בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

בלאק פריידי באתר - מינוי ב-35% הנחה ושלושה חודשים חינם לאתר TheMarker  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שנתיים לאביב הערבי

מהר יותר, גבוה יותר, פטריוטי הרבה יותר

הדחת השליטים הגבירה את הגאווה של הספורטאים הצפון-אפריקאים במולדתם. כמו שאומר המתעמל התוניסאי וג'די בואלה, מאז ההפיכה כל הישג נראה מתוק יותר

תגובות

המתעמל וג'די בואלה מתקשה לשכוח את היום שבו נכנס לאולם האימונים שלו נציג של המשטר, ב-2009, והודיע לו שהוא מושעה. זה היה אחרי שהספורטאי התוניסאי, שייצג את ארצו במשחקים האולימפיים באתונה 2004 ובלונדון 2012, הואשם בקריעת תמונתו של הנשיא דאז, זין אל-עאבדין בן עלי, שהתנוססה על קיר המכון.

בואלה, שנחשב אחד ממתעמלי הקרקע המוכשרים בעולם הערבי, הודח לשנה וחצי מענף הספורט בו התאמן מילדות. הוא ניצל את התקופה בעיקר למנוחה מהתובענות חסרת המעצורים של המשטר, "שכל הזמן לחץ להביא הישגים", והוחזר לאימונים רק לקראת משחקי אפריקה ב-2010. לדבריו, חוקי המשטר האפל של בן עלי היו ברורים מאוד: "כשהתראיינת היית קודם כל צריך להודות לנשיא ורק לאחר מכן הורשית לדבר על הישגיך".

תוניסיה שלאחר המהפכה מתמודדת עם אינפלציה גואה ועם עלייה באבטלה. תחת שלטונה של המפלגה האיסלאמית א-נהדה גם מורגשת תסיסה ברחובותיה. "אבל לפחות עכשיו כשאני מתחרה, אני יכול לחשוב על הדגל ועל המדינה שלי", הודה בואלה בראיון לסי-אן-אן. "אנחנו, הספורטאים, פחדנו בעבר למתוח ביקורת על המשטר, אפילו בתוך הבית שלנו. אולי מישהו שתל שם מצלמה? אולי מצותתים לשיחות הטלפון שלנו?". שנתיים אחרי שהירקן מוחמד בועזיזי הצית את עצמו וליבה את אש המהפכה שהדיחה את בן עלי, הספורטאי אומר שכל הישג שלו בזירת ההתעמלות נעשה מתוק יותר.

רויטרס

תחושות כאלה אינן נדירות במרחב הספורטיבי הערבי. עבדאללה אידריס, חבר נבחרת מצרים ברכיבה על אופניים, אמר לפני חודשים מעטים ל"הארץ", "אני מרגיש גאה יותר לייצג את מדינתי". הגאווה לא פחתה גם לאחר שנה רוויית אלימות, שבה בוטלו תחרויות רבות ובהן אליפות הרכיבה הלאומית, שהיתה אמורה להיערך בסיני. האצן עאמר סעוד, שעד לפני זמן לא רב החזיק בתואר האדם המהיר ביותר בצפון אפריקה, מרגיש גם הוא כך.

הספורטאים הלובים שמחים יותר לייצג את מדינתם לאחר ששוחררה משלטונו הרודני של מועמר קדאפי. "הלובים כבר לא משחקים רק בשביל להצליח, אלא גם למען ממשלה חדשה, דגל חדש ומדינה חדשה", אומר מאמן נבחרת לוב בכדורגל לשעבר, הברזילאי מרקוס פקטה. שנים ארוכות נעזרו פוליטיקאים מושחתים בכדורגל המקומי כדי להסיח את דעת הציבור הלובי מזכויותיו הבסיסיות. כל כדורגלן לובי מכיר את הסיפורים על סעדי קדאפי, בנו של השליט וכדורגלן בעצמו, שנחשד ברצח אוהדים, שחקנים ומאמנים מקבוצות יריבות, אף על פי ש"הספורט לא ממש עמד בראש מעייניו של אביו", כפי שמעיד נביל אל-עלאם, נשיא הוועד האולימפי הלובי.

לאחר השחרור מקדאפי ומרודנים אחרים, הפטריוטיזם בעולם הערבי עולה כפורח. מתיו בארט, סטודנט באוניברסיטת אוקספורד הבודק את ההשפעה של התפתחויות פוליטיות על ביצועיהם של ספורטאים, מצא בסקר שעשה בתחילת השנה, כי נבחרות הכדורגל הצפון אפריקאיות הבקיעו יותר שערים ושיפרו את דירוגן היחסי מאז החל האביב הערבי. בארט סבור כי חוסר השקט והמהומות התכופות דווקא הגבירו את הלכידות בין שחקני הנבחרות הלאומיות, וזו תורגמה לשערים ולניצחונות. "הם (השחקנים) פשוט מרגישים משוחררים יותר", מסביר בתמציתיות נביל מלול, מאמן קבוצת הכדורגל התוניסאית אספרנסה.

הכדורגל המצרי עדיין לא הצטרף למגמה. בפברואר נהרגו 72 אוהדים במשחק בין אל-אהלי לאל-מסרי בפורט סעיד. האסון קרה לאחר שאוהדי אל-מסרי תקפו את יריביהם, שהשתתפו בהפגנות נגד משטרו של חוסני מובארק. למרות רגעים של נחת, כמו בהעפלתה של אל-אהלי לחצי גמר אליפות העולם למועדונים החודש, אווירה קודרת אופפת את הכדורגל המצרי מאז. כל משחקי הכדורגל במצרים מתקיימים ללא קהל והיחס התקשורתי לענף מקרין עוינות.

מנהלי אל-אהלי בטוחים שהדכדוך יישטף יום אחד בגל פטריוטיזם שיסחוף גם את הכדורגל המצרי. מתי? "בקרוב". לדבריהם, הגל הזה יכול להביא את הנבחרת הלאומית "לפחות עד גביע העולם בברזיל ב-2014". 

זו שאיפה נאה, אבל מוקדם לקבוע כיצד ישפיעו ההפיכות במדינות ערב על הישגי ספורטאיהן. "לפני שיתפנו לעסוק בזוטות כמו ספורט, מנהיגי המדינות המהפכניות חייבים לבסס את שלטונם ולקיים את ההבטחות שנתנו לבוחריהם", אומרת ד"ר נוגה אפרתי, מומחית למזרח התיכון ממכון טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית. "אחרת גם הם עלולים לגמור כמו האוהדים של אל-אהלי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו