אורז לאפריקאים, חיטה לאסייתים: שאיפות חברתיות משנות את הרגלי התזונה בעולם

במערב אפריקה יותר ויותר תושבים ממלאים את צלחותיהם באורז; בדרום־מזרח אסיה זונחים את הדגן המסורתי ופונים לקמח החיטה ה"מערבי"; ובארה"ב מתרחקים משני המזונות גם יחד ונוהים אחר טרנד ה"דגנים הטהורים"

אקונומיסט
חקלאי מביט על חלקת אדמה שנחפרה בה תעלה באורך 24 קילומטרים במאלי, ב-2010
חקלאי מביט על חלקת אדמה שנחפרה בה תעלה באורך 24 קילומטרים במאלי, ב-2010צילום: TYLER HICKS / NYT
אקונומיסט

אם מזון מבחינתכם הוא רק חומר או מקור להנאה, ביקור בשוק איכרים בשכונת פסיפיק פלסיידס עשוי לפקוח את עיניכם. בשביל הלקוחות באזור יוקרתי זה בלוס אנג'לס, הלבושים בבגדי ספורט מלייקרה, אכילה היא פעילות מורכבת. אשה עם כובע לבד בשם ג'ולי אומרת שהיא מנסה להימנע מאכילת קמח לבן כי זה גורם לה לחוש נפוחה — אך היא חורגת מהכלל הזה כשמדובר בטורטיות. אם לילדה בת ארבע אומרת שהיא אוכלת אורז חמש פעמים בשבוע — אבל "לא גאה בכך". אשה שלישית, סוזן טטוי, שלמדה לבדה על תזונה, מעדיפה אורז מלא, קינואה, תרד סיני (ירבוז) ודוחן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ