מלוב ועד סודאן, האליטות והצבא גונבים לעצמם את האביב הערבי

שמונה שנים אחרי גל ההפיכות בעולם הערבי, תודעת כוחו של הציבור אינה מספיקה כדי לחולל מהפכות. כשהעם דורש להפיל את השליט, הצבא נחלץ לצד המפגינים - והופך לממליך מלכים

צבי בראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צבי בראל

ביום חמישי שעבר פתח "הגנרל" הלובי חליפה חפתר במסע כיבוש שאפתני שמטרתו לכבוש את עיר הבירה טריפולי ולהפוך לשליט המדינה. חפתר, בן 75, הוא בעל בריתו לשעבר של הנשיא מועמר קדאפי והשתתף יחד עמו בהפיכה שהעלתה אותו לשלטון בשנת 1969. עד לאחרונה הוא נחשב האיש החזק שעליו יוכל המערב להישען בלוב המפוררת.

עוד זה מפגיז ומפציץ את פאתי טריפולי, הודיע אתמול מפקד צבא סודאן כי הדיח את הנשיא המכהן, עומר אל-בשיר, עצר את ראשי מנגנוני הממשלה, וכי בכוונתו לכונן מועצה צבאית שתנהל את המדינה לתקופה של שנתיים לפחות. זמן קצר קודם לכן ניצבו מדינות המערב מול אתגר חדש ובלתי צפוי כאשר נשיא אלג'יריה, עבד אל-עזיז בוטפליקה, פרש מכהונתו הארוכה בת 20 השנים, אחרי הפגנות סוערות שדרשו את הסתלקותו. ואילו במרוקו מתחדשות הפגנות של תנועת המחאה באזור הריף הצפוני במחאה על עונשי המאסר הכבדים שהוטלו על מפגינים שנעצרו בהפגנות קשות שהתחוללו בשנת 2017.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ