא להיות". ג'ינה נסעה לבדה ובחשאי להולנד כדי לעבור את ההליך, ואפילו כששבה לביתה וסבלה מדלקת ומדימום בעקבות ההפלה, היא לא סיפרה לאיש.

"כעת אנחנו במצב שאנחנו צריכות ללכת לרופאים עם חיוך ולנסות להבין באיזה צד הם – אם אנחנו יכולות לדבר על כך", אמרה ג'ינה. מיד לאחר מכן הוסיפה תהיה: "האם הם יעזרו לי כשהם יודעים שאני תומכת בהפלות? או שאצטרך לאתר רופא חדש משום שלא אוכל לבטוח בהם שידאגו לי".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ