הכאוס בלוב ואדישות אירופה חושפים את הפליטים להתעללות

בלוב, הגבול בין כנופיות פשע, מיליציות וכוחות הביטחון מטושטש למדי. מבקשי המקלט שרואים בה שער לאירופה מוצאים עצמם כלואים, מוכים דרך קבע ומאולצים לעבוד בפרך

לוגו אי-פי
אי-פי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
לוגו אי-פי
אי-פי

הסיוט שעבר לאיה דונזו מליבריה יכול לשמש תמרור אזהרה לעשרות אלפי האפריקאים שיוצאים מדי שנה בנתיב ההגירה ללוב, שבה הם רואים שער לחיים בטוחים באירופה. אלא שבמקום להגשים את חלומם, רבים מהם חווים בלוב השסועה ממלחמות עינויים, מעצרים ואונס. חלקם אף לא שורד את החיים במדינה.

דונזו היה אחד מכמה עשרות פליטים שחולצו על ידי הספינה "אקווריוס", שאותה חכרו ארגון "רופאים ללא גבולות" וארגון ההצלה "אס־או־אס מדיטרנה", ב–23 ביוני סמוך לחופי לוב. באותו יום חילצה האקווריוס שתי אוניות, אחת מהן אחרי רדת החשיכה. הקברניט איתר אותה במקרה כשכבר נואש מלחפש. לאחר מכן, אסף עוד כמה מאות בני אדם מאוניית חיל הים האיטלקי, כדי להעבירם לחוף מבטחים. האקווריוס הפליגה לכיוון סיציליה כשעל סיפונה יותר מ–650 פליטים, הרבה יותר מהקיבולת המותרת. הפליטים המותשים — גברים, נשים וילדים קטנים — הצטופפו על סיפון האונייה ובמסדרונותיה. הם לבשו סרבלים לבנים שחילקו להם עובדי ארגון הסיוע והתעטפו בשמיכות אפורות. אחרי שנרגעו מההלם הראשוני, החלו לזרום הסיפורים על טראומות ועינויים שעברו בלוב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ