המהגרים שהוחזרו לדרום סודאן מתגעגעים לישראל

שניים מאזרחי המדינה שחיו בישראל ושבו לארצם רוצים כעת רק לצאת ממנה. "יש אנשים שיודעים להסתדר פה, אבל אני חושב כמו ישראלי", אומר אחד מהם

צור שיזף
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
צור שיזף

עובדיה בא לפגוש אותי במלון שבו שהיתי על גדת הנילוס. הוא בא עם יוחנן. בג'ובה קוראים להם בשמות אחרים. אמא של עובדיה היא מוסלמית ואבא שלו נוצרי, והוא משבט ג'ובה. הוא הגיע לארץ כשהיה בן 13 וגר באילת, באילות ובמדרשת שדה בוקר. עד לפני כמה חודשים. שניהם מדברים עברית ישראלית.

עובדיה מתגעגע לארץ, לחברים, למקומות שהוא אוהב, לגליל, לנחל צין. למדרשה. הוא מקווה שישלחו לו הזמנה, שיוכל לחזור ללמוד בארץ חקלאות. ליוחנן אין ציפיות כאלו. כל מה שהוא רוצה זה לצאת מדרום סודאן, מהמקום הזה שאין בו עתיד, שהכל בו מושחת. בשלושת הימים האחרונים הוא הגיע למשרד שמטפל בהוצאת דרכונים והצליח למלא דף אחד משלושה שהוא צריך למלא. "אני צריך לבוא לישון כאן כדי להיות שם בחמש בבוקר, אחרת בחיים לא אצליח למלא את הטפסים", הוא מסביר.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ