טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ויקיפדיה האפריקאית תשמר מסורות הנתונות בסכנת הכחדה

מיזם אינטרנטי חדש מבקש להנציח את השפות, המנהגים, האמנויות והאומנויות של היבשת, שהולכים ונשכחים בקרב הדור הצעיר

תגובות

בעומקו של יער בקמרון, הרחק מכבישים נגישים, נמצא הכפר נדג'וק־נקונג, המנותק מרשת החשמל והאינטרנט. על כן מעורר תמיהה שדווקא המקום הזה נבחר כמשכן למיזם מקוון המבקש לחקות את ויקיפדיה, האנציקלופדיה המקוונת הענקית. ובכל זאת, זהו המקום המושלם להקים בו "תיבת נוח" אפריקאית מקוונת, שתאסוף ותשמר את לשונות היבשת ואת מסורותיה הנתונות בסכנת הכחדה, כך אומר גסטון דונאט באפה, העומד בראש המיזם.

באפה מגלם את השילוב בין ישן לחדש: מצד אחד, הוא ירש את התואר צ'יף שעבר מסבא רבא, ומצד אחר, יש לו ניסיון של 34 שנים בטכנולוגיית מחשבים. הוא מקווה לחבר בין שני העולמות באנציקלופדיה המקוונת למסורות אפריקאית (ATOE), שכמו בוויקיפדיה, את תכניה יוצרים המשתמשים. "בני אדם חושבים שלמסורות אין קשר לטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) מפני שהמסורות שייכות לעבר והטכנולוגייה לעתיד", טוען באפה. "אבל אם לא תדע מי אתה, לא תדע לאן אתה הולך"

באפה, בן 56, הקים אתר שהוא מקווה שיהיה המקום הראשון שאליו יפנו כדי לברר על אמנויות, אומנויות, מזונות, חוקים, רפואה, מוזיקה, סיפורים שעוברים בעל-פה, דתות, מדע, ספורט - כל דבר שאפשר להגדירו כמסורת, שתחילתה לפני אלפי שנים. האב־טיפוס פתוח לתרומות ובו אפשר למצוא ערכים ראשונים על מיתוסים ואגדות של עמי הבנטו, ועל רעיונות צדק חברתי באפריקה המסורתית.

Bloomberg

הרעיון צמח מאהבתו היוקדת מגיל צעיר לאמונות ולמנהגים בכפרו, נדג'ו־נקונג, שהוא עומד בראשו זה 22 שנים, כמו גם מנסיעותיו ליותר מ–20 מדינות באפריקה בתפקידו כמהנדס טכנולוגיות מידע, יועץ ובכיר בבנק. הוא מצא ברשת את האמצעי המושלם להציל מורשת יקרה על סף ההכחדה. "ראיתי שאפילו אצלנו בשבט המסורות הולכות ונעלמות. בנסיעותיי למדינות אחרות באפריקה ראיתי שהמצב אצלן דומה. הסיבה איננה שהצעירים לא רוצים ללמוד עליהן, אלא שבאזורים העירוניים אין בכלל גישה אל המסורות".

השפות הן דוגמה מובהקת למצב הזה, טוען באפה, נשיא אגודה של 42 צ'יפים מסורתיים. "בכל שבוע אנחנו מאבדים שפה אחת בעולם. לאפריקה יש יותר שפות מאשר בכל יבשת אחרת - יותר מאלפיים - וכל אחת מהן מדוברת אצל 30 עד 50 שבטים. אם מאבדים שפה, קשה מאוד לדעת מה היו המסורות באזור". הוא מקווה ש-ATOE ישמור עליהן מפני שכחה. "טכנולוגיות מידע ותקשורת הן הדרך היחידה לאחסן מסורות לדורות הבאים. עד שנת 2100 יהיו באפריקה ארבעה מיליארד בני אדם, ואם לא נכיר את המסורות שלנו, לא נהיה מסוגלים לנהל את הפיתוח הכלכלי שלנו. המסורות האלה גם יהיו נגישות גם לתפוצות האפריקאיות באמריקה, אירופה ובכל מקום אחר בעולם".

ההצלחה של ויקיפדיה, שבמהדורתה האנגלית יש יותר מ–4.5 מיליון ערכים, היא דוגמה טבעית. באופן דומה, תשתמש ATOE ביישומי ויקי כדי שהמתנדבים יעלו תכנים, יערכו אותם או יבטלו אותם בשיתוף פעולה עם אחרים. מאחר שכבר יש יותר מאלף אתרים העוסקים במסורות אפריקה, באפה נחוש בדעתו שהתכנים ייבדקו כדי להבטיח את דיוקם.

"הפורמט של ויקיפדיה הוא עדיין התקן הבינלאומי הטוב ביותר לאנציקלופדיות מקוונות: התוכנה חינמית והיא מספקת את הטכנולוגיה הטובה והקלה ביותר לשימוש. אבל אנחנו נשפר את פורמט התוכן כי נכניס יותר מולטימדיה. לדוגמה, נמחיש את הרפואה האפריקאית המסורתית בתמונות".

אלא שלא כמו ויקיפדיה, שנולדה ב–2001 וזוכה להתארח בשרתי קרן ויקימדיה במרכז הטכנולוגי בסן פרנסיסקו, מטה ATOE ייאלץ להתחיל מאפס. הכפר נדג'וק־נקונג שוכן עמוק בג'ונגל, במרחק 150 ק"מ מיאונדה הבירה וכ–30 ק"מ מהכביש הראשי. "כדי להגיע לשם צריך מכונית חזקה מאוד", אומר באפה. לכפר אין גישה לרשת הטלפונים, וגם אין אינטרנט וחשמל לאוכלוסייה המידלדלת המונה פחות מ–300 בני אדם. "קשה שם אפילו לקלוט שידורי רדיו", הוא מוסיף.

אבל לבאפה יש חזון. הוא מקווה להציב פאנלים סולריים כדי ליצור חשמל ולהתקין שרתים לרשות ATOE. "לאט לאט, הממשלה מתחילה לתקן את הכביש. בתוך פחות משלוש שנים יהיו לנו טלוויזיה ורדיו. אנחנו נביא אינטרנט לכפר באמצעות לוויין ונחבר אותו לעולם. כשיהיו לנו השרתים שלנו, נעביר את המידע".

ועד אז באפה פועל מיאונדה ומשקיע מאמצים כדי למשוך תשומת לב עולמית למיזם, שהוא מתכוון לחשוף רשמית בשנה הבאה. הוא מתכנן לפנות למיקרוסופט ולנותני חסות אפשריים אחרים בניסיון לגייס 400 אלף אירו לשלב הראשוני, ומקווה גם לצרף מידע מוויקיפדיה. "זה לא נעשה רק למען אפריקה", הוא אומר, "המיזם יהיה פתוח לעולם כולו, לאפריקאים וללא אפריקאים כאחד. המיזם מיועד לכל האנושות מפני שאפריקה היא ערש האנושות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות