בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ירדן: המדינה שבלמה את גל ההפיכות

הממלכה ההאשמית למדה לחיות עם מחאה בעצימות נמוכה: השוטרים מחייכים למפגינים, ואלה משמיעים סיסמאות ומתפזרים. אולי הנעשה בסוריה מוציא את החשק

19תגובות

במבט ראשון, שיירת רכבי המשטרה החונה לאורך כיכר המלך פייסל במרכז העיר הישנה של עמאן בבוקר יום שישי שעבר, הזכירה מראות דומים לפני כשנתיים בתוניס ובקהיר. גם שם התייצבו מאות שוטרים במדים ואנשי מוחאבארת לבושים אזרחית מול ההפגנות נגד המשטר, שהחלו מיד לאחר התפילות במסגדים. אבל כאן זה שונה: השוטרים הירדנים אינם נושאים אלות, מגינים ורובי גז מדמיע, ולמעט כמה קצינים החוגרים אקדחים, הם אינם חמושים כלל. הם מחייכים ונראים נינוחים כשהם עורמים ארוחות צהריים חמות ארוזות. כמה ניידות נערכות ברחובות המובילים אל הכיכר הקטנה שמחוץ למסגד אל-חוסייני הישן והצפוף, מוכנות לחסום את הגישה אליו אם יהיה צורך, אבל לא ניכר מתח באוויר. רוכלים עומדים בכל פינה עם ערימות של קרטונים, המשמשים שטיחי תפילה, ועל גג המתקן לרחיצת ידיים ורגליים, נערכים צוותי הטלוויזיה. בשעה 12:00 רק כמה עשרות גברים נאספו במסגד. קציני משטרה בכירים מתהלכים לאט ברחוב הסמוך, מחייכים לעוברים ושבים.

שנתיים אחרי פרוץ גל המהפכות בעולם הערבי, לאחר שהשלטון הופל במצרים, תוניסיה ולוב, בשעה שבסוריה השכנה עוד משתוללת מלחמת אזרחים, בממלכה ההאשמית של ירדן למדו לחיות עם ההפגנה השבועית נגד המשטר. רק לפני חודש נראה היה שההתנגדות מתחילה ללבוש אופי אלים: רבבות יצאו לרחובות בעקבות העלאת מחירי הדלק והגז והתעמתו עם כוחות הביטחון. מאות נעצרו, שניים נהרגו. תשומת הלב העולמית הופנתה לרגע לירדן ועמה התהייה על יכולת ההישרדות של המלך עבדאללה השני. כעת השוטרים רגועים, אולי מחמת יתרונם המספרי: מאות שוטרים ניצבים הכן.

בשעה 12:15, נסגרים הרחובות סביב המסגד, אבל המשטרה לא מונעת ממאות גברים לזרום אל הכיכר ולהצטרף לתפילה. רכב אחד מורשה בכל זאת להיכנס: משאית עמוסה בדגלי ירדן וציוד הגברה. התיאום המושלם עם המשטרה מעיד לכאורה שמדובר ברכב שיעמוד לרשות המפגינים נאמני המשטר. בכיכר וברחוב המלך טלאל הצמוד למסגד, עומדים כבר כאלף בני אדם, מתכוננים לתפילה והפגנה.

אחד המארגנים, אוסאמה עבאדי, מציג את עצמו כדובר תנועת הנוער של התנועה האיסלאמית: "אנחנו מוחים נגד המשך המעצרים של הפעילים ולמען חופש דיבור והעברת השלטון אל העם". האם זה כולל את הדחת המלך עבדאללה? עבאדי מחייך. "אנחנו דווקא רוצים שהמלך יישאר" הוא אומר, "אבל שהוא לא ישלוט. הוא יכול להיות מלך כמו באנגליה". האם ישתמשו באלימות כדי להשיג את מטרותיהם? "בשום אופן לא. ראינו את הדם שנשפך בסוריה. אנחנו רוצים רפורמה רציונלית, במחיר נמוך ובלי טעויות".

ב12:45- עומדים הגברים בשורות ארוכות לרוחב הכביש. חלק מהשוטרים מצטרפים אליהם לתפילה. כעת ניתן להבחין בכוח משטרה נוסף בקצה הרחוב - שש ניידות ארוכות עם חלונות כהים, עמוסות בלובשי מדים אפורים. אלה אנשי הז'נדרמריה, אפודי מגן לגופם, לראשם כובעי גרב והם מצוידים ברימוני גז מדמיע. הם ישמרו מרחק, אבל במקרה של הסלמה ייכנסו לפעולה.

באחת בצהריים מאות משתטחים אפיים ארצה. מיד אחרי התפילה, מתחילה ההפגנה. כעת מתברר שרכב ההגברה שהמשטרה איפשרה לו להגיע עד לכיכר משמש את המפגינים. בזה אחר זה עולים עליו נואמים המשמיעים סיסמאות כגון, "ברוח ובדם נפדה את ירדן", ו"לא לעבדאללה אסנור (ראש הממשלה)". בהדרגה הקריאות הופכות נועזות יותר: "העם יחיה בכבוד או ימות" ו"העם רעב בעוד הממשלה גונבת". כמה מהמפגינים נושאים שלטים עם תמונותיהם של תשעת העצורים מהחודש שעבר, שטרם שוחררו.

המפגינים עוד לא מזכירים את שמו של המלך, אבל הוא נוכח בהעדרו. "ירדן, אללה וזהו" הם צועקים, משמיטים את עבדאללה מהשילוש הקדוש הקיים ברודנויות הערביות. והנה, נואם שמפנה דבריו ישירות למלך ומאיים: "תשנה את השיטה או שסופך יהיה כזה של זין אל עאבדין בן עלי (נשיא תוניסיה המודח)", וגם: "החירות היא מאללה, לא מעבדאללה". אבל למרות שפנייה ישירה למלך, ללא שימוש בתאריו, אסורה על פי החוק הירדני ועלולה להוביל למעצר, השוטרים עומדים מנגד. היחידים שמתערבים, חוצצים בין ההפגנה לבין קבוצה קטנה של כ-30 תומכי המשטר שמטיחים בשוחרי הרפורמה "דולרים מאיראן, דולרים מאיראן", רמז לכך שהמחאה ממומנת על ידי גורמים איסלאמיסטיים קיצוניים מטהראן.

אין להפגנה שיוך מפלגתי או סממן פוליטי מובהק כלשהו, אבל הנואם האחרון הוא איש האחים המוסלמים, חסן דיאבוט, שמבטיח להמשיך במאבק עד להשגת השינוי. הוא מסיים את דבריו בשעה שתיים, מאות המפגינים מתפזרים במהירות, ותוך דקות חוזרת התנועה לרחוב הסואן. במשך שישים דקות בדיוק ניתנה למפגינים אשליה כאילו הם יכולים להעז פנים מול השלטון. אחר כך זה נגמר, עד לשבוע הבא.

מייג'ור סעיד, מפקד כוח הז'נדרמריה, חיוך של שביעות רצון על פניו, אומר ש"זאת קבוצה קטנה ולא מזיקה". הוא לא חושש שמההפגנות האלה תצמח מחאה כמו במצרים. "ירדן היא כולה משפחה אחת ויש כאן דמוקרטיה בסך הכל", הוא אומר, "הרוב לא ייתן לאיסלאמיסטים להרוס לנו". אמנם לפני חודש השתמשו אנשיו בגז מדמיע ובאש חיה, "אבל זה נגמר מהר ועכשיו אתה רואה שכולם רק רוצים להגיע הביתה בשלום".

האם דווקא בירדן הצליח השלטון לבלום את המהפכה הערבית? לפי ההפגנה השבועית בעמאן, נראה שכן. מסגד אל-חוסייני הוא לא כיכר תחריר. אבל מי אמר שהמהפכה צריכה להיוולד דווקא בעיר הבירה? גם בתוניסיה וגם במצרים התסיסה החלה בערי השדה לפני שהגיעה למרכז. ואכן, גם בירדן ההפגנות אלימות יותר בערי הדרום מוכות האבטלה כמו תפילאת וקאראק. ובכל זאת, כמעט שנתיים אחרי פרוץ ההפגנות בירדן, נראה שהמשטרה רק משתפרת בהכלה והרגעה של ההפגנות ללא אלימות.

בשיחות עם בכירים ומקורבים לבית המלוכה מתוארים המפגינים בזלזול, "מרעישים אך לא משפיעים". ואכן, גם בשיאן, לא השתתפו בהפגנות יותר מ-5,000 בני אדם. אבל גם אם הרוב המכריע לא יוצאים לרחובות, מחוץ לבועה המוגנת של הארמון ושכונות היוקרה במערב העיר קשה למצוא בעמאן תומכים אמיתיים במלך ובממשלתו. מצד אחר, ברגע שמתפזרת ההפגנה ביום שישי, קשה גם למצוא ירדני שיודה שהוא משתתף בקביעות בהפגנות. יש אפילו הטוענים שהמפגינים משרתים למעשה את השלטון בכך שהם מאפשרים לקיים מצג שווא של חופש ביטוי בירדן. למרות המעצרים והעובדה שבחודשים האחרונים העצורים מובאים בפני בית משפט מיוחד לביטחון המדינה, בכירים בממשלת ירדן טוענים שהמלך עבדאללה אכן מאפשר חופש ביטוי מלא. פורמלית, זה אולי נכון, אבל מעשית מעטים מנצלים אותו.

בשבוע האחרון התקיים בעמאן פסטיבל סרטים למען זכויות אדם. הפסטיבל, שהתקיים בחסות מרכז התרבות המלכותי, עסק בקונפליקטים בכל העולם, רק לא בירדן. החנות של עימאד שאווה ברחוב ריינבו - שדרת המסעדות והבארים במרכז עמאן - מלאה בחולצות טי-שירט שנושאות מסרים חתרניים ומהפכניים, מעוצבים להפליא. אבל אלה סמלי המהפכות במצרים, תוניסיה ואפילו פלסטין. אף מלה על ירדן. שאווה מציג עצמו כאדם אמיץ שנמצא "על הקצה פוליטית", אבל הוא מודה שבכל מקרה אף אחד לא קונה את החולצות הפוליטיות והן נועדו רק לשוות לעסק תדמית צעירה ובועטת.

לפני שבועיים הזמין המלך שישה מהמפגינים שנעצרו והוחזקו בבידוד במשך ימים, לארוחת צהריים בארמונו לאחר ששוחררו. הוא הבטיח להם שהוא פועל לשנות את המצב. ישנם חילוקי דעות רבים בין הירדנים לגבי חלקו של המלך: יש מי שרואה בו גורם מנותק, שחי את מרבית חייו מחוץ לירדן ונותן לגורמי כוח אחרים לנהל את המדינה.

אנשיל פפר

ב-23 בינואר, למחרת הבחירות בישראל, יילכו גם הירדנים לקלפי. ברחובות עמאן אין עדיין כרזות בחירות ואיש לא יודע מיהם המועמדים במחוזות השונים. אבל יש נקודת דמיון אחת למצב בישראל: לא משנה איך יתחלקו המושבים בפרלמנט, ידוע מראש מי ימשיך להחזיק בשלטון.

בחודשים הראשונים של "האביב הערבי", הצהיר עבדאללה בראיונות, על בכוונתו לבצע בירדן מהפכה חוקתית שבסופה תהיה הממלכה דמוקרטיה פרלמנטרית ולבית המלוכה יישאר תפקיד טקסי ברובו, בדומה לנהוג בחלק מהדמוקרטיות במערב אירופה. בתקופה האחרונה הוא מתראיין פחות ומקורביו אומרים שהוא לא זנח את השאיפות הדמוקרטיות, אך "מדובר בתהליך שצריך לבצע אותו בזהירות רבה והוא ייקח דורות".

ואולם, בשנה וחצי האחרונות קיים עבדאללה דיאלוג עם גופים פוליטיים שונים והוכנסו עשרות שינויים בחוקה הירדנית שנועדו להגדיל את כוחו של הפרלמנט. כמו כן נעשו שינויים קלים בתהליך הבחירות, שכללו, בין השאר, בחירה של 20% מחברי הפרלמנט באמצעות רשימה ארצית. ועם זאת, 80% מהמושבים עדיין ייבחרו בשיטה האזורית, הנותנת עדיפות ברורה לאזורים כפריים דלי אוכלוסין, בהם מתגוררים בעיקר השבטים הבדואים, בסיס התמיכה המסורתי של בית המלוכה.

אנשיו של המלך מסבירים שאם היו משנים מיד את שיטת הבחירות כולה, הדבר היה פוגע בכל המפלגות הדמוקרטיות ומאפשר לאחים המוסלמים, המפלגה היחידה בעלת תשתית ארגונית, להשיג רוב בפרלמנט. לכן, הם טוענים, יש להמשיך לבצע שינויים בהדרגה. עבדאללה חושש לא רק מעליית האיסלאמיסטים. הוא צריך לאזן גם בין הדרישות והצרכים של השבטים הבדואים, האוכלוסייה הפלסטינית שמהווה למעשה רוב במדינה, ותושבי ירדן המקוריים.

שידורי המהפכה

נעאל אלוטבה, עובד בחברת בנייה ממוצא בדואי, אומר ש"המלך הוא אדם טוב שמנסה לעשות דברים טובים, אבל הוא מוקף באנשים מושחתים. אני, כמו חצי מירדן, לא מתכוון להשתתף בבחירות האלה כי אין שום דרך לדעת עבור מי להצביע. נחכה עד אחרי הבחירות, נראה אם מי מבין הנבחרים יעשה משהו מועיל ואולי נצביע עבורו בפעם הבאה". בעיני ירדנים רבים השחיתות חמורה יותר מהעדר הדמוקרטיה.

איהאב מוקאסד, מנהל חברת תיירות, אומר ש"אדם מסכן שגונב 20 דינר נכנס לכלא, אבל מי שגונב מיליונים מכספי הציבור כמעט אף פעם לא נתפס כי הוא בעצמו חלק מהשלטון". למה לא מתרחשת מהפכה בירדן? "כי אין הנהגה וכי ראינו מה קורה בסוריה וזה לא מאוד מפתה", הוא אומר.

אנשיל פפר

גם ללא מהפכה מבית, המהפכות אצל השכנות פגעו קשה בירדן. החבלות המתמשכות בקו הגז הטבעי ממצרים ניתקו את האספקה של ישראל, אבל גם של ירדן, שנאלצת עכשיו לשלם פי חמש תמורת דלק לתחנות הכוח שלה, ולהעלות בעשרות אחוזים את המחיר לצרכנים. רק מניתוק הגז איבדה כלכלת הממלכה חמישה מיליארד דולר ולזה יש להוסיף את הפגיעה בתיירות ובאלפי עסקים, גדולים וקטנים, שהתקיימו על הסחר שבין ירדן לסוריה. בממשל הירדני טוענים שההתגברות הזמנית בהפגנות בחודשים האחרונים לא נבעה מדרישה לדמוקרטיה, אלא משילוב של גורמים שכללו את עליית המחירים והמבצע הישראלי בעזה.

מחנה הפליטים אל-זעתרי נפתח לפני פחות מחצי שנה על מישור סחוף רוחות בצפון ירדן, עבור הפליטים מסוריה. כעת מוקמים בו אלפי אוהלים וקרוואנים חדשים, לקליטת הפליטים הזורמים מאזורי הלחימה בסוריה. "הוותיקים" במרכז המחנה כבר התרגלו לחיים של עקורים, ובשדרה המרכזית של המחנה מתקיים שוק תוסס בו ניתן להשיג הכל, ממצרכי מזון בסיסיים ועד למכשירי טלוויזיה.

פליטי מלחמת האזרחים בסוריה ממשיכים לשמור על קשר עם המולדת ומתעדכנים באמצעות הרשתות החברתיות. רוב הטלפונים הניידים קולטים את סוריה ובשוק של המחנה הוקמו גם "בתי קפה", בהם ניתן לצפות בערוץ הטלוויזיה של צבא סוריה החופשי.

"יש לנו את דף הפייסבוק של דרעא, כך שאנחנו די מעודכנים במה שקורה בבית", אומר קוואני, בוגר לימודי הנדסה מובטל מהכפר תפאס שבדרום סוריה, בו החלה המהפכה לפני כמעט שנתיים. הוא נמצא שבועיים במחנה הפליטים ביחד עם בן דודו (גם הוא קוואני), וסיפורם דומה למה שמספרים פליטים אחרים שהגיעו מדרעא בימים האחרונים: יחידות הצבא הסורי שעדיין נאמנות לנשיא בשאר אסד, חוששות כעת להציב כוחות קטנים באזור בו יש נוכחות גדולה של מורדים ולכן הם סילקו את המחסומים שעמדו בכניסה לכפרים. התושבים שמחו תחילה לראות את הצבא נעלם, אבל במקום המחסומים, הם קיבלו מטחי ארטילריה, בחלק מהמקומות כולל פגזי זרחן. בהפצצה האחרונה נשרפו הבתים של משפחת קוואני. "בעבר נלחמנו עם המורדים אבל מה כבר אפשר לעשות עם קלצ'ניקוב נגד טנקים?" תוהה בן הדוד. "וחוץ מזה, היינו צריכים לקנות כדורים ונגמר לנו הכסף".

בשנה הראשונה של מלחמת האזרחים, היו המורדים תושבים מקומיים ועריקים מצבא סוריה, אך כעת מובילים את הלחימה לוחמים מיומנים ומאורגנים עם אספקה סדירה של נשק מתקדם, כלומר, ארגונים ג'יהאדיסטים וסלפיסטים שאנשיהם מגיעים מחוץ לסוריה. מוחמד עלי, צעיר בן 19 מהכפר נעאימה, שלחם בשורות המורדים עד שנפצע ברגלו מפגז טנק מתאושש עכשיו במחנה. לקראת החלמתו וחזרתו לשדה הקרב, החל לגדל זקן בסגנון הסלפיסטי, כדי שיתאים לאופנה השלטת. לא לחינם מזהירים פקידים בכירים בעמאן שיש להיערך להפיכתה של סוריה ל"חור שחור שישאב אליו ג'יהאדיסטים מרחבי העולם".

לא כל הפליטים תקועים במחנה. חצי שעה נסיעה מזעאתרי, בעיירת הגבול רמתא, עומד מוחמד ליד הרכב המסחרי שלו וצופה אל תחנת המכס במרחק מאה מטר. בפעם האחרונה עבר בה לפני שבועיים, כשנס לירדן עם אשתו ושלושת ילדיהם. "הצבא עדיין שולט בכביש לדמשק" הוא אומר. "הם עוצרים נהגים בדרך, מוציאים את החוצה ויורים בחלק מהם. יש כנראה רשימות ואני חושש שהשם שלי נמצא ברשימה".

אבל במעבר הגבול המסחר ער. בסוריה, מפעלים רבים ממשיכים לייצר ובכפרים מגדלים פירות וירקות וירדן היא השוק הקרוב ביותר. נהג שמביא סחורה עד לרמתא ימצא קונים המוכנים לשלם בעין יפה. מוחמד מעיף מבט שוב בחבילה המצטמקת של שטרות סוריים. מאז תחילת המהפכה בסוריה בפברואר 2011, איבדה הלירה הסורית 60% מערכה. מצד אחר, מכיוון שלא ניתן לשלם במטבע אחר, עדיין יש למטבע ערך כלשהו. עם הכסף הזה מוחמד יכול לחזור פנימה, למלא דלק ולהטעין סחורה על הרכב. יהיה לו במה לכלכל את משפחתו כך שלא יצטרך לקחת אותם למחנה פליטים.

כמו כולם, גם מוחמד מייחל לנפילת המשטר בסוריה, אבל אם ימתין לכך בצד הירדני של הגבול, הוא עלול למצוא את עצמו עם ערימה של שטרות חסרי ערך שעליהם תמונתו של חאפז אל-אסד. אולי הבן בשאר יחזיק מעמד עוד כמה ימים, מספיק זמן לבצע עסקה אחרונה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו