בת שנתיים שסובלת מרעב הפכה לפני המשבר בוונצואלה

אנאילין נאווה סובלת מתת תזונה ומחלה קשה ולכן מתפקדת כמו תינוקת. המחסור בדלק ובחלפים לסירות מקשה על העברת סיוע לאי שבו היא מתגוררת

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אניילין בת השנתיים בבקתה סמוך לבית החולים באי טאוס, החודש
אניילין בת השנתיים בבקתה סמוך לבית החולים באי טאוס, החודשצילום: מרדית קוהוט/ניו יורק טיימס

תצלום של ילדה ונצואלית שפורסם השבוע ברשת עורר תגובות סוערות. הילדה בת שנתיים, אבל סובלת מתת תזונה ומחלה קשה ולכן נראית ומתפקדת כמעט כתינוקת. היא מבלה את ימיה בשכיבה על הגב בצריף הדל של הוריה.

לפעוטה קוראים אנאילין נאווה, ורבים מקוראי ניו יורק טיימס שראו את תמונתה בכתבה שעסקה בקריסה הכלכלית של ונצואלה חשו צורך לעשות לעזור. אמנם קשה לחלץ את ונצואלה מהמשבר ההומניטרי המתמשך שבו היא שרויה, אבל אולי ניתן לעשות משהו למען הילדה הזו.

צעירים מתעמתים עם כוחות הביטחון סמוך לשיירת סיוע שמנסה להיכנס לוונצואלה, בפברואר
צעירים מתעמתים עם כוחות הביטחון סמוך לשיירת סיוע שמנסה להיכנס לוונצואלה, בפברוארצילום: Fernando Vergara/אי־פי

ביום ראשון החל להגיע סיוע.

המחסור בדלק משתק חלק ניכר מוונצואלה, אבל פביולה מולרו, אחות בארגון הסיוע הקתולי קאריטאס, ארזה משקל, תוספי מזון שיספיקו ל–15 יום, חלב ומזון ונסעה בטרמפים מהעיר מאראקאיבו שבמערב המדינה לאי טואס, שבו מתגוררת אנאיילין. מולרו עובדת זה 20 שנה כאחות בבתי חולים ציבוריים. לפני שלוש שנים התפטרה ומאז היא מתנדבת בקאריטאס כחלק מהמאבק ברעב המכלה את ונצואלה. "התפטרתי מבית החולים משום שלא יכולתי לשאת את העובדה שילדים גוועים ברעב בזרועותיי". ביום ראשון יצאה לדרך כדי להיחלץ לעזרתה של אנאיילין, וגם כדי לבדוק את מצבם של ילדים נוספים בקהילה המקומית.

מדינת המחוז סוליה, שלה שייך האי טואס, נפגעה באופן קשה במיוחד בעקבות ההתמוטטות הכלכלית. האי כמעט נותק לחלוטין מהיבשת, שכן הסירות ששימשו כתחבורה ציבורית הושבתו בשל המחסור בחלקי חילוף. מדי חמישה חודשים מגיעים לאי שקי מזון מסובסד, אבל הוא אוזל בתוך שבוע בלבד, אומרת אמה של אנאיילי, מאייבלי נאווה, וכך גם שכני המשפחה.

אנאיילין היא אחד המקרים הקשים שראתה אי פעם, אומרת מולרו. המשפחה הענייה לא הצליחה לספק את צרכיה של התינוקת, והיא ניזונה לעתים קרובות מארוחה אחת ביום. לעתים כללה הארוחה לא יותר מאורז או קמח תירס.

מצבה של הפעוטה המורעבת הסתבך גם בשל מחלה נוירולוגית גנטית שגורמת לפרכוסים, ולבעיות בשרירים ולקושי בעיכול. בטואס פועלים אמנם שני בתי חולים ושלושה מוקדי עזרה ראשונה, אבל האספקה הרפואית אזלה מזמן. האי היה בעבר יעד תיירותי, אבל תושביו סובלים כעת מהפסקות חשמל וממחסור בשירותים סלולריים, בעקבות הידרדרות התשתיות. "אני מודאגת משום שיש כאן נשים הרות רבות ובית החולים אינו מתפקד", אומרת מולרו.

אנאיילין שוקלת מחצית ממשקלם של ילדים בני גילה והיא חלשה מכדי שיהיה ניתן לנסוע איתה למרחק. היא תטופל בבית עד שתתחזק ואז תילקח לבדיקה אצל נוירולוג, הוסיפה מולרו. "מצבה של התינוקת שלי הידרדר מאוד", אומרת האם נאווה, צעירה בת 25, "פחדתי שהיא תמות. היא לא שיחקה איתי כשהושטתי לה יד". רבים מתושבי האזור, בהם אימהות וקשישים ששמעו על הגעתה של האחות, עומדים כעת בתור מחוץ לבית המשפחה. גם הם מקווים לסיוע.

"השכנים שלי מתים בגלל המחסור בתרופות", אומרת נאווה.

עשרה מבין 26 הילדים שמולרו בדקה סובלים מתת תזונה. כמעט כולם סובלים מיבלות ומורסות שהתפתחו בשל איכות המים הירודה. מתקן ההתפלה באי אינו פועל זה שנים. "מצבם של הילדים שלנו מידרדר מיום ליום", אומרת מולרו בת ה–43. מתנדבים אחרים מארגונה מתכננים לבקר באי בקרוב, הם יביאו עמם תוספי מזון ויבדקו 40 ילדים נוספים. עם זאת, המחסור בדלק מקשה מאוד לשלוח סיוע למקום. "אנחנו נאחזים בציפורניים כדי לשרוד כאן, ללא משאבים כמעט", אומרת מולרו.

לכתבה המקורית של איסאיין הררה ואנטולי קורמנייב בניו יורק טיימס

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ