גל מחאה ציבורית על שחיתות ודיכוי פוליטי לא מרפה מאתיופיה

ההפגנות התחילו בנובמבר בעיקר על ידי חברי הקבוצה האתנית אורומו, אך התחושות אינן נחלתה של קבוצה אחת בלבד במדינה. בין 80 ל–250 מפגינים נהרגו, בממשלה טוענים כי המספרים מופרזים

אקונומיסט
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אקונומיסט

התפרצות מחאה ציבורית חסרת תקדים במשכה ובממדיה מאז עליית מפלגת השלטון באתיופיה ב–1991, מלבה תערובת נדירה של מורת רוח במדינה. ההפגנות, שהתחילו בנובמבר בעיקר על ידי חברי הקבוצה האתנית אורומו, המהווים כשליש מ–97 מיליון תושבי המדינה — מסרבות לדעוך. אדרבה, הן מתפשטות.

הממשלה ביטלה את תוכניתה להרחבת גבולות עיר הבירה אדיס אבבה לתוך שטח אורומיה, הגדולה בתשע מדינות מחוז ושתי ערי־מדינה של הרפובליקה הפדרלית, תוכנית שהיתה הסיבה המקורית לתסיסה. אבל המחאות תפחו מאז לכדי הפגנת זעם גדולה הרבה יותר. האזרחים מתלוננים על בעלות על הקרקעות, שחיתות, דיכוי פוליטי ועוני. התחושות הללו אינן נחלתה של קבוצה אתנית אחת בלבד באתיופיה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ