אחרי הסיוטים, הוא התעורר למשימת חייו: לתת לכל מהגר שמת בים קבורה הולמת

בובאקאר ואן דיאלו היגר למרוקו מגינאה, ומצא את עצמו בלב משבר הפליטים. באופטימיות ובאומץ, הוא שם לעצמו למטרה לזהות כמה שיותר גופות של מהגרים שנסחפו לחוף - ולהעניק להם כבוד אחרון. "זה ממלא אותי שמחה", הוא מספר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ואן דיאלו משקיף על הים התיכון בנאדור, ביולי
ואן דיאלו משקיף על הים התיכון בנאדור, ביולי. "אני אומר לעצמי לפעמים שאלוהים שלח אותי לכאן לעזור לאנשים, כמו משיח"צילום: SEIF KOUSMATE / NYT
איידה אלאמי, ניו יורק טיימס
איידה אלאמי, ניו יורק טיימס

חודשים ארוכים לא הצליח בובאקאר ואן דיאלו להירדם בלילות מבלי אור בחדרו. בראשו של ואן דיאלו, מתנדב בקו סיוע למהגרים העושים דרכם ממרוקו לאירופה, הדהדו זעקותיהם של נשים וילדים שהתקשרו אליו בשעה שספינותיהם נבלעו בין גלי הים הסוערים.

אבל לא בגלל קולות אלה, מחרידים ככל שהיו, נטרפה שנתו. בסיוטים הנוראיים ביותר שפקדו אותו ראה בעיני רוחו את הגופות הלא מזוהות שנסחפו אל חופי העיר נאדור שלחוף הים התיכון בצפון מרוקו, ונערמו לאחר מכן בחדר המתים העירוני. הוא החליט שמשימת חייו תהיה ארגון קבורה הולמת לפליטים הללו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ