נשיא צרפת לשעבר ז'אק שיראק, "הבולדוזר" שהקסים את עמו, מת בגיל 86

ז'אק שיראק כיהן כנשיא בין 1995 ל-2007 וסבל בשנים האחרונות מאלצהיימר. הוא בלט בהתנגדותו לפלישה לעיראק ב-2003 והיה נשיא צרפת הראשון שהכיר באחריות לגירוש יהודים תחת משטר וישי

גרדיאן
הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ז'אק שיראק, ב-2014
ז'אק שיראק, ב-2014. היה לנשיא צרפת הראשון שעמד למשפט מאז מלחמת העולם השנייהצילום: AFP

נשיא צרפת לשעבר ז'אק שיראק מת, כך דיווחה היום (חמישי) התקשורת בצרפת. שיראק,  שכיהן כנשיא במשך שתי קדנציות בין 1995 ל-2007, היה בן 86 במותו. חתנו מסר לכלי תקשורת בצרפת כי הוא "מת בשלווה לצד אוהביו", אך לא ציין את סיבת מותו.

שיראק זכור במיוחד בהתנגדותו לפלישה האמריקאית לעיראק בשנת 2003. שנתיים לאחר מכן, בעודו מכהן, לקה בשבץ שערער מאוד את בריאותו. בשנים האחרונות נראה שיראק בציבור לעתים נדירות בלבד, וסבל גם מאלצהיימר. בעקבות כך החליטה התביעה בצרפת ב-2011 שלא לזמנו לבית המשפט לעדות בפרשת שחיתות שבה היה מעורב. 

רגעים בולטים בחייו הפוליטיים של שיראק, מתוך כתבה של ערוץ FRANCE 24

שיראק נידון לשנתיים מאסר על תנאי בתום משפט ארוך ומסועף שבו הורשע בזיוף 28 משרות ציבוריות עבור חברי מפלגתו בתקופה שבה כיהן כראש העיר פריז בשנים 1995-1997. לאורך המשפט הכחיש שיראק את כל החשדות שיוחסו לו, אך בשנה האחרונה למשפט כלל לא הופיע לדיונים בטענה לבריאות לקויה ובעיות זיכרון. הוא היה לנשיאה הראשון של צרפת שעומד למשפט מאז מלחמת העולם השנייה.

שבר את הטאבו סביב שיתוף הפעולה עם הנאצים

כנשיא הכיר שיראק באחריותה של צרפת כאומה לגירושם של 76 אלף יהודים למחנות ההשמדה הנאציים בזמן המלחמה והיה המנהיג הראשון במדינה שעשה זאת. קביעתו כי "אזרחי צרפת והמדינה הצרפתית סייעו לכיבוש הגרמני" שברה את הטאבו של העיסוק בכיבוש הנאצי ובמשטר וישי ששיתף עמם פעולה. 

שיראק בביקור באיי מיוט, ב-2001
שיראק בביקור באיי מיוט, ב-2001. היה נוהג לטבול את ידיו בדלי קרח לאחר יום של לחיצות ידייםצילום: CHARLES PLATIAU/רויטרס

שיראק מילא תפקידים ציבוריים במשך ארבעה עשורים וכיהן כראש העיר פריז במשך 18 שנה ונבחר פעמיים לראש ממשלה, ב-1974 וב-1986. לצד תדמיתו כ"בולדוזר" פוליטי הרומס את יריביו - כפי שכינה אותו הנשיא ז'ורז' פומפידו ששימש לו כמנטור - הוא היה מוכר בזכות נוהגו ללחוץ ידיים ולחבק את מי שפגש בסיורים ברחבי צרפת.

שיראק לא בחל בטפיחה על גב פרות בביקור באזורים כפריים ובלחיצת כפותיהם של כלבים. הוא נהג לסיים ימי סיורים בטבילת אצבעותיו בדלי קרח וכיסוי אצבעותיו בפלסטרים נגד היבלות שהותירו חקלאים וגימלאים חסונים שפגש בשטח. 

הנשיא האחרון שלחם בחזית 

שירותו הצבאי של שיראק במלחמת אלג'יריה תרם רבות לעיצוב דמותו. הוא היה נשיאה האחרון של צרפת שצבר ניסיון בשדה הקרב, שהפך אותו הן לחובב אסטרטגיה צבאית והן לזהיר באשר לפעולות מלחמתיות. "מלחמה צריכה להיות תמיד המפלט האחרון", אמר ב-2003 שבוע לפני פלישת ארה"ב לעיראק. "היא תמיד הוכחה של כישלון, והפתרון הגרוע ביותר, בגלל המוות והייסורים שהיא גורמת להם".

שיראק בלשכת ראש העיר פריז, ב-1977
שיראק בלשכת ראש העיר פריז, ב-1977. "שבשבת" פוליטיתצילום: AFP

מבחינה פוליטית התחנך שיראק בבית פרוגרסיבי והוריו היו אמידים. הוא זכה לכינוי "השבשבת" בשל נוהגו לשנות בכל כמה שנים את תפיסתו הפוליטית בנושאים שונים. כך למשל, בשנות ה-70 דגל בכוחה הריכוזי של המדינה - אך עבר לתמוך בתפיסת השוק החופשי הליברלית שהנהיג נשיא ארה"ב רונלד רייגן עשור לאחר מכן.

הוא היה אירו-סקפטי בתחילת דרכו הפוליטית, ושנים לאחר מכן הפך למגן נלהב של האחדות האירופית. כשנבחר לראשונה לנשיא ב-1995 הוא חידש את הניסויים הגרעיניים בדרום האוקיאנוס השקט, ושבע שנים מאוחר יותר הפך לנושא הדגל האקולוגי. בפסגה אקלימית שהתקיימה באותה שנה הזהיר כי "הבית שלנו עולה באש ואנחנו מפנים את מבטנו לכיוון השני". 

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ