בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בתחריר חלמו על משהו אחר

במצרים החדשה העם אינו חושש עוד להביע את עמדתו על השלטון, והוא מאוכזב. בסקרים אחרונים הפופולריות של מורסי בשפל

8תגובות

אין טעם להתחבט ולהתפלפל בשאלה אם האירועים הדרמטיים שהיו בכיכר תחריר בינואר-פברואר 2011 הם בגדר מהפכה, תחילת האביב ערבי וכדומה. מה שחשוב הוא שנשבר מחסום הפחד. האדם המצרי קם בבוקר והרגיש שהוא אזרח, שולט על גורל חברתו, בעל חובות וזכויות. בחברה היררכית נוקשה זו, בת 4,500 שנה, נעלמה הייבת אלסולטה - מוראה של מלכות, יראת השלטון. וכמו במלה "יראה" אצלנו, יש כאן עירוב בין פחד (פיסי, מוראלי) ותחושת כבוד כלפי הלגיטימיות של השליט. הפחד והכבוד הללו נעלמו בכיכר תחריר.

העם המצרי חולל תמורה נדירה. שליט הודח בהיקף אלימות לא גדול, והובא למשפט אזרחי, שבו נקבעה במסמרות האחריות למעשיו והשוויון בפני החוק. ומה שונה היה גורלו מזה של רודנים ערביים אחרים: קדאפי שבוצע בו לינץ', סדאם שנתלה בידי מעצמה כובשת, זין אל עאבידין עלי שברח מתוניסיה ועלי עבדאללה צאלח שנשלח לגלות.

על כן השאלה הרלוונטית היא מה חושב האדם המצרי על תוצאות האירועים הללו ועל משטרו של מורסי שנולד מהם. מטבע הדברים עמדת הציבור משתנה תדיר במהלכה של מציאות מסוכסכת ורבת סתירות. רק בדיעבד - אולי בעוד 200 שנה, כפי שהציע צ'ו אן ליי - נדע אם התחוללה מהפכה אמיתית. מכל מקום הכול כבר לא כפי שהיה, ולכן כבר בשלב זה מעניין לגלות את המציאות דרך עיניו של המצרי הממוצע.

תמונת מצב מספקים לנו סקרי דעת הקהל שהתרבו במצרים במסגרת תמורה תקשורתית שיצרה עיתונים חדשים, חופש כתיבה גם בעיתונים ותיקים, קהילות וירטואליות, בלוגרים הצצים כפטריות אחרי הגשם, ותחנות רדיו וטלוויזיה מסחריות. בין מכוני חקר דעת הקהל בולט באמינותו מכון "בצירה", בניהולו של הד"ר מאג'ד עות'מאן. המכון משתתף ב"סקר הבינלאומי על ערכים" היוקרתי ותחזיותיו לגבי תוצאות בחירות, לרבות הסיבוב הראשון של משאל העם על החוקה, הוכחו כמדויקות למדי.

המכון מקיים סקרים חודשיים ובהם נשאלות מאז עליית מורסי אותן שאלות עצמן, באותו ניסוח על מדגם מייצג של מצרים בני 18 ומעלה, עם שיעור טעות של % 3. הסקר האחרון נערך ב-29-28 בנובמבר, כלומר לאחר שהאספה המכוננת סיימה בהליך חפוז את ניסוח החוקה והגישה אותו באמצעות הנשיא למשאל עם.

נתוני הסקרים מחמשת חודשי כהונתו של מורסי מורים כי הפופולאריות שלו - שעמדה בעבר על 70% תמיכה - צוללת בהתמדה, בעיקר בחודשיים האחרונים, וכעת הגיעה לשפל של 44%. שיעור התומכים בנשיא יורד ככל שהנשאלים הם צעירים יותר, משכילים יותר או בעלי מעמד כלכלי גבוה יותר (לא נמצאו הבדלים בין גברים לנשים). הנתון המדאיג ביותר מבחינתם של הנשיא ומפלגתו הוא שרק 62% מאלו שהצביעו בעדו ביוני, היו נכונים להצביע בעדו גם היום. נזכור שמפלגתו עומדת בפני בחירות פרלמנטריות חדשות בעוד שלושה חודשים.

במה אכזב המשטר את המצרים, לרבות חלק מבוחריו? הסקרים בדקו את התגובה לחמשת הבטחותיו של מורסי לגבי עניינים שיטופלו מיידית: ביטחון וסדר ציבורי, תחבורה, ניקוי אשפה, לחם וסובסידיות למזון, דלק וגז לבישול. רק בנושא הראשון - שיפור הביטחון והסדר הציבורי - היה שיעור שביעות הרצון מעל מחצית (51%, זהה לשיעור ההצבעה בעדו בבחירות). בכול הנושאים האחרים דיווחו על שיפור רק כ-40%. משמע שגם חלק מתומכיו מאוכזבים. בכל הנושאים, להוציא האחרון, נמצאה ירידה מתמדת בעיקר בחודשיים האחרונים. ההתפלגות של שביעות הרצון לפי גיל, השכלה ומעמד כלכלי חברתי, דומה בקרב תומכי מורסי ומתנגדיו. הוא הדין בהתפלגות בין אזורים כפריים ועירוניים. ברוב הערים מאוכזבי מורסי מהווים רוב.

מצרים מפולגת ומקוטבת, אפוא, בהערכתה לגבי המשטר שהולידה הדחת הנשיא מובארק. וזהו כמובן רק דו"ח ביניים. לאן יוליך התהליך? על כך ישיבו בבטחה רק שוטה וקטן.

עמנואל סיון הוא פרופסור להיסטוריה איסלאמית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו