הסכם השלום עם אתיופיה לא הביא לקץ הגיוס לכל החיים בארתריאה: "זו פשוט עבדות"

ב-15 השנים האחרונות האשימה אריתריאה את יריבתה בצורך לשמר את השירות הלאומי הכפוי. לאור ההתפתחויות משני צדי הגבול התעוררה תקווה לשחרור המגויסים - אך הוא טרם נראה באופק

לוגו גרדיאן
גרדיאן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
פליטים מאריתריאה מפגינים בבריסל למען סיוע בינלאומי לחבריהם שנותרו בלוב, בחודש שעבר
פליטים מאריתריאה מפגינים בבריסל למען סיוע בינלאומי לחבריהם שנותרו בלוב, בחודש שעברצילום: Francisco Seco/אי־פי
לוגו גרדיאן
גרדיאן

דאוויט היה מותש, אך לא הצליח להפסיק ללכת. המורה האריתראי הנמלט חצה בלילה לבדו את גבול אתיופיה, מצויד רק במוט שיגן עליו מפני צבועים וחיילים הרודפים נמלטים. הוא סיכן את חייו בניסיון לצאת מהמדינה כדי לקבל מלגת לימודים בארה"ב. באריתריאה, אחת המדינות המבודדות והרודניות ביותר בעולם, אין לצעירים עתיד. הברירה שלהם היא להשלים עם השירות הלאומי הכפוי, או לנסות להימלט מהמדינה.

השירות הלאומי באריתריאה הוא קשה, התשלום זעום והוא אינו קצוב בזמן. לרוב המגויסים מצטרפים לצבא, אך דאוויט עשה את שירותו הלאומי כמורה במשך יותר מ-13 שנים. הממשלה לא מאפשרת לו להשתחרר. ביולי, כשאריתריאה חתמה על הסכם שלום עם אתיופיה אחרי 20 שנות עימות, החלו להתפשט שמועות שעוררו במשפחות האריתראיות תקווה רבה.

נשיא אריתריאה אפוורקי חותם על הסכם השלום עם אתיופיה בג'דה, בחודש שעבר
נשיא אריתריאה אפוורקי חותם על הסכם השלום עם אתיופיה בג'דה, בחודש שעברצילום: Untitled/אי־פי

במדינה החלו ללחוש שהאסירים המדיניים והדתיים עומדים לצאת לחופשי, שבתי הכלא הידועים לשמצה של המדינה ייסגרו, ושהשירות הלאומי האינסופי לבני 18 עד 50 קרב לקצו. רבים גם האמינו שהרפורמות ההיסטוריות שהביא ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד עלי, יחוללו שינוי גם באריתריאה, הנשלטת בידי המהפכן לשעבר איסיאס אפוורקי מאז זכתה המדינה לעצמאות מאתיופיה ב-1991. "כל האמהות באריתריאה חושבות שבניהן יחזרו מהגבול", אמרה הלן קידאן, מהתנועה האריתריאית לדמוקרטיה וזכויות אדם.

הלכה למעשה, דבר לא השתנה, אומרים מומחים העוקבים אחר הנעשה באריתריאה. הם מצביעים על מעצרו לא מכבר של שר האוצר לשעבר ומחברו של ספר הקורא לצעירים להתקומם נגד הנשיא. עשרה ימים אחרי פתיחת הגבול עם אתיופיה, ממשלת אריתריאה סגרה אותו שוב ורק איפשרה לאתיופים לצאת מארצם. שר העבודה והרווחה, לואול גבריב, אמר באחרונה לסוכנות בלומברג שהממשלה לומדת את ההשלכות הכלכליות של ביטול השירות הלאומי הכפוי, אבל גורמים אחדים אומרים שזה עוד לא קרה.

אף שהעילה לגיוס החובה כבר אינה קיימת, השמועות שהוא יבוטל בהדרגה כנראה לא נכונות, אמר פיסיאה טקל, חוקר זכויות אדם באריתריאה ואתיופיה מטעם ארגון אמנסטי אינטרנשיונל. "ב-15 השנים האחרונות הם האשימו את אתיופיה בצורך לשמר אותו. עכשיו התירוץ הזה כבר לא קיים, לכן הגיע בהחלט הזמן לשים לו קץ". פעילים ופרשנים אריתריאים סבורים שהשירות הלאומי קשור פחות לאתיופיה ויותר לרצון המשטר שהאוכלוסייה תמשיך להיות מוחלשת וחסרת יכולת להתנגד לו. הם מעריכים שהשלטונות לא מתכוונים לשחרר מהשירות עשרות אלפי גברים ונשים בעלי ניסיון צבאי, הנוטרים להם טינה ואינם רואים סיכוי למצוא תעסוקה אחרת.

באריתריאה יכול השירות הלאומי להימשך חמש עד עשר שנים, אבל גם 20 שנים. המגויסים עובדים 72 שעות בשבוע בתנאים קשים ביותר, בלי תזונה הולמת ועם שכר רעב. המגויסים לא רשאים לצאת חוקית לחופשה ותלוים בגחמות של מפקדיהם. כמה מגויסים סיפרו שלא הורשו לראות את משפחותיהם במשך שנים. הנתיב היחיד החוצה הוא בריחה מהמדינה.

רוכלים מוכרים פירות בבירת אריתריאה אסמרה, ביולי
רוכלים מוכרים פירות בבירת אריתריאה אסמרה, ביוליצילום: TIKSA NEGERI/רויטרס

מנוסתו הלילית של דאוויט לאתיופיה היתה ניסיון ההימלטות השני שלו. בפעם הראשונה, לפני כשנה, הוא נתפס וישב שבעה חודשים בכמה מבתי הסוהר הצפופים של המדינה. בסופו של דבר, הוא שוחרר ונשלח ללמד באזור נידח ושכרו הצנוע הוקפא למשך חצי שנה. "זו פשוט עבדות", הוא אמר, "אתה עובד בפרך ביום ובלילה ולא מקבל כלום".

מדי חודש, אלפי צעירים כמו דאוויט מסתננים מחוץ למדינה ללוב, סודאן, אירופה, או מתים בדרך. אבל התמונה המתעתעת שהמצב באריתריאה משתפר עלולה להשפיע על נכונותן של מדינות אחרות לקבל אותם. "באירופה מנצלים כל עילה כדי לא לתת להם להיכנס, לא לתת להם מקלט" אמר טקל.

אפוורקי (מימין) ואביי אחמד בפתיחה המחודשת של שגרירות אריתריאה באדיס אבבה, ביולי
אפוורקי (מימין) ואביי אחמד בפתיחה המחודשת של שגרירות אריתריאה באדיס אבבה, ביוליצילום: Tiksa Negeri/רויטרס

גם בעבר הבטיחו גורמים אריתריאיים רשמיים הבטחות סרק בנוגע לשירות הלאומי. ב-2015 הודיע לורד אווברי בבית הלורדים ששגריר אריתריאה אמר לו כי גיוס החובה יוגבל ל-18 חודשים, אבל בפועל, שום דבר לא השתנה.

לפי שעה, אריתריאים רבים שורדים על שמועות שבניהם יורשו בקרוב לחזור הביתה, לקבל עבודה, להקים משפחה, לחיות. "האמהות מצפות למשהו, 140 אלף הצעירים העושים את שירותם הלאומי מצפים למשהו", אמרה קידאן, "משפחותיהם של עיתונאים ואסירים פוליטיים אחרים מצפים למשהו, אבל אני לא רואה איך התקוות האלה יוגשמו".

לידיעה של רות מקלין ב"גרדיאן"

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ