כמה שווה קול בקלפי? |

העליון הנחית על הדמוקרטים מכה שעשויה לעצב מחדש את הפוליטיקה האמריקאית

השופטים קבעו שמפלגת שלטון רשאית לשרטט מחוזות בחירה כך שיטיבו עמה - נוהג שמסייע לרוב לרפובליקאים להגדיל את כוחם. הם גם בלמו יוזמה להקטין את הייצוג ההיספני, אך רק באופן זמני

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פעילים נגד שרטוט גבולות עם הטיה מפלגתית מחוץ לבית המשפט העליון, היום
פעילים נגד שרטוט גבולות עם הטיה מפלגתית מחוץ לבית המשפט העליון, היוםצילום: Carolyn Kaster/אי־פי

בית המשפט העליון של ארה״ב פרסם היום (חמישי) שני פסקי דין משמעותיים שעשויים להשפיע על שורה של מערכות בחירות עתידיות בארה״ב. פסק דין אחד קבע כי בתי משפט פדרליים בארה״ב לא יוכלו לפסול את המנהג הפוליטי המכונה "ג'רימנדרינג" (Gerrymandering), שבמסגרתו מפלגה שנהנית מרוב בבית מחוקקים פנים-מדינתי בארה״ב, משרטטת את מחוזות הבחירה בתוך המדינה באופן שמגדיל את הסיכוי שתמשיך להחזיק בשלטון. פסק דין זה נחשב לניצחון עבור המפלגה הרפובליקאית, שהרוב שלה במספר בתי מחוקקים פנים-מדינתיים מתבסס על שיטה זו.

פסק דין שני בלם, לפחות באופן זמני, יוזמה של ממשל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לשינוי נוסח מפקד האוכלוסין של ארה״ב, שנועדה לפגוע בייצוג של אזרחים היספנים. פסק דין זה נתפס כמפלה עבור ממשל טראמפ והישג עבור ארגוני זכויות אזרח שערערו על היוזמה, אולם טרם נאמרה המלה האחרונה בקרב המשפטי בנושא. שני פסקי הדין התקבלו ברוב של חמישה שופטים לעומת ארבעה, ובשני המקרים הקול המכריע היה של נשיא בית המשפט העליון ג׳ון רוברטס.

שני פסקי הדין קשורים לסוגיה פוליטית שנויה במחלוקת: האופן שבו נקבעים מחוזות הבחירה לקונגרס בארה״ב. זוהי סוגיה קריטית לעתיד השליטה בקונגרס, והיא נמצאת במוקד ויכוח פוליטי חריף מזה כמה עשורים. הפסיקות שפורסמו היום צפויות להחריף עוד יותר את הוויכוח, ולהגביר את העיסוק בנושא בתוך המדינות בארה״ב.

אנשי תקשורת רצים ביציאה מבית המשפט העליון בוושינגטון, היום
אנשי תקשורת רצים ביציאה מבית המשפט העליון בוושינגטון, היוםצילום: CARLOS BARRIA/רויטרס

בבית הנבחרים האמריקאי ישנם 435 מושבים. כל מדינה בארה"ב זכאית למספר מסוים של מושבים בהתאם לגודל האוכלוסייה שלה (זאת בניגוד לסנאט האמריקאי, שבו לכל מדינה יש שני מושבים, בלי קשר לגודלה). גודלן של המדינות, שממנו נגזר מספר המושבים שלהן בקונגרס, עומד לבחינה מחודשת פעם בעשור, במסגרת מפקד האוכלוסין של ארה״ב. מפקד האוכלוסין הבא צפוי להתקיים ב-2020, והוא ישפיע על הרכב הקונגרס עד שנת 2030.

ממשל טראמפ מקדם בשנתיים האחרונות יוזמה להוספת שאלה חדשה למפקד האוכלוסין – "האם את/ה אזרח אמריקאי". זוהי שאלה שלא הופיעה בעבר בטפסי מפקד האוכלוסין, מתוך תפיסה שהמפקד אמור לשקף את מספר התושבים במחוזות הבחירה בארה״ב, ולא רק את האזרחים בעלי זכות ההצבעה שמתגוררים בהם. מכיוון שהמפקד נערך רק פעם בעשור, הנחת היסוד היא שהוא צריך לכלול גם את מי שאינם אזרחים בעלי זכות בחירה בעת קיומו, אך עשויים להפוך לכאלה בעתיד.

ארגוני זכויות אזרח בארה"ב הביעו חשש שהוספת השאלה הזו למפקד, תגרום למיליוני היספנים, בהם גם אזרחים של ארה״ב, לא להשתתף במפקד. כתוצאה מכך, מדינות שבהן מתגוררים היספנים רבים היו זוכות לייצוג נמוך יותר במפקד, והדבר היה מקטין את ייצוגן שלהן בקונגרס. חשש זה גרם למדינות גדולות בארה"ב שבהן אוכלוסייה היספנית משמעותית, כגון ניו יורק וקליפורניה, להצטרף למאבק המשפטי בנושא.

מפגינים נגד שינוי השאלון במרשם האוכלוסין מחוץ לבית המשפט העליון, היום
מפגינים נגד שינוי השאלון במרשם האוכלוסין מחוץ לבית המשפט העליון, היוםצילום: J. Scott Applewhite/אי־פי

הטענה של ארגוני זכויות האזרח כי הוספת השאלה למפקד נובעת משיקולים פוליטיים, זכתה לחיזוק בחודשים האחרונים בשל גילוי מסמכים במחשבו של אחד מיוזמי הוספת השאלה למפקד האוכלוסין. במסמכים אלו נכתב כי מטרת השאלה היא להגדיל את הייצוג של "לבנים לא היספנים" ושל רפובליקאים בקונגרס, זאת בניגוד לטענה הרשמית של הממשל, כי הוספת השאלה נועדה דווקא להגן על מצביעים היספנים מפני אפליה – טענה שבתי משפט בערכות נמוכות יותר הגדירו כלא אמינה.

בפסיקתו היום, בית המשפט העליון לא קיבל את עמדת ארגוני זכויות האזרח, אלא פסל באופן זמני את הוספת "שאלת האזרחות" בהתבסס על נימוק טכני, לפיו הממשל לא הציג לבית המשפט הסבר משכנע מדוע השאלה נחוצה. הדיון בנושא יחזור כעת לערכאות נמוכות יותר, והוא צפוי להימשך מספר חודשים. הממשל מחויב להדפיס את טפסי מפקד האוכלוסין במהלך הקיץ, והסיכוי שהדיונים בנושא יסתיימו עד אז נמוך. מסיבה זו, פסק הדין מוצג בתקשורת בארה"ב כמפלה לממשל.

אלא שאת מפלה זו המתיק עבור טראמפ והרפובליקאים פסק הדין בנושא שרטוט המחוזות הבחירה. זהו פסק דין שצפוי לאפשר לרפובליקאים לשמור על הרוב שלהם במספר בתי מחוקקים פנים-מדינתיים, וגם להגדיל את הסיכוי שלהם לזכות שוב ברוב בבית הנבחרים בעשור הבא, לאחר שהדמוקרטים השתלטו עליו בבחירות אמצע הקדנציה שנערכו בשנה שעברה.

לאחר שמפקד האוכלוסין של ארה״ב קובע את גודלן של המדינות ואת מספר המושבים שלהן בקונגרס, כל מדינה אחראית לשרטט את הגבולות של מחוזות הבחירה שלה. אחריות זו נמצאת ברוב המדינות בידיו של בית המחוקקים הפנים-מדינתי, ובארה״ב יש היסטוריה ענפה של שימוש לרעה בסמכות הזו, מטעם שתי המפלגות. היכולת לשרטט מחוזות בחירה מאפשרת למפלגות ליצור לעצמן רוב של מושבים בקונגרס מטעם המדינה - גם בלי לזכות ברוב הקולות.

המנהג הזה זכה לכינוי ג'רימנדרינג על שם אלברידג' ג'רי, מושל מדינת מסצ'וסטס בתחילת המאה ה–19, ששירטט מחדש את מחוזות הבחירה במדינתו כדי להבטיח רוב מלאכותי למפלגה שלו. ב–200 השנים האחרונות, דמוקרטים ורפובליקאים במדינות שונות השתמשו בטכניקה זו – פעמים רבות תוך התחשבות לא רק בדפוסי הצבעה של אזרחים באזורים שונים, אלא גם בהרכב הגזעי של האוכלוסייה, וזאת במטרה למנוע ייצוג הוגן לאזרחים שחורים, בעיקר במדינות הדרום של ארה״ב.

לפני שבועיים, בית המשפט העליון פסל באופן נדיר מקרה של "ג׳רימנדרינג" במדינת וירג'יניה, לאחר שהרוב הרפובליקאי בבית המחוקקים של המדינה שרטט מפת מחוזות שהפלתה לרעה את האזרחים השחורים במדינה. אלא שבמקרה של וירג'יניה, מפת המחוזות של הרפובליקאים נפסלה מכיוון שהשופטים השתכנעו כי היא התבססה באופן מובהק על קריטריונים גזעניים.

בפסק הדין שניתן היום, לעומת זאת, חמשת השופטים השמרנים של בית המשפט העליון – כולל הנשיא ג'ון רוברטס – קבעו שכאשר המנהג של ג'רימנדרינג נעשה מטעמים פוליטיים, כדי להבטיח רוב למפלגה מסוימת, אין לבתי המשפט הפדרליים בארה״ב סמכות להתערב בעניין. בית המשפט דן בשתי עתירות בנושא, אחת שהוגשה נגד מפת מחוזות ששרטטו הרפובליקאים במדינת צפון קרוליינה, ואחת נגד מפת מחוזות ששרטטו הדמוקרטים במדינת מרילנד.

התיק מצפון קרוליינה, עסק בתוכנית ששרטטו מחוקקים רפובליקאים ב–2016, שכללה את המונח "יתרון מפלגתי". באותה עת היו לצפון קרוליינה, מדינה מתנדנדת שבה לאף מפלגה לא היה יתרון מובהק, 13 נציגים בבית הנבחרים בוושינגטון. עשרה מהם היו רפובליקאים ושלושה דמוקרטים. הצירים בבית המחוקקים המדינתי של צפון קרוליינה סימנו לעצמם יעד מרכזי: "לשמר את החלוקה המפלגתית בתוך המשלחת של צפון קרוליינה לוושינגטון".

"אני חושב שעדיף לבחור רפובליקאים על פני דמוקרטים", הסביר אז דייוויד לואיס, חבר בוועדת שרטוט המחוזות של בית המחוקקים של צפון קרוליינה, "אז שירטטתי את המפה כדי לסייע למה שחשבתי שטוב בשביל ארה"ב". לואיס הוסיף שהוא "מציע לשרטט את המפות כדי שיעניקו יתרון מפלגתי לעשרה רפובליקאים ולשלושה דמוקרטים, משום שלא ניתן לשרטט מפה שתסייע ל–11 רפובליקאים ושני דמוקרטים".

התוכנית עבדה. בשנת 2016, הרפובליקאים קיבלו בבחירות 53% מהקולות ברחבי צפון קרוליינה. אך כצפוי, הם ניצחו בעשרה מ–13 מחוזות הבחירה, כלומר ב–77% מהם. בבחירות האמצע בשנת 2018, חלוקת הקולות היתה כמעט שווה, אך הדמוקרטים שוב זכו בשלושה קולות בלבד. תיק זה הגיע תחילה לבית משפט פדרלי בצפון קרוליינה, שם שלושה שופטים פסקו בחודש אוגוסט שהמחוקקים הרפובליקאים הפרו את החוקה כששרטטו את מפת מחוזות הבחירה באופן שפגע בסיכויים של מועמדים דמוקרטים. הרפובליקאים ערערו וכך הגיע התיק לבית המשפט העליון.

התיק הנוסף נולד בעקבות עתירה של מצביעים רפובליקאים, שאמרו שדמוקרטים בבית המחוקקים במרילנד שרטטו לרעתם מחוז בחירה ב–2011, משום שהאזרחים הביעו את תמיכתם בפוליטיקאי רפובליקאי מכהן בשם רוסקו ברטלט. פעולה זו, טענו העותרים, הפרה את התיקון הראשון לחוקה משום שדיללה את כוח ההצבעה שלהם. העותרים ציינו שברטלט ניצח בבחירות האמצע ב–2010 בפער של 28% לטובתו, ואילו בבחירות 2012, לאחר שמפת הבחירות שורטטה מחדש, ברטלט הפסיד למועמד הדמוקרט ג'ון דילייני בהפרש של 21%.

העליון איחד את שני התיקים, וקבע בפסק דין שאותו כתב רוברטס בעצמו, כי לבתי משפט פדרליים אין סמכות להתערב בנושא, שכן מדובר ב"סוגיה פוליטית". רוברטס הוסיף וכתב כי לאזרחים שמתנגדים למנהג של ג'רימנדרינג יש דרכים אחרות להיאבק בתופעה, ואין זה תפקידו של בית המשפט.

מספר מדינות בארה״ב אכן החלו לנקוט צעדים עצמאיים למניעת התופעה בשנים האחרונות, בעיקר באמצעות קידום חקיקה פנים־מדינתית ליצירת "ועדת שרטוט מחוזות" שתהיה עצמאית מהדרג הפוליטי. בנוסף, פסק הדין אמנם קבע שבתי משפט פדרליים לא רשאים לפסוק בנושא, אבל בתי משפט פנים־מדינתיים עדיין יכולים לפעול בסוגיה. בשנה שעברה, למשל, פסל בית המשפט העליון של מדינת פנסילבניה מפת מחוזות שאותה שרטטו הרפובליקאים, ויצר מפה חדשה ששיפרה את הייצוג הדמוקרטי במדינה.

בית המשפט העליון עסק בסוגיית שרטוט המפות גם בזמן הממשל הקודם, כשהשופט אנתוני קנדי עדיין היה בבית המשפט. קנדי, בחוות הדעת המשפטית שכתב, הותיר את הדלת פתוחה לאפשרות שישנם סוגים קיצוניים מדי של מניפולציות פוליטיות.

"אם מדינה תאשר חוק שהכריז שכל ההקצאות העתידיות ישורטטו באופן שהכי מקשה על הזכויות של מפלגה איקס לנציגות הוגנת ויעילה, אך עדיין בהתאם לעיקרון האדם אחד, קול אחד, אנחנו נגיע ללא ספק למסקנה שמדובר בהפרה של החוקה". התיקים הקודמים שעסקו בנושא, מוויסקונסין ומרילנד, הסתיימו ללא פסיקה ברורה לכאן או לכאן והיה נראה כי הם הזמינו דיון נוסף. אך הגעתו של השופט ברט קבאנו לבית המשפט העליון שינתה את מאזן הכוחות בתוך בית המשפט העליון, שהפך שמרני יותר.

הנשיא טראמפ הביע ביקורת ביום חמישי על פסק הדין בנושא מפקד האוכלוסין. "זה מגוחך לחלוטין שהמדינה שלנו לא יכולה לשאול שאלה בסיסית בנושא אזרחות", כתב טראמפ בחשבון הטוויטר שלו. לעומת זאת, במפלגה הדמוקרטית אמנם בירכו על פסק הדין בנושא מפקד האוכלוסין, אבל תקפו את השופטים השמרנים של בית המשפט העליון על החלטתם בנושא מחוזות הבחירה של צפון קרוליינה ומרילנד.

"הממשלה שלנו עובדת עבור האזרחים כאשר המצביעים בוחרים את הנציגים שלהם בקונגרס, ולא כאשר הפוליטיקאים בוחרים מי יהיו המצביעים", אמרה הסנאטורית תמי בולדווין ממדינת ויסקונסין, שגם בה מתנהל בשנים האחרונות מאבק על שרטוט מחוזות הבחירה. הסנאטור מייקל בנט ממדינת קולורדו כתב כי "ההחלטה מאפשרת לעוות את הדמוקרטיה", וציין דוגמאות מכמה מדינות בארה"ב שבהן ישנו פער משמעותי בין מספר הקולות שאחת המפלגות קיבלה, לבין מספר המושבים שמייצגים אותה בקונגרס.

דייב וסרמן, מומחה לשרטוט מחוזות והפרשן הבכיר של האתר הפוליטי Cook Political Report, כתב כי למרות הביקורת והכותרות סביב פסק הדין שניתן היום, הוא מעריך כי תופעת הג'רימנדרינג צפויה להצטמצם בשנים הקרובות, בשל הביקורת הציבורית הגוברת בנושא. בנוסף, לדבריו, רוב המפות החד־צדדיות ששורטטו בשנים האחרונות נעשו במדינות שבהן לרפובליקאים היה רוב בבית המחוקקים הפנים־מדינתי, ובנוסף הם החזיקו בתפקיד המושל. כיום, לאחר בחירות אמצע הקדנציה, בחצי מהמדינות בארה"ב מכהנים מושלים דמוקרטים, וברוב המדינות למושל יש זכות וטו בכל הנוגע לשרטוט מחוזות בחירה.

אריק הולדר, שכיהן כשר המשפטים בממשל הנשיא ברק אובמה ומוביל בשנתיים האחרונות ארגון שנאבק בג'רימנדרינג, סיכם את הלך הרוח בשורות המפלגה כאשר הצהיר לאחר פסק הדין: "על אף שזו החלטה מטרידה מאד, המאבק בנושא לא נגמר. יש לנו כלים נוספים ואנחנו נשתמש בהם".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ