בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסע השיקום המוצלח של רואנדה

המדינה מוכרת בעולם בעיקר בשל רצח העם במלחמת האזרחים ב-1994. כיום היא מתגאה בפיוס ובצמיחה כלכלית, אך הדרך לדמוקרטיה עוד ארוכה

תגובות

רואנדה מוכרת בעולם בעיקר בשל רצח העם שהתרחש בה לפני 20 שנה בדיוק. אנשי שבט ההוטו טבחו אז בבני שבט הטוטסי ורצחו כמיליון בני אדם בתוך מאה ימים. זה נחשב לרצח העם המהיר ביותר בהיסטוריה. בני שבט הטוטסי ניהלו את המדינה בעת שהיתה קולוניה בלגית, על אף היותם מיעוט. ב-1959, אז קיבלה רואנדה אוטונומיה חלקית מבלגיה - לקראת הכרזת העצמאות שלה שלוש שנים לאחר מכן, עלו בני ההוטו לשלטון והחלו לנקום בטוטסי. מיליוני בני שבט הטוטסי נמלטו בעשורים הבאים למדינות שכנות. הנקמה כללה הדרה, רדיפה ופוגרומים על פני עשרות שנים, עד לרצח העם בשלהי מלחמת האזרחים ב-1994.

בתום מלחמת האזרחים תפסו את השלטון דווקא בני הטוטסי, והם מחזיקים בו עד היום. הנשיא, פול קגאמה, הוביל את מאמצי שיקום המדינה השסועה וההרוסה. השלטון עודד את מיליוני בני שבט הטוטסי בתפוצות לשוב למולדתם. הוא קרא גם לבני שבט ההוטו, שברחו לאחר עליית הטוטסי לשלטון, לחזור לרואנדה. נכון להיום, חיים ברואנדה כ-12 מיליון בני אדם, 84% בני שבט ההוטו, 15% בני הטוטסי וכ-1% נוסף הם ילידים.

אי-אף-פי

מסע השיקום של רואנדה, אומרת עו"ד סיגל הורוביץ, הוא סיפור הצלחה. רואנדה היא ביתה השני של הורוביץ, חוקרת במכון טרומן לקידום השלום של האוניברסיטה העברית, ולשעבר יועצת משפטית לנשיא בית הדין הבינלאומי לרואנדה. "יש התקדמות מדהימה, זו מדינה שהתחילה מאפס לפני 20 שנה, הרוסה מבחינת מבנים, תשתיות, כוח אדם וכלכלה. היא היתה מדינה של שבעה מיליון איש, שמתוכם מיליון נרצחו ושני מיליון ברחו. נשארו בעיקר נשים וילדים. הם בנו את זה לא מאפס, אלא ממינוס. היום היא מקדמת פיוס לאומי ודמוקרטיזציה, והדברים האלה מושכים אליה חזרה פליטי הוטו וטוטסי ותיירים. יש שם צמיחה של 8% בשנה בממוצע בארבע השנים האחרונות".

בשנים האחרונות לקחה הורוביץ סטודנטים לסיורים לימודיים ברואנדה. "אם אתה משווה אותה לשכנותיה, היא מובילה עליהן בכל התחומים", היא אומרת. "מבחינת השירותים והמוסדות חלה התפתחות עצומה משנה לשנה ב-20 השנים האחרונות. אנחנו רואים הישגים מבחינת ביורוקרטיה, מוסדות, ניהול ושירות. כמובן שזה לא פרפקט, והרבה מתלוננים על אי-שוויון".

עיקר הביקורת על אוגנדה נוגעת להיעדר מערכת דמוקרטית אמיתית. כך למשל, בדו"ח זכויות האדם של מחלקת המדינה האמריקאית ל-2013, נכתב כי הממשלה רודפת יריבים פוליטיים ומפרה את זכויותיהם. עוד צוין כי בבתי הכלא ובמתקני המשמורת שוררים תנאים קשים, כי ישנן הפרות חמורות של פרטיות האזרחים וכי הממשלה מגבילה את חופש הביטוי והעיתונות. באשר ליחס לפליטים נכתב כי הוא השתפר, אך היה לעתים בלתי מספק.

הורוביץ מבהירה כי אינה יודעת דבר על הסדר בין ישראל לרואנדה, אך מציינת כי אם הושג כזה סביר להניח שרואנדה היתה מכבדת אותו, וכי המדינה מקפידה מאוד על ענייני הגירה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו