בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרפובליקה המרכז־אפריקאית: בלי נשיא, בלי חוק, בלי כלכלה

מאז שהמורדים תפסו את השלטון והדיחו את הנשיא, הפכו החטיפות, מעשי האונס וטבח האזרחים לשגרת החיים באחת המדינות הנחשלות באפריקה

תגובות

שני הגברים שוכבים ללא תנועה בחלקה האחורי של משאית כשפניהם מופנים אל על באחד מרחובותיה של בנגי, בירת הרפובליקה המרכז־אפריקאית. מעליהם ניצבים מורדים לבושי מדים. ידידיהם של השנייים מספרים שהמורדים לכדו אותם כשקראו עלונים הקוראים לשביתה כללית. חטיפה כזו אירעה בקרבת מקום גם יום לפני כן - ארבעה נחטפו ונורו למוות בהפגנה נגד חטיפה אחרת.

המורדים, המשתייכים למיליציית “סלקה” (“הברית” בשפת סאנגו), הם אלה שעל פיהם ישק דבר ברפובליקה המרכז־אפריקאית, מדינה נחשלת שמספר הפיכות שבוצעו בה מאז תום העידן הקולוניאלי גדול פי ארבעה ממספר הבחירות החופשיות שנערכו בה. כעת, אפילו ראש הממשלה אומר שהמדינה “במצב הרה אסון”. המורדים שולטים ללא מצרים מאז שתפסו את בנגי במארס תוך שהם בוזזים, חוטפים אונסים ורוצחים באין מפריע. בסך הכל נרצחו יותר מ-400 אנשים.

הרפובליקה המרכז־אפריקאית, שאוכלוסייתה מונה 5.1 מיליון, היא כיום אחת המדינות הבעייתיות ביותר באפריקה. יש לה מנהיג מורדים היושב בארמון הנשיאות, נשיא מודח שחי בגולה לאחר שנס על חייו, וחוקה מבוטלת. המורדים, חלקם בכלל אזרחי צ’אד, מסתובבים שבידיהם רובים. חלקם צעירים מאוד, ממש נערים, והתושבים מתרחקים מהם ככל יכולתם. לכל אחד יש סיפור על חטיפה ורצח.

אפילו במדינה עם היסטוריה ארוכה כל כך של חוסר יציבות, המצב הנוכחי ברפובליקה המרכז־אפריקאית מעורר דאגה מיוחדת. ארגונים הומניטריים מזהירים מפני אסון נרחב - חוסר תזונה ומחלות, קריסת הכלכלה והפסקת הסיוע. עובדים בארגונים זרים נמלטו, והאלימות מחוץ לבנגי מונעת מאיכרים לטפל ביבוליהם. “ארוחה אחת ביום, לפעמים אפילו לא זה”.

אי-אף-פי

משרדי הממשלה נטושים לפעמים לתקופות ארוכות, משום שעובדי המדינה לא קיבלו משכורות חודשים רבים. בכירים רבים מדברים על יאוש טוטאלי מכיוון שמאז מארס, לאחר גירושו של הנשיא השנוא פרנסואה בוזיזה, הממשל המרכזי פשוט חדל לתפקד. אחד השרים עבר לעבוד כנהג מונית משום שהמכונית שלו נגנבה על ידי המורדים. שר אחר יושב לבדו במשרד שכל רהיטיו נגנבו. “זו אנרכיה”, אומר רה"מ ניקולה טיאנגאי, לשעבר עורך דין לזכויות האדם, שהמורדים מינו כדי שייצג אותם לכאורה בפני העולם החיצון. “ביזה, הצתות, אונס, טבח אזרחים. הם מבצעים פעולות טרור”.

בסמטאות העפר של בנגי, בין בתים בנויים מבוץ, תושבים מדברים על חטיפות אקראיות ודרישות כופר מצד אנשי סלקה. “התושבים חיים באימה”, אומר פועל הטקסטיל פאוסטן ינדרגו. שכנו, בנאי בשם אנרי בוסקו, אומר שמורדים הכו אותו ושנאלץ לנסוע לקמרון כדי לקבל טיפול. “אנחנו כעת במדינת רפאים”, אומר דיפלומט מערבי שנשאר בעיר, “מסוכן פה מאוד. החשש של התושבים מוצדק”.

המשבר לא נוצר בבת אחת. הרפובליקה המרכז־אפריקאית, בה יש מעט מאוד אוצרות טבע וכבישים סלולים. היא קיבלה את עצמאותה בשנות ה-60, אחרי שלטון צרפתי שנמשך כ-60 שנה. אולם, צרפת המשיכה להתערב בנעשה, בהפיכות ובהפיכות הנגד, ורק לאחרונה הודיעה ש“התעייפה”.

אנשי סלקה באו אל בנגי מהצפון המוסלמי הצחיח. הם מלאי זעם ומאשימים את בוזיזה בהפרת הסכם לשילובם בצבא. “אין בתי ספר, אין דרכים, יש כאוס”, אומר עבד אל-קאדר חאליל, אחד המפקדים, “רצינו לפתח את המדינה, אבל בוזיזה התעלם מאיתנו”. גם מישל ג’וטודיה, מנהיג המורדים שמינה עצמו לנשיא, הודף את ההאשמות על מעללי אנשיו. אולם, כששיירת המכוניות שלו נסעה ברחובות מלאי המהמורות, ההמונים שבאו לראות אותה עוברת ניצבו באלם ובפנים קפואות בצדי הכביש. ג’וטודיה נופף בידיו ואמר “תודה, תודה”. איש לא ענה לו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו