בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקורבנות האחרים של המלחמות באפריקה: בעלי החיים

מחקר רחב היקף ניתח את השינויים במספר החיות באזורים המוגנים באפריקה במשך יותר מ-60 שנה. מסקנת החוקרים: עימותים אלימים פגעו בבעלי החיים ביבשת יותר מכל גורם אחר

3תגובות
פילים בשמורה בקניה, על רקע הקילימנג'רו
אי־פי

בשנת 1996, עם פרוץ המלחמה במה שמכונה היום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, נותרו רק 31 קרנפים רחבי שפה צפוניים בפארק הלאומי גרמבה, המעוז האחרון של מין נכחד זה. שלושה חודשים לאחר הגעתן של מיליציות חמושות לפארק - נעלמה מחצית מאוכלוסיית הפילים בפארק, שני שלישים מהתאואים ושלושה רבעים מההיפופוטמים.

הציד הלא חוקי של קרנפים רחבי שפה צפוניים התחדש גם הוא, למרות פעילותם של פעילים לשימור חיות בר. כעת, באזור למוד לחימה זה חיים רק שלושה קרנפים רחבי שפה צפוניים — כולם הגיעו מגן חיות בצ'כיה, וכולם נמצאים בשמורה אחת בקניה. קז הילמן־סמית, פעילה לשימור הטבע וסופרת המתגוררת בניירובי, מספרת ש"המלחמות האינסופיות באזור גבו מחיר קשה מחיות הבר".

כתבה על המחקר - דלג
כתבה על המחקר

ממחקרים רבים עולה שמלחמות יכולות להשפיע על אוכלוסיות מקומיות של בעלי חיים, ואפילו לאיים על הישרדותם של מינים שלמים. ואולם תוצאות המחקרים מעורבות: במחקרים מסוימים נטען שבמקרים מסוימים המלחמות עוזרות, למעשה, לבעלי החיים. לאחרונה התפרסם מחקר כמותי של השלכות המלחמות על בעלי החיים באפריקה — המחקר הראשון שהתבצע בכל היבשת לאורך כמה עשורים. הממצאים, שהתפרסמו בכתב העת Nature, מפתיעים ומעודדים למדי. בהשוואה לכל הגורמים האחרים שנמדדו, המלחמה היא אמנם הסמן העקבי העיקרי המנבא הצטמצמות באוכלוסיית מינים שונים –  אך היא אינה מנבאת הכחדה. הקרנף רחב השפה הצפוני הוא בגדר יוצא הדופן, שהוכחד בעקבות הלחימה.

הממצא לפיו רק לעתים נדירות מובילות מלחמות להכחדה מדגיש את חשיבות מאמצי השיקום שננקטים אחרי מלחמות. "מלחמות הן דבר רע, אבל לא רע כפי שניתן לחשוב", אומר רוברט פרינגל, אקולוג באוניברסיטת פרינסטון, ממחברי המאמר שהתפרסם. "יש שתי הנחות שונות", טען, "האחת היא, שמלחמה היא אסון לכולם, וגם לסביבה. וההנחה השנייה היא שכמעט כל מה שמרחיק בני אדם מהסביבה יכול להיטיב עם חיות בר". דוגמה לכך היא האזור המפורז שבין צפון לדרום קוריאה, שם מינים נדירים, דוגמת עגורים אדומי כתר ודובים שחורים אסיאתיים, מצאו מחסה.

הכחדה ומלחמה
קרנפים לבנים בשמורה בדרום אפריקה
Mike Hutchings/רויטרס

ג'ושוע דסקין, מומחה לשימור הסביבה מאוניברסיטת ייל שעבד עם פרינגל, ניתח 500 מחקרים מדעיים, דוחות ממשלתיים, דוחות של ארגוני סיוע ומסמכים של הנהלות הפארקים. הוא התמקד באיתור נתונים כמותיים של חיות בר בשנים 1946–2010, מבלי להתייחס למלחמות שהשתוללו באזור.

לאחר מכן חישבו החוקרים את התנודות במספרי בעלי החיים על רקע שנות העימותים הידועים באזור. הרשימה הסופית כללה 253 אוכלוסיות של 36 מיני יונקים אוכלי עשב — ובהם פילים, ג'ירפות, זברות, היפופוטמים וגנואים ב–126 אזורים מוגנים בכל רחבי אפריקה.

התגלה שנדרש מספר קטן של סכסוכים מזוינים — רק אירוע אחד מדי 2–5 עשורים — כדי לצמצם אוכלוסיות של בעלי חיים, "גם בתחילתו של מה עשוי להיות סכסוך מינורי מנקודת מבט אנושית, רואים ירידה באוכלוסייה הממוצעת של חיות הבר", אמר דסקין.

פילים חוצים נהר בבוצואנה - דלג
פילים חוצים נהר בבוצואנה

למעשה, שכיחות העימותים היתה המשתנה המשמעותי ביותר בניבוי מגמות באוכלוסיית חיות הבר מבין 10 גורמים שנותחו על ידי החוקרים, ובהם בצורת, מספר בני האדם המתגוררים סמוך לאזור מוגן, ורמת השחיתות באותה מדינה. ככל ששכיחות העימותים עלתה, כן גברה השפעתם.

"ההערכה הזו, המתייחסת ליבשת כולה, מאששת את מה שנרמז במחקרים רבים — שמלחמה היא גורם משמעותי לירידות באוכלוסיות חיות הבר באפריקה כולה", אומרת גייטלין גיינור, דוקטורנטית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שחקרה את הנושא. ניתן להתייחס למלחמה לא כגורם יחיד, אלא כמכלול גורמים המשפיעים על חיות הבר: ציד לא חוקי של חיות למטרות מאכל, לדוגמה, או העלייה בציד למטרת גניבת שנהב או קרני קרנף, שמחירם הגבוה בשוק השחור עשוי לממן מיליציות. באופן כללי, בעת לחימה נחלש כוחו של החוק.

היפופוטמים מצילים גנו מתקיפת תנין בדרום אפריקה - דלג
היפופוטמים מצילים גנו מתקיפת תנין בדרום אפריקה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו