גל מחאה ציבורית על שחיתות ודיכוי פוליטי לא מרפה מאתיופיה

ההפגנות התחילו בנובמבר בעיקר על ידי חברי הקבוצה האתנית אורומו, אך התחושות אינן נחלתה של קבוצה אחת בלבד במדינה. בין 80 ל–250 מפגינים נהרגו, בממשלה טוענים כי המספרים מופרזים

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

התפרצות מחאה ציבורית חסרת תקדים במשכה ובממדיה מאז עליית מפלגת השלטון באתיופיה ב–1991, מלבה תערובת נדירה של מורת רוח במדינה. ההפגנות, שהתחילו בנובמבר בעיקר על ידי חברי הקבוצה האתנית אורומו, המהווים כשליש מ–97 מיליון תושבי המדינה — מסרבות לדעוך. אדרבה, הן מתפשטות.

הממשלה ביטלה את תוכניתה להרחבת גבולות עיר הבירה אדיס אבבה לתוך שטח אורומיה, הגדולה בתשע מדינות מחוז ושתי ערי־מדינה של הרפובליקה הפדרלית, תוכנית שהיתה הסיבה המקורית לתסיסה. אבל המחאות תפחו מאז לכדי הפגנת זעם גדולה הרבה יותר. האזרחים מתלוננים על בעלות על הקרקעות, שחיתות, דיכוי פוליטי ועוני. התחושות הללו אינן נחלתה של קבוצה אתנית אחת בלבד באתיופיה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ