המדיניות השוודית נגד הקורונה החלה כהבטחה והסתיימה בשיעור לכל העולם

הניסוי שערכה ממשלת שוודיה באזרחיה נכשל פעמיים: מספר המתים מהנגיף היה גבוה מבמדינות השכנות, וגם כלכלתה ספגה פגיעה קשה. כעת, חוקרים מעריכים שהשיקום יהיה ארוך וממושך

ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גדות אגם מלארן בסטוקהולם, בחודש שעבר. "הם פשוט לא הרוויחו שום דבר", אמר חוקר בכיר
גדות אגם מלארן בסטוקהולם, בחודש שעבר. "הם פשוט לא הרוויחו שום דבר", אמר חוקר בכירצילום: AFP

מאז שנגיף הקורונה החל להתפשט באירופה, התמקדה תשומת הלב הבינלאומית בניסוי החריג ששוודיה ערכה בציבור. הוא איפשר לעולם לבחון מה קורה בתקופת מגפה כלל עולמית, כשממשלה מאפשרת לחיים להמשיך להתנהל פחות או יותר כרגיל.

אם כן, זה מה שקרה: לא זו בלבד שמספר המתים מהמחלה בשוודיה היה גבוה בכמה אלפים מזה שבמדינות השכנות שהטילו על תושביהן הסגר, גם כלכלתה ספגה פגיעה לא קטנה. "הם פשוט לא הרוויחו שום דבר", אמר ג'ייקוב קירקגארט, חוקר בכיר במכון פטרסון לכלכלה בינלאומית בוושינגטון (Peterson Institute for International Economics). "זו פגיעה עצמית ואין להם להם שום יתרון כלכלי".

השלכות מדיניותה של שוודיה רלוונטיות לא רק למדינות שלחופי סקנדינביה. בארה"ב, שבה הנגיף מתפשט בקצב מדאיג, מדינות רבות נמנעו — בדרבונו של הנשיא דונלד טראמפ — מהטלת הסגר, או הסירו אותו בטרם עת, בהנחה שזה יביא להתאוששות כלכלית ויאפשר לתושבים לחזור למקומות העבודה שלהם ולחנויות ולמסעדות.

בבריטניה, ראש הממשלה בוריס ג'ונסון — שחלה בעצמו בקוביד-19 ואושפז בבית חולים, פתח בשבוע שעבר מחדש את הפאבים והמסעדות, בניסיון להשיב את החיים הכלכליים לקדמותם.

הגישות האלו מבוססות על ההנחה שממשלות חייבות למצוא את האיזון בין הצלת חיי אדם לבין הצורך לשמר מקומות עבודה. אבל התמונה המדכדכת שנוצרה בשוודיה — בה מספר מתים מהנגיף גדול יותר מאלו של המדינות השכנות, והפגיעה הכלכלית שחוותה דומה מאוד לשלהן — מלמדות שהבחירה לכאורה בין חיי אדם לתלושי משכורת, היא מצג שווא. אי הטלת ריחוק חברתי יכול לעלות בחיי אדם ומקומות עבודה גם יחד.

התאוששות ממושכת

שוודיה נטלה הימור כשנמנעה מלהטיל מגבלות על אזרחיה. הממשלה אפשרה למסעדות, לחדרי כושר, לחנויות, לגני שעשועים ולמרבית בתי הספר, לפעול כרגיל. דנמרק ונורווגיה, לעומתה, בחרו להטיל הסגרים קפדניים ואסרו על פתיחה של חנויות ומסעדות והתכנסויות רבות משתתפים.

כעבור יותר משלושה חודשים, מספר המתים מנגיף הקרונה בשוודיה הגיע ל–5,420, לדברי ארגון הבריאות העולמי. זה אולי לא נשמע נורא במיוחד בהשוואה ליותר מ–129 אלף המתים מהמחלה בארה"ב. אבל אוכלוסיית שוודיה מונה 10 מיליון נפש, ומספר המתים על כל מיליון נפש גדול ב–40% מזה שבארה"ב, גדול פי 12 מזה שבנורווגיה, פי שבעה מבפינלנד, ופי שישה מבדנמרק.

מניין המתים הגבוה בשוודיה ידוע אמנם כבר כמה שבועות, אבל כעת מתברר שהמדינה, שנתנה לכלכלתה להמשיך לתפקד פחות או יותר בלי מגבלות, סבלה בכל זאת מהתמוטטות עסקים בממדים דומים לאלה שנרשמו אצל שכנותיה.

הבנק המרכזי של שוודיה צופה שכלכלת המדינה תתכווץ השנה ב–4.5%, בהשוואה לתחזית קודמת של 1.3%. שיעורי האבטלה זינקו במאי ל–9% מ–7.1% במארס. "הנזק הכולל לכלכלה מלמד שההתאוששות תהיה ממושכת", נכתב בתחקיר של Oxford Economics שפורסם באחרונה.

זה פחות או יותר גם היקף הנזקים להם גרמה המגפה בדנמרק, שבה הבנק הלאומי צופה שהכלכלה תתכווץ השנה ב–4.1%, ושבה שיעורי מחוסרי העבודה עלה מ–4.1% במארס ל–5.6% במאי. המספרים מעלים באופן ברור שהמדיניות המתירנית של שוודיה הגדילה את מספר המתים בהרבה, בלי שתביא לה את היתרונות הכלכליים המצופים.

"זה היה לגמרי צפוי"

נגיף הקורונה לא עוצר בגבולות הלאומיים. למרות החלטת הממשלה לאפשר לכלכלה המקומית להמשיך להתנהל בשגרה, העסקים בשוודיה מתמודדים עם מצב דומה לזה שיצר המיתון בארצות אחרות. בנוסף, על רקע הפחד מהנגיף, השוודים הגבילו את קניותיהם — לא בהיקף שמנע את מספר המתים הגבוה, אבל באופן שפגע בפעילות הכלכלית במדינה.

שוודיה חשופה לגחמות הסחר העולמי. מהרגע שהמגפה החלה להשתולל, היה ברור שהיא תסבול מהשלכותיו הכלכליות, אומר הכלכלן קירקגארט. "המגזר היצרני של שוודיה סגר את שעריו כשכל האחרים סגרו בגלל שהיו חלק משרשרת האספקה", הוא אומר, "זה היה לגמרי צפוי".

מה שנותר בתחום השפעתה של הממשלה היה מספר החולים שימותו. "פשוט לא היה היסוס או רצון מצד ממשלת שוודיה לשנות כיוון, עד שהיה מאוחר מדי", הוא אומר, "די מדהים בהתחשב בכך שהיה ברור זמן רב שהיתרונות הכלכליים שטענו שהשיגו מכל זה, כלל לא היו קיימים".

נורווגיה, מאידך, לא רק היתה זריזה בהטלת הסגר מחמיר, אלא גם הקדימה להסירו לנוכח האטת קצב התפשטות הנגיף ויוזמת הממשלה להגדיל את היקף הבדיקות. היום הצפי במדינה הוא להתאוששות כלכלית מהירה.

גישתה של שוודיה צמצמה ככל הנראה את הנזק הכלכלי בשלושת החודשים הראשונים של השנה, כפי שעולה מדו"ח של קרן המטבע הבינלאומית; אבל הישג זה נשחק ככל שהמגפה המשיכה להכות בכלכלה העולמית, וככל שהצרכנים השוודים צמצמו עוד מרצונם את היקף קניותיהם.

חוקרים מהאוניברסיטה של קופנהגן השיגו נתונים מדנסקה בנק, אחד הבנקים הגדולים בסקנדינביה. הם למדו מהם על דפוסי ההוצאות הכספיות מאמצע מארס, כשדנמרק הגבילה את פעילותה הכלכלית, עד תחילת אפריל. הדו"ח קובע שבפרק זמן זה הדנים צמצמו את הוצאותיהם ב–29%. באותם שבועות, הצרכנים בשוודיה — שבה לא הוטלו מגבלות — צמצמו את הוצאותיהם ב–25%. יתרה מזו, בשוודיה, האזרחים המבוגרים בני 70 ומעלה, הקטינו את היקף קניותיהם יותר מאשר בדנמרק, אולי מחשש שמדיניות העסקים כרגיל של ממשלתם, מסכנת במיוחד את בריאותם.

היקף ההוצאות של כלל הצרכנים במדינות סקנדינביה צפוי להיות גדול יותר מזה שבארה"ב, מעריך תומאס האר, ראש מחלקת המחקר בדנסקה בנק. הוא סבור שיש לכך קשר גם למערכות הרווחה הנדיבות באותן מדינות, הכוללות גם ביטוח בריאות ממלכתי. האמריקאים לעומתם, תלויים יותר בעבודתם בשל ביטוחי הבריאות הנלווים, ונוהגים בזהירות רבה יותר בהוצאת כספם ובשמירה על בריאותם, מתוך ידיעה שאשפוז בבית חולים עלול לדרדר אותם עד לפתחו של אסון כלכלי. "זה קשור לא מעט לסוגיית מדינת הרווחה", אומר האר, "אתה פחות חושש להידבק בנגיף ולחלות, כי אתה יודע שאם זה יקרה, המדינה תשלם את ההוצאות".

לכתבה של פיטר גודמן בניו יורק טיימס

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ