מאזן הכוחות בעולם מתערער: מי תשלוט במאה ה-21? - בעולם - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צילום: עדי עמנואל

מאזן הכוחות בעולם מתערער: מי תשלוט במאה ה-21?

לכתבה

41תגובות

ארה"ב הולכת ומאבדת את מעמדה ההגמוני הצבאי והכלכלי בעולם, וזמנו של הסדר העולמי שבנתה עבר.

זוהי תזה שגורה שמתבטאת חדשות לבקרים בכותרות כמו "קיצה של המאה האמריקאית", ו"מותו של הפקס אמריקנה" (השלום האמריקאי).

תקיפות איראניות במפרץ קוראות תיגר על ארה"ב. בסוריה הכרזה על נסיגה ומעורבות גדולה של רוסיה מטות את מאזן הכוחות במזרח התיכון. מפגני עוצמה במיצרי טייוואן של ארה"ב ומנגד הרחבת מוטת השליטה של סין בים הדרומי, כולל שימוש בציים אזרחיים. פעילות צבאית רוסית בחוג הקוטב הצפוני ומתקפות סייבר בגבולות עליהם מגינה נאט"ו - כמה מההתרחשויות הצבאיות בשנה האחרונה מעוררות שאלות לגבי מאזן הכוחות העתידי.

יתר על כן, הסדר הבינלאומי הליברלי שלדברי הפרשנים הליברלים מפורק כיום על ידי נשיא ארה"ב  דונלד טראמפ הוא זה שנבנה על ידי ארה״ב עצמה, עם בעלות בריתה לאחר מלחמת העולם השניה, ונשמר על ידיה מאז.

המלחמה הקרה לא נהפכה למלחמת עולם שלישית בזכות שימור מאזן כוחות דו-קוטבי בין ארה"ב לבין ברית המועצות, הודות למדיניות ההרתעה האפקטיבית שנקטה ארה״ב. השתיים שמרו על יציבות של מדינות החסות וכפו עליהן הסדרים – כמו זה של ישראל ומצרים לאחר מלחמת יום הכיפורים.

סיום המלחמה הקרה עורר לתקופה קצרה את התחושה שארה"ב נותרה מעצמה יחידה בעולם שבו מאזן כוחות חד-קוטבי שהפך אותה לשומר הסדר הבינלאומי. למרבה האירוניה היתה זאת המדיניות האמריקאית, כולל כיבוש עיראק, שהביאה לערעור הסדר במזרח התיכון וליצירת מוקדי סכסוך לאומיים, דתיים ושבטיים חדשים.

המחיר הכבד של המלחמות בעיראק ובאפגניסטאן והמשבר הפיננסי של 2008 הוכיחו שיש מגבלות על יכולתה של ארה״ב לקבוע את הסדר העולמי. התוצאה: ארה״ב מצטיירת כמי שאיבדה את רצונה לשמש כשוטר העולמי, קוראת תיגר על ברית נאט״ו ומאיימת לבטל את שאר הבריתות האזוריות שלה ולהסיג את כוחותיה מרחבי העולם.

1. תרחיש הכאוס הגלובלי

 

איור: שי, טראמפ ופוטין
עדי עמנואל

על פי תרחיש האימה הזה הבדלנות האמריקאית תאפשר לכוחות הלא-ליברליים כמו רוסיה, סין, איראן, טורקיה, ונצואלה וצפון קוריאה, לקדם את האג׳נדות התוקפניות שלהם.

ללא הגנה אמריקאית, העולם ייטרף בתוהו ובוהו אפוקליפטי שיביא אותו למצב המזכיר את סדרת סרטי "מקס הזועם". יהיה זה תמהיל רצחני של התפוררות מדינות לאום כמו בריטניה וספרד; מלחמות אזרחים נוסח סוריה ולוב שיידרדרו למאבקים בין-שבטיים ובין-דתיים; וטרור גואה. בסופו של התהליך יגיעו מלחמות עולם נוראות שבהן ישתמשו הצדדים היריבים בנשק גרעיני ותוצאותיהן יאפילו על זוועות מלחמת העולם השנייה.

בתרחיש זה, התפרקות האיחוד האירופי תוביל למלחמה בין רוסיה וגרמניה, ואולי בין גרמניה וצרפת, עם הצרפתים שמצטרפים לבריטים באתגור ההגמוניה של גרמניה ביבשת. בניגוד לשלושת הסכסוכים הגדולים של המאה הקודמת, אמריקה הבדלנית לא תגן על הגרמנים מהתוקפנות הרוסית ולא תבוא לעזרתן של צרפת ובריטניה.

החזית הקשה ביותר בתרחיש זה תהיה סין-ארה"ב. מלחמת הסחר המתנהלת זה שנתיים תהיה פרק ההקדמה לסאגה מלחמתית, שפרקה הראשון יהיה ניסיון סיני לכבוש את טייוואן או להשתלט על איים בים סין הדרומי של יפן והפיליפינים. אין להוציא מכלל אפשרות הידרדרות מהירה ביחסי יפן-סין, הודו-וסין, ואף בין קוריאה המאוחדת ויפן בעקבות החלטת השתיים האחרונות להצטייד בנשק גרעיני בעקבות העלמות המטריה הגרעינית האמריקאית.

במזרח התיכון יצטיידו איראן וסעודיה בנשק גרעיני לחמש את המלחמה בין סונים לשיעים. ישראל, טורקיה, ורוסיה יחשבו את סיכויי הרווח שלהן לפני שייכנס לקלחת הסונית-שיעית המסוכנת. הכורדים והפלשתינאים יידחקו הצידה על ידי השחקנים הראשיים שינסו להגיע להסכמים כאשר האינטרסים של שחקני המשנה יורדים לתחתית הרשימה, כמו שקרה לפולין שנפלה קורבן מספר פעמים להסכמים בין הגרמנים והרוסים — והאמריקאים  - לאחר מלחמת העולם השנייה.

2. ארה"ב: ראשונה בין שוות

 

איור: שי, טראמפ ופוטין
עדי עמנואל

אמריקה, הכוח הפוליטי- צבאי החזק בהיסטוריה מאז האימפריה הרומית, תהיה ראשונה בין שווים. בתרחיש זה תומכות לא מעט התפתחויות בנות זמננו. ממשל טראמפ, למרות הכרזתו על בדלנות, הגדיל את תקציב הבטחון ב-2020 ל-750 מיליארד דולר, יותר מהתקציב הכולל של שבע המדינות הבאות אחרי ארה"ב בדירוג תקציבי הבטחון, כולל סעודיה וחברות נאט"ו אחרות. למרות הרטוריקה ונבואות הזעם, ארה"ב לא נקטה בצעדי נסיגה ממחויבותה לבריתות ההגנה באירופה, יפן ודרום קוריאה.

למעשה, דרישתו של טראמפ כי גרמניה, יפן ודרום קוריאה יגדילו את תקציב הביטחון שלהן מראה לא רק את השפעתה של ארה"ב, אלא את רצונה בהגדלת בסיס הכוח המשותף. נאט"ו החלה באחרונה בהליך צירוף צפון מקדוניה לברית הצבאית, וערכה בפולין ומדינות מרכז אירופיות אחרות תמרונים צבאיים ששולחים מסר ברור לרוסים להמנע מאיומים לא רק על פולין אלא גם על המדינות הבלטיות והסקנדינביות.

וושינגטון מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם מדינות מזרח אסיה, כולל סינגפור, מלזיה, אינדונזיה ובמיוחד עם וייטנאם — שרואה בסין את האיום המרכזי על ביטחונה —  כחלק מאסטרטגיה של בניית ציר פרו-מערבי, שיכלול את הודו, יפן, דרום קוריאה, אוסטרליה וניו זילנד, מתוך מטרה לבלום את כוחה הצבאי העולה של סין ולהדגיש שארה"ב ממשיכה להיות מעורבת באסיה.

מלחמות הסחר בין ארה"ב לסין המתנהלות עתה הן חלק מאסטרטגיה אמריקאית למנוע את הפיכת תרחיש "המאה הסינית" למציאות: צמצום הגרעון המסחרי, מניעת הובלתה של סין בבינה מלאכותית ורשתות תקשורת מתקדמות. הניצחון בתחרות הכלכלית הוא הבסיס, מאמינים האמריקאים, לניצחון בשדה הקרב של העתיד.

האמריקאים לא מעוניינים להישאב למלחמה אזורית גדולה במזרח התיכון, כשם שעשו בעשורים קודמים. אולם לגישה זו יש מניע רחב יותר: רצון להעביר את המוקד האסטרטגי מ"אסיה המערבית" ל"מזרח הרחוק", לסגת מהעימות עם אל-קאעידה ודאעש ולפנות משאבים מהמלחמה בטרור לבלימת סין.

באמצעות בעלי בריתה הערביים וישראל, מקווים האמריקאים לבלום כוחות רדיקליים כמו איראן ולשמור על יציבות באזור. אין זו התנתקות אסטרטגית מוחלטת, אלא סוג של פקס אמריקנה שעומד במבחן עלות-תועלת שיאפיין את המדיניות האמריקאית החדשה.

תרחיש אמריקה כראשונה בין שווים יאפשר את שימור היציבות הבינלאומית. העוצמה הכלכלית והצבאית האמריקאית תרתיע את סין ורוסיה, איראן וצפון קוריאה, קובה וונצואלה, מלנסות לערער את הסטטוס קוו ותצמצם את הסיכויים לסכסוכים צבאיים אזוריים או גלובליים.

3. הסטטוס קוו מתערער

 

איור: שי, טראמפ ופוטין
עדי עמנואל

לתרחיש הקודם, שבו ארה"ב היא ראשונה בין שווים השלכות פוטנציאליות שליליות, כפי שהמתח בין כוחות הסטטוס קוו בשנות ה-30 של המאה הקודמת — בריטניה, צרפת וארה"ב — ובין הכוחות שדרשו שינוי — גרמניה, איטליה וצרפת — הוביל למלחמת העולם ה-2, ומתח דומה בין האימפריה הבריטית השוקעת וגרמניה העולה לפני כן יצר את התנאים למלחמת העולם הראשונה.

כל זמן שאין הסכמה ברורה בין וושינגטון ובייג'ין על עתידם הפוליטי של טייוואן והאיים בים סין הדרומי, ינסו קבוצות לאומניות בשתי הבירות ללחוץ על הממשלות לנהוג בתקיפות נגד מה שיתואר כתוקפנות של הצד השני. בעלות הברית של ארה״ב וסין, שלהן אינטרסים הקשורים לסכסוכים, יעודדו הסלמה בדיפלומטיה מדינית וצבאית.

סין, רוסיה, איראן ויריבות אחרות של ארה"ב יימנעו מהתגרות ישירה באמריקאים. התרגיל הצבאי הרוסי שהסתיים בהשתלטות על חצי האי קרים ללא מעורבות ישירה של כוחות יבשה רוסיים, או התקפות הסייבר הרוסיות על המערב משקפים את הדרך שבה מוקדי סכסוך שונים עשויים להתפתח בשנים הקרובות.

ערעור הסטטוס קוו מותנה בעוצמה שבה האמריקאים יהיו מוכנים ומסוגלים להגן על מעמדם האסטרטגי הנוכחי. גם ברק אובמה וגם טראמפ ניסו להבטיח את עלות-התועלת של הגנה על מעמדה של ארה"ב תוך שהם מנסים להימנע ממצב שבו האמריקאים פורשים כוחות קרקעיים (המונח האמריקאי השגור הוא "מגפיים על הקרקע") במוקדי סכסוך. שניהם ציפו כי לחץ כלכלי ולחץ צבאי מרומז — כמו הנוכחי במפרץ הפרסי, חצי האי הקוריאני וונצואלה — יאפשר לוושינגטון להשיג את מטרותיה.

לאחר שנים של ניסיונות אמריקאיים לשמור על המעמד הגלובלי של ארה״ב, הציבור האמריקאי עלול לאבד את סבלנותו ולסרב לשלם את המחיר הכלכלי והצבאי של מדיניות זאת. כבר עתה ניכרת העלייה בלחצים פוליטיים פנימיים לצמצם את המעורבות האמריקאית באזורים ובבעיות שלא נוגעות ישירות לבטחון הלאומי האמריקאי ולהגיע להסדרים עם יריבותיה הנוכחיות. ערעור הסטטוס קוו יכול לשלוח את העולם לתרחיש הראשון או האחרון, שמובא בהמשך.

4. סין עולה: מאזן רב קוטבי

 

איור: שי, טראמפ ופוטין
עדי עמנואל

במסגרת תרחיש מאזן הכוחות הרב-קוטבי מגיעות המעצמות הגדולות — ארה״ב, סין, רוסיה ואולי הודו — להסכמה כוללת במטרה למנוע מצב שבו הדרך היחידה לפתור את הסכסוכים ביניהם תהיה באמצעות כוח צבאי.

התוצאה אינה בדיוק שבת אחים גם יחד או שלום עלי אדמות, אלא אסטרטגיה שתהיה מבוססת על תפישה ריאל-פוליטית שתאפשר יצירתם של אזורי השפעה מוגדרים ומוכרים: סין במזרח אסיה; רוסיה במזרח אירופה והקווקז; ארה״ב במרכז ודרום אמריקה. חלוקה זו תחייב את המעצמות לא לקרוא תיגר על המעצמה הדומיננטית באזור, וכל מעצמה תהנה מחופש פעולה צבאי באזור שלה. למדינות הנתונות באזור ההשפעה לא תיוותר ברירה - לאוקראינה  להגיע להסדר עם רוסיה, לווייטנאם להגיע להסדר עם סין, לוונצואלה עם ארה"ב, ולטייוואן לקבל תכתיב אמריקאי-סיני.

באזורי מתיחות אחרים כמו המזרח התיכון ואפריקה יהיה שיתוף פעולה דיפלומטי וצבאי רב-מעצמתי במטרה לייצר מאזן כוחות אזורי שישמור על יציבות, ולמנוע ממדינות כמו איראן או ישראל לערער את הסטטוס קוו.

מודל רב-קוטבי כזה שימש בסיס למעצמות הארופיות שהביסו את נפוליאון בונפרטה והגיעו להסכמה בקונגרס וינה (1815-1814) להקים מעין דירקטוריון בין-מעצמתי, שבו נכללה גם צרפת המובסת. מודל זה שמר על היציבות בארופה — למעט מלחמת קרים והמלחמה בין גרמניה המאוחדת וצרפת — במשך כמאה שנה ולפני שהעולם נגרר לתוהו ובוהו הרצחני של מלחמת העולם הראשונה.

לקריאה נוספת:

התקיפה במפרץ: לאיראן יש הרבה מה להפסיד// צבי בראל

למרות ההסכמים, העולם מפנה את גבו לריסון הנשק הגרעיני// אקונומיסט

הסכנה מספר אחת לברית נאט"ו היא המדינה המנהיגה אותה// אנשיל פפר

ארה"ב נוטשת את אירופה// אקונומיסט

בגדוד אחד, חיילים גרמנים והולנדים ביחד, בדרך לצבא אירופי גדול// ניו יורק טיימס

מסר לסין: ארה"ב שטה במיצרי טייוואן// רויטרס

אחרי החול של המזה"ת, ארה"ב נערכת למלחמת חורף // ניו יורק טיימס

"מאתיים אלף טונות" של דיפלומטיה בים התיכון: צפו במפגן הכח של הצי האמריקאי// CNN

הן מפחדות - מרוסיה. המדינות שבאמת יפסידו מפגיעה בנאט"ו// ניו יורק טיימס

פוטין יפתח טילים חדשים// אי-פי

היציאה המסתמנת של רוסיה מסוריה מפנה מקום לשחקנים אחרים ועלולה לסבך את ישראל// צבי בראל

גורמים בממשל: טראמפ זועם על יועצו לביטחון לאומי בולטון שדוחף למלחמה עם איראן// הארץ

הנשק החדש של סין: מציאות או מדע בדיוני// CNN

דרך המשי של סין לבסיס הטילים הסעודי// צבי בראל

ד"ר הדר הוא עיתונאי ופרשן לעניינים גלובליים, לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ומרצה למדע המדינה ב"אמריקן יוניברסיטי"

 

הרשמה לניוזלטר

כל מה שצריך לדעת על אמנות, בידור ופנאי - ישירות אליכם למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות